קת'רין קונולי, מחוקקת מהשמאל הקיצוני באירלנד שמשמיעה עמדות אנטי-ישראליות חריפות במיוחד ואמרה שאינה שוללת את חמאס כארגון לגיטימי חרף זוועות טבח 7 באוקטובר, ניצחה בבחירות לנשיאות במדינה – וברוב גדול. קונולי בת ה-68, חברת הפרלמנט בדבלין, גרפה 63.4% מהקולות, ויריבתה, השרה לשעבר הת'ר האמפריז, זכתה ב-29.5% בלבד. "אני אהיה נשיאה שמקשיבה, שמדברת כאשר יהיה זה הכרחי. יחד, נוכל לעצב רפובליקה חדשה שבה כולם זוכים להערכה", אמרה קונולי אחרי ההכרזה על ניצחונה באירוע שנערך בטירת דבלין.
8 צפייה בגלריה
נשיאת אירלנד הנבחרת קת'רין קונולי. לא הייתה דמות בולטת, אבל זכתה למומנטום בזכות הצעירים
(צילום: Paul Faith / AFP)
תפקיד הנשיא באירלנד, יש להדגיש, הוא סמלי בעיקרו – ואת ענייני המדינה מנהל ראש הממשלה, תפקיד שבו מחזיק מיהאל מרטין ממפלגת "פיאנה פול", הנחשבת למפלגת ימין-מרכז. ועדיין, ניצחונה של קונולי, וברוב כה גדול, יעניק לה ולעמדותיה במה משמעותית, באופן שעשוי להגביר עוד יותר את הטינה לישראל במדינה שנחשבת ממילא לאחת העוינות ביותר כלפיה באירופה. קונולי, שהאשימה כי ישראל ביצעה רצח עם בעזה ותיארה אותה כמי שמתנהגת כמו "מדינה טרוריסטית", נחשבת לקיצונית יותר בעמדותיה האנטי-ישראליות מאשר הנשיא היוצא מייקל היגינס, שבעצמו היה מבקר חריף ביותר של ישראל לאורך המלחמה.
קונולי, שבעבר הייתה חברת הלייבור האירי אבל פרשה ממנה וכיום התמודדה כעצמאית, מכהנת כמחוקקת בבית התחתון של הפרלמנט בדבלין מאז 2016, ונחשבת לאשת השמאל העמוק במדינה. עד למערכת הבחירות הנוכחית היא לא הייתה מוכרת מאוד באירלנד ותחילה לא נחשבה למועמדת המובילה – אולם צברה בהדרגתיות מומנטום, בפרט בקרב צעירים. הקמפיין שלה זכה להצלחה גם בשל העובדה שמפלגות הקואליציה התקשו להעמיד מועמד בולט. אחד המועמדים נאלץ לפרוש בשל פרשייה כלכלית, בעוד האופוזיציה מהשמאל התאחדה סביב קונולי.
8 צפייה בגלריה
קונולי מתנשקת עם בעלה אחרי ההכרזה על ניצחונה. עוררה סערה כבר ב-2018, עם ביקור בסוריה
(צילום: REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
קונולי, פסיכולוגית קלינית ועורכת דין בעברה, ידועה כאמור בעמדותיה האנטי-ישראליות – ובריאיון בחודש שעבר אמרה שאינה יכולה לשלול את חמאס כארגון פלסטיני לגיטימי, אף שאמרה כי היא "מגנה לחלוטין" את מעשי הטבח שלו ב-7 באוקטובר. "חמאס נבחר על ידי העם בפעם האחרונה שהיו בחירות. ניצחון סוחף עבורם ב-2006 וב-2007. הם חלק מהחברה האזרחית של פלסטין", אמרה, והדגישה: "שני הצדדים ביצעו פשעי מלחמה".
