אוניברסיטאות ייל והרווארד פיטרו עובדים מתפקידיהם על רקע לחץ מצד ממשל טראמפ, שקורא למוסדות אקדמיים לטפל באנטישמיות בקמפוסים או להסתכן באובדן מימון פדרלי.
שלושה שבועות לאחר שהושעתה מעבודתה בעקבות חשדות לקשרים עם ארגון טרור פלסטיני, בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל הודיע על פיטוריה של ד"ר הליה דוטאגי, עמיתת מחקר וסגנית מנהל פרויקט המשפט והכלכלה הפוליטית.
דוטאגי הושעתה מיידית ב-4 במרץ בשל חשדות לקשרים עם ארגון סאמידון, המוגדר כארגון טרור בקנדה וכ"עמותת קש" כוזבת המשמשת למימון החזית העממית לשחרור פלסטין, ונתונה לסקנציות בארה"ב. הארגון מתמקד בתמיכה באסירים פלסטינים, ובית הספר למשפטים מסר כי בחן באופן עצמאי את המידע שקיבל ומצא שבאתר האינטרנט של סאמידון אכן מופיעה דוטאגי כחברה בארגון.
בית הספר למשפטים של ייל מסר כי ניסה כמה פעמים לזמן את דוטאגי ואת עורך דינה לפגישות, אך היא סירבה לשתף פעולה עם הבדיקה בעניינה. "כתוצאה מסירובה לשתף פעולה, העסקתה של דוטאגי - שהייתה אמורה להסתיים ממילא באפריל - הופסקה באופן מיידי", הודיעה האוניברסיטה.
בתגובה, טענה דוטאגי כי ייל "נכנעה ללחצים פוליטיים" מצד ממשל טראמפ. היא הכחישה שסירבה לשתף פעולה וציינה כי ביקשה להשיב לשאלות בכתב, אך האוניברסיטה דחתה את הבקשה. עורך דינה, אריק לי, אמר כי "ייל נכנעת ללחצים חיצוניים" ופוגעת בחופש הביטוי ובחופש האקדמי. הוא דרש להחזיר את דוטאגי לתפקידה ולהשיב לה גישה לקמפוס ולאימייל שלה.
דוטאגי פרסמה הודעה ברשת X שבה האשימה את ייל בהתנהלות ב"כוונת זדון" ובכך שהיא נכנעת לטכנולוגיות בינה מלאכותית היוצרות "השמצות מבוססות אלגוריתם". לטענתה, "ברור כי פעולות ייל הן נקמה על תמיכתי בפלסטינים - הפרה בוטה של זכויותיי החוקתיות, חופש הביטוי והחופש האקדמי".
האוניברסיטה הדגישה כי ההחלטה אינה קשורה לדעותיה הפוליטיות של דוטאגי. "למען הסר ספק, ייל אינה נוקטת צעדים משמעתיים בשל אמירות פוליטיות המוגנות במסגרת חופש הביטוי," נמסר בהצהרה.
במקביל, דיקן מדעי החברה של אוניברסיטת הרווארד, פרופ' דיוויד קאטלר, פיטר את ראשי המרכז ללימודי המזרח התיכון (CMES) של המוסד האקדמי, במהלך שמעורר סערה בקמפוס ונתפס כניסיון פיוס עם ממשל טראמפ. ראשי המרכז הם פרופ' ג'מאל כפרדר, חוקר לימודי טורקיה שכיהן כמנהל המרכז, וההיסטוריונית רוזי בשיר, סגניתו.
הפיטורים מגיעים על רקע ביקורת ממושכת על הרווארד בשל טענות לאנטישמיות בתוכני האוניברסיטה, בעיקר בעקבות אירועים ודיונים הקשורים לישראל-פלסטין. דוח של ארגון בוגרי הרווארד היהודים שפורסם במאי האשים את CMES בהתמקדות לא פרופורציונלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובדה-לגיטימציה של ישראל, תוך תיאור המדינה כ"מעצמה קולוניאלית אחרונה שמגלמת את הרוע העולמי: גזענות, אפרטהייד ורצח עם".
גם נשיא הרווארד לשעבר, לורנס סאמרס, טען בפברואר כי פאנל שנערך במרכז בנושא "מלחמת ישראל בלבנון" היה "ככל הנראה" אנטישמי לפי הגדרת ברית זיכרון השואה הבינלאומית (IHRA), שאומצה על-ידי הרווארד כחלק מהסכם פשרה שלו עם תלמידים ישראלים ויהודים שתבעו את המוסד בינואר.
המהלך של קאטלר זכה לגינוי מצד הוועד המנהל בסניף הרווארד באגודה האמריקנית של מרצי האוניברסיטאות (AAUP), שכינה את הפיטורים "ניסיון מביש להימנע מהענשה מצד ממשל טראמפ בשל עיסוק בדיונים אקדמיים על נושאים שהנשיא מתנגד להם". בהודעת האגודה נכתב כי "פיטורים אלה מעבירים את סמכות קבלת ההחלטות של האוניברסיטה לבריונים ולשחקנים שפועלים בחוסר תום לב כדי להשתיק דעות שהם אינם מסכימים איתן". כפרדר ובשיר אומנם סיימו את תפקידיהם הניהוליים, אך ימשיכו לכהן כחברי סגל בהרווארד.
אמש הודיעה נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג, על התפטרותה לאחר שבעה חודשים בלבד בתפקיד. ההתפטרות הגיעה שבוע לאחר שהאוניברסיטה הסכימה לשורת שינויים דרמטיים בתמורה להחזרת מענקים וחוזים פדרליים בשווי 400 מיליון דולר, שנשללו על-ידי ממשל טראמפ בשל ההתמודדות שלה עם ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוס.
מועצת המנהלים מסרה כי ארמסטרונג תחזור לנהל את המרכז הרפואי של האוניברסיטה, כשקלייר שיפמן תמלא את מקומה באופן זמני. בהודעת הפרישה שלה ציינה ארמסטרונג כי קיבלה על עצמה את התפקיד באופן זמני בלבד, וכי תשוב לתחום הרפואה שבו היא רואה את ייעודה האמיתי.
במסגרת ההסכם עם הממשל, התחייבה קולומביה להרחיב את פעילותה האקדמית בישראל, לאסור על עטיית מסכות בקמפוס ולפקח בעקיפין על תוכני המחלקה ללימודי המזרח התיכון - צעד שעורר ביקורת מצד פעילי זכויות אדם שטענו לפגיעה בחופש הביטוי. גורמים בסגל האוניברסיטה הביעו הלם מהתפטרותה של ארמסטרונג, אך קיוו כי ההנהגה החדשה תצליח להחזיר את קולומביה להתמקדות במחקר ובהוראה.
