בתזמון שלא נראה מקרי, סעודיה חתמה אתמול (רביעי) על הסכם ביטחוני הדדי עם פקיסטן - אחת מתשע מעצמות הגרעין - שקובע כי תקיפה בשטחה של אחת מהמדינות תיחשב לתקיפה של שתיהן. הברית בין המדינות נחתמה מעט יותר משבוע אחרי שישראל תקפה באופן חריג את צמרת חמאס בבירת קטאר דוחא, על אף היותה בעלת ברית קרובה של ארה"ב.
סעודיה טיפחה לאורך שנים יחסים כלכליים, דתיים וביטחוניים עם פקיסטן, ועל פי דיווחים אף השתתפה במימון תוכנית הגרעין שלה עוד כשזו הייתה בשלבי פיתוח. ב-2018 התהדקו היחסים בין ריאד לאיסלאמבאד, על רקע המתיחות סביב תוכנית הגרעין של איראן והאיום הפוטנציאלי על סעודיה. בנוסף לשליחת כוחות צבאיים לממלכה, דווח כי פקיסטן עשויה לכלול אותה תחת "מטריית הגרעין" ובכך להבטיח את ביטחונה.
2 צפייה בגלריה
יורש העצר ור"מ פקיסטן: "לחזק את ההרתעה מפני כל תוקפנות"
(צילום: Saudi Press Agency/Handout via REUTERS)
כעת, נראה כי הברית החדשה בין המדינות מהווה איתות לישראל - שלפי דיווחים היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמחזיקה בנשק גרעיני - ומאז 7 באוקטובר 2023 תקפה ופעלה כבר בחמש מדינות באזור: איראן, סוריה, לבנון, תימן ולאחרונה גם קטאר, בנוסף ללחימה הרציפה ברצועת עזה. עם זאת, ריאד ואיסלאמבאד לא השיבו לשאלת סוכנות הידיעות AP אם ההסכם יאפשר לפקיסטן לעשות שימוש גם בנשק הגרעיני שלה.
לפחות פומבית, בישראל לא הכירו בהסכם וטרם התייחסו אליו. למעשה, הברית הפכה לצעד הביטחוני המשמעותי הראשון של מדינה במפרץ מאז הפצצת הווילה בדוחא. גם ארה"ב, שמעניקה ערבויות ביטחוניות למדינות המפרץ בצל האיום האיראני, טרם התייחסה להסכם הביטחוני החדש.
האתרים הקדושים והגרעין שלא הוזכר
על ההסכם חתמו אתמול בריאד יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף. הנשק הגרעיני של פקיסטן אומנם לא מוזכר מפורשות, אך בהצהרה שמסרו שרי החוץ של המדינות הם הדגישו כי תוקפנות נגד כל אחת מהן תיחשב לתוקפנות נגד שתיהן. "ההסכם שואף לפתח היבטים של שיתופי פעולה ביטחוניים בין המדינות ולחזק את ההרתעה המשותפת מפני כל תוקפנות אפשרית", צוין בהצהרה.
2 צפייה בגלריה
לא ברור עם סעודיה הוכנסה תחת "מטריית הגרעין". בן סלמאן ושריף
(צילום: Saudi Press Agency/Handout via REUTERS)
יחסי הביטחון בין המדינות נמשכים כבר עשורים, בין היתר בשל רצונה של איסלאמבאד להגן על האתרים הקדושים לאיסלאם בסעודיה - מכה ומדינה. כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת הגיעו כוחות צבאיים ראשונים מפקיסטן לממלכה, אז נוכח חששות ממלחמה שניהלה מצרים בתימן. ב-1979 היחסים בין איסלאמבאד לריאד התהדקו על רקע המהפכה האיסלאמית באיראן והחשש בסעודיה מעימות אפשרי.
הנשק הגרעיני שפיתחה פקיסטן היווה תגובת-נגד לזה של שכנתה הודו. השתיים נלחמו כמה פעמים לאורך השנים, כשהעימות הצבאי האחרון ביניהן פרץ במאי האחרון בעקבות פיגוע בחלק ההודי של חבל קשמיר - עם שיגורי טילים בליסטיים והפלת מטוסי קרב - עד שהושגה הפסקת אש בתיווכו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לפי הערכות, הודו מחזיקה בארסנל שלה 172 ראשי קרב גרעיניים, בעוד שבידי פקיסטן 170 ראשי קרב.
משרד החוץ של הודו, שמתחזקת גם היא קשר קרוב עם סעודיה, התייחס לברית ההגנה בין שכנתה לריאד והודיע כי בכוונת ניו דלהי "ללמוד את השלכות ההתפתחות הזו (ההסכם הביטחוני) על הביטחון הלאומי שלנו, כמו גם על היציבות האזורית והגלובלית".