קונולי "שכחה" כמובן לציין את העובדה שחמאס ביצע הפיכה אלימה בעזה ב-2007, ומאז מחסל שם את יריביו – גם כעת, עם מפגנים מזעזעים של הוצאות להורג שמטרתם להטיל אימה על מתנגדי ארגון הטרור. קונולי מתחה גם ביקורת על ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, אחרי שזה הכיר במדינה פלסטינית אבל הצהיר כי לחמאס אין שום מקום בממשל עתידי בעזה – והזכירה את המאבק האירי בכיבוש הבריטי: "אני מגיעה מאירלנד שלה יש היסטוריה של קולוניאליזם. אני הייתי מאוד נזהרת מלומר לעם ריבוני איך לנהל את המדינה שלו. הפלסטינים צריכים להחליט, בדרך דמוקרטית, מי יוביל את המדינה שלהם".
קונולי השתתפה בכמה הפגנות פרו-פלסטיניות בעקבות המלחמה בעזה, ובשבוע שעבר כתבה בפוסט באינסטגרם: "ישראל ביצעה רצח עם בעזה. הנורמליזציה של רצח עם היא קטסטרופלית עבור העם הפלסטיני, וקטסטרופלית עבור האנושות". ב"דיילי מייל" דיווחו כי בשל עמדותיה זכתה לתמיכה גם מלהקת "ניקאפ" שמצפון-אירלנד – שנגד אחד מחבריה הוגש בבריטניה אישום בגין טרור, אחרי שהניף דגל חיזבאללה בהופעה בנובמבר 2024. האישום בוטל בהמשך מטעמים טכניים.
לאחר זכייתה, הקהילה היהודית באירלנד הזמינה את קונולי לבקר את הקהילה ולשוחח עם ראשיה. רבה הראשי של אירלנד, הרב יוני וידר, אמר כי היא מוזמנת "לשמוע את חששותינו ולהבין טוב יותר כיצד הסכסוך ממשיך להשפיע על הקהילה. תקוותי היא שהנשיאה קונולי תנצל את התפקיד כדי לאחד ולא לפלג. לקדם דיאלוג, כבוד והבנה ברחבי החברה האירית".
הוא הוסיף כי "בהחלט יש חששות בקהילה שלנו לגבי העמדות שנקטה קונולי כלפי חמאס. נראה שהיא אינה מתנגדת להישארותם בשלטון, גם כשהם מוציאים להורג בגלוי את בני עמם. דעות כאלה אינן משקפות את השקפתו של מישהו המחויב לעתיד בטוח ושליו".
קונולי תומכת באיחוד הרפובליקה של אירלנד עם צפון אירלנד, הישות המדינית הנפרדת שמהווה חלק מבריטניה – והיא קראה למשאל עם על איחוד שכזה. בקמפיין זכתה על הרקע הזה לתמיכת מפלגת שין פיין, הפועלת לאיחוד אירלנד ונציגיה מתמודדים גם ברפובליקה של אירלנד וגם בצפון אירלנד. היא גם נחשבת למתנגדת של האיחוד האירופי, ובשנים האחרונות הביעה דאגה ממה שהיא מתארת כ"מיליטריזציה" של אירופה אל מול האיום מרוסיה. היא אמנם גינתה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, אבל גם תקפה את התנהלות נאט"ו וטענה שהיחס של הברית הצפון-אטלנטית למוסקבה היה בגדר "חרחור מלחמה".
ב-2018 עוררה סערה כאשר ביקרה יחד עם מחוקקים אירים נוספים בסוריה, בעיצומה של מלחמת האזרחים שם, ונפגשה עם מנהיג מיליציה בשם סעד עבד אל-עאל, שהואשם בפשעי מלחמה ותמך באותו זמן במשטר אסד – וקרא גם ל"שחרור פלסטין". קונולי טענה אז להגנתה כי הגיעה לסוריה ל"משימת איסוף עובדות", וכי לא הייתה לה שליטה עם מי תיפגש.
