נציבי האיחוד האירופי יתכנסו לדיון מחר (רביעי) מכריע בהצעות להשעיית סעיפים מהסכמי הסחר, בהמשך להצהרת נשיאת הנציבות פון דר ליין. אבל התהליך רחוק מסיום - גם אם הצעדים יאושרו על ידי הנציבים, רק אז הם יעברו למועצת האיחוד האירופי והמועצה חייבת לאשר אותם ברוב מיוחס של 65%, שנכון לעכשיו נחסם הודות להתנגדות של גרמניה ואיטליה. בכיר ישראלי הזהיר בשיחה עם ynet כי אם האיומים יתממשו והסחר ייפגע "אנחנו באמת בדרך לספרטה".
נתניהו בכנס אגף החשב הכללי לדורותיו
(צילום: ShareLive)
במקביל, ידון פורום הנציבים בהצעה להטיל סנקציות על שרים בממשלת ישראל. בעבר, ניסיון כזה נכשל אך הולנד שהטילה סנקציות על איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', הפעילה את אמנת שנגן שנוגעת ל-29 מדינות. ההערכה היא שככל שישראל תתקדם עם התוכנית לכיבוש עזה, והתגובה הישראלית לצעדי הכרה במדינה פלסטינית כגון סיפוח חלקים מיהודה ושומרון וסגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים, כך יגדל הסיכוי להגיע לרוב המיוחס הזה שמצריך 65% מהאוכלוסייה באיחוד שמיוצגות ע"י הנציבים.
בלי איטליה וגרמניה לא ניתן להגיע לרוב הזה. במקביל, הנציבות נוקטת סנקציות שנוגעות לסיוע חוץ לישראל אך מדובר בסיוע זניח. בנוסף, יד ושם הוחרג מהסנקציות.
לטענת נשיאת מועצת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלס, היקף הסחר בין האיחוד לישראל הגיע בשנת 2024 ל-42.6 מיליארד אירו, 37% ממנו נהנה מהטבות שכללו הפחתת מיסים ומכסים של מוצרים כחול-לבן שנכנסים למדינות האיחוד. "זהו סכום משמעותי, ובוודאי שהצעד הזה יהיה בעל עלות גבוהה עבור ישראל", אמרה קאלס בריאיון שנתנה לאתר החדשות euronews.
קאלס התייחסה לעובדה שהסיכויים שההצעה תעבור בפורום הנציבים: "קיימנו דיונים אינטנסיביים מאוד במועצת החוץ בנושא זה", והדגישה כי "אם המדינות לא תומכות באמצעים המוצעים, עליהן להציע אלטרנטיבות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה אתמול כי ישראל נמצאת בבידוד מדיני על-רקע המלחמה בעזה. במהלך כנס החשב הכללי בירושלים, ראש הממשלה אמר: "אנחנו ניתקל במחסומים מסוימים בסחר העולמי, אנחנו בעולם מאוד מאתגר. המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט משמעותי ווקאלי. זה מכופף את הממשלות שם בסוגיית עזה, והם שוללים את הציונות". בעקבות דבריו על הצורך להסתגל ל"כלכלת עם סימנים אוטרקיים", הבורסה בתל אביב עברה לירידות.
לדברי נתניהו, "המיעוטים הללו משפיעים על הממשלות מאוד, זה משפיע על המנהיגים, הם לא מכחישים את זה. הם מודים בזה בשיחות פרטיות. זה מייצר הרבה סנקציות והגבלות על ישראל, וזה מגביל את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק, ומאיים עלינו בניצנים כלכליים. זה נתון, וקשה מאוד להשפיע על זה".
בניגוד לפעמים קודמות, הפעם נתניהו אמר במפורש כי ישראל במצב מדיני חדש ומאתגר - והאשים את המהפכה הדיגיטלית: "היריבים שלנו מנצלים אותה. סין וקטאר משקיעים בבינה מלאכותית סכומי עתק, ויש להן הרבה עוצמה. יותר עוצמה מהתקשורת המסורתית. וגם התקשורת המסורתית מצטרפת למיעוטים הבינלאומיים. זה מכניס אותנו לבידוד. אנחנו נצטרך להילחם בזה".
המסקנה של נתניהו מניתוח זה היא: "נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים. זו מילה שנואה עליי, אני חסיד של השוק החופשי, אני עבדתי להביא את ישראל למהפכת שוק חופשי, אבל אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות. אנחנו נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו. מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו".
