פרשת ההתעללות בחיילים צעירים ביחידת ה"חץ" של חיל האוויר, שנחשפה ב-ynet, מגלה כבדרך אגב התנגשות בין מחלקת ביטחון המידע (מחב"ם) של צה"ל וזירת הביטחון באגף המבצעים (שאמורה להגן על החיילים) לבין מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר. בעוד שמבחינת מחב"ם ואגף המבצעים אין בעיה עם פרסום שמות החשודים בפרשה, כפי שדורשת התביעה הצבאית, בחיל האוויר קבעו במהלך המלחמה כהוראת שעה שאסור לפרסם שמות של חיילים טכניים כדי לא לסכנם מול איראן.
ראש מחלקת ביטחון של צה"ל, אלוף-משנה ג', ממליץ לאשר את פרסום זהות החיילים החשודים בפרשה ביחידת מערכת הנשק ליירוט טילים בליסטיים, אף על פי שבחיל האוויר מקדמים מהלך לחסות את כל המערך, וברקע גיבוש פקודה חדשה באגף המבצעים ובמחלקת ביטחון מידע שלפיה יבוטל האיסור הגורף לפרסם את פרטי כל חיילי צה"ל. כך נודע ל-ynet לאחר חשיפת הפרשה.
התביעה הצבאית ביקשה מבית הדין הצבאי לפרסם את זהות עשרת החיילים מיחידת ההגנה האווירית האסטרטגית של חיל האוויר, בחשד שהתעללו פיזית, מינית ונפשית בחיילים צעירים מהם, כחלק מתופעת "משפטי פז"ם" בצה"ל. כתב אישום ראשון בפרשה, שהוגש אתמול (רביעי), מייחס לחייל בשירות סדיר עבירות של התעללות בנסיבות מחמירות בצוותא, מעשה מגונה בכוח בנסיבות מחמירות והתנהגות מבישה.
לפי התביעה, פרסום שמות המעורבים עשוי לסייע לחקירה ולהוביל למתלוננים נוספים. ואולם, מתחילת השנה צה"ל מבקש לאסור פרסום גורף של שמות חיילים וקצינים עד דרגת תת-אלוף, כדי לנסות למנוע מראש הסתבכות ומעצר בחו"ל בטענה לפשעי מלחמה שצה"ל מבצע בעזה.
יתרה מזאת: מפקד חיל האוויר בר אף החמיר איסור זה במהלך המלחמה, וקבע כאמור בהוראת שעה חריגה, שחודדה באחרונה על רקע מבצע "עם כלביא" באיראן, שאין לפרסם, בדגש מיוחד, את זהות החיילים מהמערך הטכני של החיל שעימם נמנים חיילי ה"חץ". הסיבה: איראן ממקדת מאמץ באיתור אותם חיילים, כדי לנסות לגייסם כמרגלים באופן ישיר או לחלופין לפגוע בהם בעתיד, בעיקר כאשר יבקרו בחו"ל.
הקלטת עדות בפרשת ההתעללות ב"חץ"
במחלקת ביטחון מידע של צה"ל, שפועלת תחת אגף המודיעין, ובזירת ביטחון באגף המבצעים שהוקמה במהלך המלחמה כדי לחזק את ההגנה על חיילי צה"ל, סבורים אחרת, ומבחינתם האיום הפוטנציאלי על חיילי המערך הטכני בחיל האוויר נמוך יחסית ואינו קונקרטי, ולכן ניתן לפרסם את זהות החשודים.
בדיון התברר כי בחיל האוויר מקדמים מהלך של הפיכת כל מערך ה"חץ" למסווג וביטול חלקיו הבלתי מסווגים. ראש מחלקת ביטחון מידע, אל"מ ג', אמר בבית הדין בשבוע שעבר: "המצב שהפקודה המטכ"לית לא מסונכרנת עם החמרת חיל האוויר אינו תקין ומערער את שיווי המשקל, ועל זה אנו דנים".
הוא אמר עוד: "קבעתי שניתן לפרסם את זהות החשודים בפרשה כי איסור פרסום זהות של חיילים מהצבא הוא על אוכלוסיות מוחרגות בלבד, ולמרות שאני יודע שבחיל האוויר התחילו לגבש נוהל שלפיו גם חיילי ההגנה האווירית יהיו תחת חיסיון פרטי זהות. פקודת המטכ"ל הקובעת וההוראה המבצעית המחייבת אינה כוללת חיסיון על חיילי ההגנה האווירית. כרגע המדיניות בחיל האוויר היא לחסות את זהות כל משרתיו, אבל הנוהל של חיל האוויר לא מחייב אותי. אני לא יכול לאכוף את מה שמפקד חיל האוויר אמר, אני מחויב לפקודות מטכ"ל".
