ממלא מקום נציב שירות המדינה, עו"ד רואי כחלון, שמסיים היום (חמישי) את כהונתו הקצרה, שיגר מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, והתריע מפני פגיעה חמורה בעבודת הנציבות על-ידי אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה. לדבריו, לאורך כל כהונתו הוא נתקל בניסיונות שיטתיים מצד גורמים משפטיים להצר את צעדיו ולפגוע בסמכויותיו - תוך התעלמות מפסיקות בג"ץ ומהחוק.
2 צפייה בגלריה
כחלון במכתב חריף לנתניהו: "הייעוץ המשפטי משתלט על הנציבות"
(צילום: יואב דודקביץ', shutterstock, יריב כץ)
עו"ד כחלון שלח את המכתב לאחר שלא קיבל תשובה מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על מכתב קודם ששלח, ותיאר "פגיעה קשה ברציפות התפקודית של הנציבות". לדבריו, אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה פעלו להגבלת סמכויותיו בניגוד לפסיקת בג"ץ, מה שגרם לשיבושים חמורים בעבודת הנציבות ואף בעבודת הממשלה.
בין הטענות החמורות שהעלה במכתבו: מניעת טיפול בסוגיות משמעתיות, חסימת גישה למערכות ניהוליות, מניעת אישור הרכב ועדות הבוחנים, שינוי תמוה בתנאי סף של מכרזים ולחץ פסול על מנהלים שלא להשתתף בדיונים חשובים.
עו"ד כחלון הסביר כי אנשי הייעוץ המשפטי הנחו את אגף המשמעת שלא להעביר לידיו סוגיות משמעתיות, אף שלנציב שירות המדינה יש סמכות ייחודית בנושא זה; מנעו ממנו גישה לדוא"ל של לשכת הנציב ולמערכות ניהול ההון האנושי, לכאורה במטרה למנוע ממנו מידע חיוני; מנעו ממנו הסמכות לאשר את ועדות הבוחנים לתפקידי הסגל הבכיר, דבר שעלול לערער את חוקיות המינויים; טען כי משרה בכירה בנציבות של סגן נציב שירות המדינה, פורסמה ללא אישורו, תוך שינוי מהותי בתנאי הסף בניגוד להנחיותיו. כחלון מעלה למעשה חשש לתפירת מכרז ולניסיון השתלטות על המשרה; טען כי מנהלים בנציבות הוזהרו כי אם ישתתפו בדיון בפני ראש הממשלה בנושא השפעת הבינה המלאכותית על שירות המדינה, יתנכלו להם בתקנים ומכרזים. ואמר כי יש ממש חשד לסחיטה באיומים של מנהלים בכירים בשירות המדינה.
עוד אמר כי "הייעוץ המשפטי משתלט על נציבות שירות המדינה", והוסיף כי פעולות אלו יוצרות מצב שבו נציבות שירות המדינה עלולה להפוך ל"יחידת עזר" של הייעוץ המשפטי לממשלה, תוך העברת סמכויות ניהוליות לידיהם של גורמים משפטיים. בנוסף, הוא הזהיר כי בכך נגרם נזק חמור למנהל התקין ולרציפות התפקודית של השירות הציבורי בישראל.
לדבריו, "אוי לנו שהגענו ליום שבו מי שאמורים להיות הראשונים בין אוכפי הדין – מפירים ברגל גסה ובראש חוצות פסק דין של בית המשפט העליון". הוא קרא להתערבות דחופה של הממשלה, וביקש מנתניהו לנקוט צעדים מיידיים לבחינת האירועים ולמנוע הישנותם בעתיד. הוא מדגיש כי נדרשת חקירה משפטית ומנהלית מעמיקה כדי לשמור על עצמאותה של נציבות שירות המדינה ולמנוע פגיעה נוספת בתפקודה.
עד כה לא התקבלה תגובת היועצת המשפטית לממשלה או לשכת ראש הממשלה למכתב החמור.
כבר עם כניסתו של כחלון לתפקיד הודיעה בהרב-מיארה על התנגדותה, ומסרה כי "ניסיונו המקצועי אינו מאפשר לראות בו כמועמד מתאים לתפקיד", וכן טענה למצג שווא בנוגע לקורות החיים שהגיש. הסוגיה הגיעה אז לפתחו של בג"ץ, שקבע פשרה של מינוי לשלושה חודשים.
בייעוץ המשפטי פעלו אז לצמצם את סמכויותיו של כחלון ולפגוע בפועל ביכולתו למלא את תפקידו. בין היתר, היועמ"שית הנחתה את ראש אגף המשמעת בנציבות, עו"ד גיא דוד, שלא לשתף את כחלון במידע הקשור לתחום המשמעת בשירות המדינה. מדובר בהנחיה חריגה מאוד שמנוגדת להיררכיה המוסדית, שכן אגף המשמעת כפוף ישירות לנציב. כתוצאה מכך, נושאים חיוניים הקשורים להשעיית עובדים החשודים בעבירות חמורות, כגון הטרדה מינית או שחיתות, ייוותרו ללא מענה.
בנוסף, היועצת המשפטית של הנציבות, עו"ד עידית ביטמן, הנחתה את מנהלי האגפים להימנע מקבלת החלטות "בעלות השלכות ארוכות טווח". בהודעה שנשלחה בקבוצת הוואטסאפ של מנהלי הנציבות, ונחשפה ב-ynet לראשונה, נכללו הנחיות ברורות: "תיאמתי עם משרד המשפטים את מתכונת העבודה שלנו בעת הזאת. בהתאם לסיכום, החלטות החורגות מהשגרה, או שיש בהן כדי ליצור שינויים ארוכי טווח, רחבי השפעה והשלכות נוספות, לא יתקבלו בעת הזאת. כמובן שלא תהיה חזרה מהחלטות שכבר התקבלו קודם לכניסתו לתפקיד".
הודעה זו יצרה בפועל קיפאון מערכתי והרתעה של מנהלים בכירים, שנמנעו מלקבל החלטות מחשש שייתקלו בביקורת משפטית. במקביל, בהתאם לחוק, מ"מ נציב שירות המדינה מחזיק בכלל הסמכויות הנוגעות לתפקיד, כך שלא ברור על איזה בסיס משפטי, אם בכלל, הסתמכו היועצים המשפטיים בשליחת ההודעה. בהנחיית יועמ"שית הנציבות נמחקו גם הרשאות הגישה של כחלון למיילים היסטוריים של הלשכה. צעד זה עורר שאלות קשות על השקיפות בנציבות, והגביר את התחושה שמנסים להקשות על כחלון בכוונה.
