נצחונו ההיסטורי של זוהראן ממדאני לראשות העיר ניו-יורק, מהווה ציון דרך חסר תקדים במעורבותם הפוליטית של המוסלמים בארצות הברית, וממחיש את תהליך התבססותה של הנהגה מוסלמית במרכז הבמה הציבורית האמריקאית. עליית ממדאני לא התרחשה בוואקום, והיא משקפת יותר מכול את שילוב הנראות המוסלמית הגוברת עם מעורבות חברתית ואזרחית פעילה בזירה הציבורית - מגמות שהחלו להתגבש בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז 11 בספטמבר.
לצד התפרצות גלי אסלאמופוביה שפגעו בתדמיתם ומעמדם של חלקים רבים בקרב הקהילה המוסלמית, אירועי 11 בספטמבר הכשירו את הקרקע לשינוי תודעתי עמוק והתגבשות אסטרטגיה מוסלמית פרו-אקטיבית, שמיתגה את דת האסלאם והחברה המוסלמית כבעלי ברית של ערכי הליבה האמריקאיים. אימאמים, ארגונים מוסלמיים ופעילים חברתיים, החלו להציג את האסלאם והזהות המוסלמית כחיובית ושוחרת שלום וקידמו דיאלוגים בין-דתיים, תוך הצגת מקומם כשותפים טבעיים במאבק למען שיוויון זכויות וצדק חברתי, וכנגד תחלואות חברתיות וגלובליות, כמו: עוני, גזענות, הפרות זכויות אדם ודיכוי מוסלמים ברחבי העולם.
מתוך ההבנה שיש לאחד כוחות במאבק באסלאמופוביה, קולות מגוונים ובולטים בקהילה (סונים, שיעים, סופים, וכד') קראו להגברת המעורבות החברתית והאזרחית, ופצחו ב"הסברה" על האסלאם כדי להדוף סטריאוטיפים על הדת, להביע נאמנות פטריוטית, ולקדם השתלבות בשלה יותר בחברה האמריקאית. תהליכי עומק אלו המשיכו לקרום עור וגידים בחלוף השנים אחרי 11 בספטמבר, ועם נסיקתן של הרשתות החברתיות, הם סייעו להתבוססותם של נראות מוסלמית וירטואלית ותקשורתית שעיצבה מנהיגים דתיים ואקטיביסטיים, כבעלי השפעה רחבה בזירה הציבורית האמריקאית.
זרז לחיזוק פעילות אקטיביסטית מוסלמית
אירועי 7 באוקטובר והמלחמה חסרת התקדים בעזה, האיצו את הבשלתם של תהליכים אלו והכשירו את הקרקע לנצחונו של ממדאני. ההרס וההרג הנרחב בעזה שנמשך כשנתיים, שימשו כזרז לחיזוק פעילות אקטיביסטית מוסלמית תקיפה ובלתי מתפשרת למען הפלסטינים, שניזונה מהמראות הקשים מהמלחמה. אקטיביזם פוליטי-חברתי זה בא לידי ביטוי בגלי מחאה, קמפיינים אנטי-ציוניים, לחץ פוליטי והתגייסות רחבה בקמפוסים — שהפכו למוקדי סולידריות פרו־פלסטיניות חסרי תקדים. בבחירות האחרונות לנשיאות, הלחץ על המפלגה הדמוקרטית במיוחד במדינות מפתח, סימן את התעוררותו של קול מוסלמי משפיע יותר בפוליטיקה האמריקאית.
מגמות אלו המחישו יותר מכול את המעבר מדור מוסלמי זהיר וא-פוליטי שחשש לבקר את מדיניות החוץ האמריקאית, לדור חדש בעל תודעה פוליטית תקיפה שחותר להשפיע ללא מורא על סדר היום הלאומי. המלחמה בעזה שחיזקה מגמות אלו והעניקה למסרים פרו-פלסטינים ואנטי-ישראלים לגיטימציה חברתית ופוליטית רחבה, היוותה קרקע פוריה לעלייתו של ממדאני, במיוחד בקרב קהלים של מהגרים, פרוגרסיבים, ומוסלמים, שמהווים מיעוט דתי ופעיל של כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה בעיר.
נצחונו בבחירות מסמל שלב מתקדם בהתבוססותה ומעורבותה הפוליטית של הקהילה המוסלמית בארצות הברית, עם רוח גבית להרחבת ההשתלבות המוסלמית בזירות המקומיות והפדרליות
זהותו הרב-תרבותית של ממדאני - מוסלמי ממוצא שיעי, פרוגרסיבי ומהגר, איפשרה לו לגשר בין קהלים מגוונים: ממוסלמים שמרניים שחשו גאווה דתית במינוי ראש עיר מוסלמי, לצעירים פרוגרסיבים שראו בו "כאחד משלהם" וכמי שמזריק דם חדש ורענן לפוליטיקה מושחתת ומקובעת.
ניכר שעמדותיו האנטי-ציונות והפרוגרסיביות של ממדאני עוברות כחוט השני בקרב דמויות מוסלמיות בולטות בפוליטיקה, כמו חברות הקונגרס אילהן עמר וראשידה טליב, לצד דמויות חוץ-פרלמנטריות בולטות, כמו לינדה צרצור בניו-יורק- שעמדה מאחורי קידומו הפוליטי.
אלעד בן דודנצחונו בבחירות מסמל שלב מתקדם בהתבוססותה ומעורבותה הפוליטית של הקהילה המוסלמית בארצות הברית, עם רוח גבית להרחבת ההשתלבות המוסלמית בזירות המקומיות והפדרליות, כשבחירתה של גזלה האשמי לתפקיד סגנית המושל בווירג'יניה עשויה להוות סימן לבאות. מגמות אלו שמשקפות את חיזוקו של הלובי המוסלמי באמריקה, טומנות בחובן השפעות משמעותיות ביחסי ישראל-ארצות הברית, ובעתידה של הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר בעולם.
ד"ר אלעד בן דוד הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי במסגרת תוכנית INSS-ISGAP.