לאל"מ ג' הוצג בדיון על-ידי באי כוח החשודים הנימוק של מפקד חיל האוויר, שלפיו "החשיפה זה זיהוי משרתי חיל האוויר, מגביר את הסיכון לתביעות משפטיות או הרחבת הסיכון בפגיעה בביטחון האישי כתוצאה משיוך לצה"ל או סימון איש צבא כיעד איכותי לגיוס לריגול, בהפעלה או בשיטוי".
"נשארים מחוץ למעטפת הגנתית"
אל"מ ג' הסביר: "אני הראשון שאטען שאת כל צה"ל צריך להכניס למעטפת של חשאיות כדי להגן על החיילים, אבל כל המערכת הזו, כדי שתהיה יעילה, צריכה להיות ממוקדת במאמצי ההגנה באוכלוסיות הרגישות ביותר. המלחמה יצרה השתנות בצרכים ובאיומים, מאזורי בית הדין הבינלאומי והגנת מוניטין צה"ל, דרך חופש תנועה של חיילים בחו"ל ועד לניסיונות של מודיעין זר להגיע לחיילים. חיילי ההגנה האווירית נשארים מחוץ למעטפת הגנתית זו, למרות שאנו ערים לצורך ההגנתי".
ג' הוסיף: "אני מנטר מדי יום את הרשת, ויש מאות חיילים ממערך ההגנה האווירית שמפרסמים את פרטיהם ברשתות החברתיות. במידה מסוימת, אם המעשים בוצעו גם במהלך 'עם כלביא', פרסום זהותם עלול לסכנם במידת מה, לרבות סיכון של ביטחון מדינה ודליפת מידע".
הדיון חשף בעיית פיזור סמכויות ברחבי צה"ל בנושא ביטחון המידע, שזכתה גם לביקורת מצד מבקר המדינה, ולכן כעת בצה"ל, לפי ראש מחלקת ביטחון מידע, מתנהלת עבודת מטה שתאגד הנושא הרגיש, בטח במלחמה, לסמכותו של גוף מטכ"לי אחד.
בפני אל"מ ג' נטען בדיון שלחלק מהחשודים יש אזרחות זרה, מה שמגדיל את הסיכון כלפיהם בחו"ל אם זהותם תפורסם. לדבריו, "אני מודה שההבחנה בהנחיה זו בין חיילים ישראלים לכאלו שנושאים אזרחות זרה נבעה מכך שלפי הפרקליטות הצבאית, יהיה קשה יותר להגן עליהם מערכאות בינלאומיות (על ה"זרים" - י"ז), כך שחיילים בעלי אזרחות זרה, אם יינקטו נגדם צעדים פליליים, יהיו בסיכון גדול יותר. אני מודה שלא בדקתי שלאחד החשודים יש אזרחות זרה".
עו״ד עידן דבירצילום: יאיר שגיאעל הפקודה החדשה שמתהווה בצבא להקלה בפרסום זהות חיילים הסביר ג': "אני מוביל תהליך מטכ"לי מול ראש אגף המבצעים שכולל תיקוף פקודת מטכ"ל חדשה שתפורסם בשבועות הקרובים, באשר לשאלה אם יהיה ניתן לפרסם שמות לפי אישור או דחייה של מחב"ם".
ראש זירת ביטחון באגף המבצעים, סגן-אלוף י', הזכיר במהלך הדיון בבית הדין הצבאי כי לא נלקח בחשבון בחוות דעתו הסיכון לחשודים, שכן לא מדובר בלוחמים בשטח אויב ולא הועלו תמונות לרשתות ממרחבי הלחימה, ולכן הסיכון הוא נמוך בהיבט זה. סא"ל א' הפתיע בתשובתו לאחד מעורכי הדין שמייצג מפעיל מערכות יירוט, כאשר השיב: "כמו שאנו רואים את התמונה כיום, ואני מזכיר שאנו מדברים על סבירויות, מידת העניין (בחשודים או בחבריהם ב"חץ" - י"ז) היא נמוכה מצד האויב. באירועים דומים בעבר לא ראינו רצון לפגוע או גילוי עניין מהאויב".
"האחריות היא על החייל"
ראש הזירה ציין באשר להוראה מתחילת השנה על האיסור לפרסם שמות של חיילים ואת פניהם, כי החריג לכך הוא שזהותם לא פורסמה בעבר בכלל, ובפרט על ידיהם, ברשתות החברתיות: "למשל המקרה האחרון של החייל שעוכב בפסטיבל המוזיקה בבלגיה. הייתה לו תמונה ברשת מתוך עזה, האחריות היא על החייל. אם החייל פעל בניגוד להנחיה שלי, אז האחריות היא עליו וההגנה לא פועלת עליו במקרה זה. יש קושי להגן אם החייל כבר פרסם עצמו".
א' גילה עוד שלפני הפצת הפקודה החדשה מתחילת השנה, הצבא עבר על הפרסומים היזומים, על פרטי ושמות חיילים באתר צה"ל, וטשטש את פני החיילים. עוד ציין הקצין בדיון כי הפרופיל הגבוה של יחידת ה"חץ" במבצע נגד איראן נלקח בחשבון בהמלצה להתיר לפרסם את שמות החשודים: "יש סבירות שאם שמם ייחשף הם יהפכו למטרה של האיראנים, אבל לפי התמונה בה אנו מחזיקים הסבירות לכך נמוכה יחסית. כל המקרים עד היום בהם חיילים עוכבו בחו"ל נבעו מפרסום עצמי. טיפלתי בכך אישית".
בדיון משלים שנערך ביום שלישי קבע ראש הזירה כי "למפקד חיל האוויר אין סמכות לקבוע הנחיות בנושאי איסורי פרסום של פרטי חיילים. זו מדיניות מטכ"לית. רק שבוע שעבר קיימנו הערכות מצב עם חיל האוויר, ונציגיו כלל לא העלו נושאים אלו".
עו"ד עידן דביר, שמייצג את אחד החשודים, אמר: "ראש מחלקת ביטחון מידע זומן להעיד בעקבות בקשות שהגשנו, ומחקירתו עלה באופן מובהק כי הוא סבור שמפקד חיל האוויר נוהג בחוסר סמכות לגבי רצונו להגן על זהות המשרתים בחיל. יותר מכך, מהחקירה נראה שראש מערך ביטחון המידע, שאמור להגן על ביטחון המידע בצה"ל, חפץ ששמות החיילים יתפרסמו, ולדבריו זה משרת את האינטרסים של החקירה שכבר הסתיימה וכן את רצון התביעה הצבאית. אזכיר כי מדובר במי שזומן להעיד מטעם בית הדין והיה אמור לשמש עד ניטרלי, אלא שבניגוד לעיקרון זה, ראש מערך ביטחון המידע קיבל פניות מהתביעה הצבאית וניהל שיח עם נציגיה. כל זה מוביל לכך שאינו אובייקטיבי, והתהליך המזוהם של עדותו פוגע במרשי ובחיילים אחרים".
גורמים בצבא הסבירו, ביחס לטענה שנוגעת לחידוש פקודת נהלי חשיפה, כי "מתבצעת עבודת מטה בנושא שטרם הסתיימה ותשקול את כלל ההיבטים, לא התקבלה אף החלטה סופית בנושא". לדברי הגורמים, מתקיימים דיונים האם לוחמי ההגנה האווירית צריכים להיות תחת פקודת נהלי חשיפה, מאחר והלוחמים אינם פועלים בשטח האויב. הם ציינו כי האמירה ששייכות לראש זירת הביטחון על חוסר הגנה על חיילים הפועלים בניגוד להנחיות "לא נאמרה כלל בדיון", אלא נאמר שבכל מקרה היחידה תפעל להגנת החיילים.
מדובר צה"ל נמסר: "בניגוד לנטען אין חילוקי דעות בין מפקד חיל האוויר לשאר גורמי המקצוע. בימים האחרונים הוגשו לבית הדין הצבאי חוות דעת של רמחב"ם וראש זירת ביטחון - לפיהן, אין מניעה ביטחונית בפרסום שמות החשודים שכן הפקודה והוראת השעה עוסקות אך ורק בכל הקשור לפרסומים תקשורתיים בעלי זיקה מבצעית לזירות הלחימה. החיילים הנ"ל חשודים בעבירות מין ואלימות חמורות. ההחלטה לגבי פרסום שמם תתקבל על ידי בית הדין הצבאי, לאחר שקילת כלל הנתונים ובהם חוות דעת מקצועיות של הגורמים הרלוונטיים בצה"ל וטיעוני הצדדים".
