יממה וחצי לאחר שטיל ששיגרו החות'ים מתימן התפוצץ בשטח נמל התעופה בן גוריון הודיעה ישראל שתמה "תקופת ההבלגה" והוציאה לפועל את מבצע "עיר נמלים": ביום שני תקפו מטוסי חיל האוויר מטרות בנמל חודיידה ובמפעל נוסף במרחב.
בישראל ציינו שהייתה זו תקיפה רחבה שהתבצעה בתיאום עם ארה"ב - שבמקביל הודיעה על הפסקת המבצע שלה נגד החות'ים בעקבות הסכם הפסקת אש מולם שלא חל על ישראל. יום לאחר מכן, שוב הפציצו עשרות מטוסי חיל האוויר, הפעם בצנעא, וחוללו הרס אדיר בנמל התעופה של בירת תימן, במבצע שכונה "עמידת ראש".
תדלוק מטוסי הקרב באוויר בדרך לתקיפה בתימן
(צילום: דובר צה"ל)
התקיפה הישראלית בתימן
המבצעים כללו שיתוף פעולה בין טייסות שונות בחיל, במבנים שכללו מטוסי F15 ,F16 ו"אדיר", כשלצידם מטוסי התדלוק, מודיעין ובקרה. "הם נתנו לנו את המעטפת שאפשרה לנו להגיע לטווח כזה רחוק", אמר סגן מפקד טייסת 69, רס"ן נ' (25), שבעבר כבר היה אחראי על תכנון תקיפות בתימן והשתתף גם במבצע השבוע.
מבין צוותי האוויר והגף הטכני שאחראי על אחזקת המטוסים וחימושם, יותר ממחצית משתתפי מבצע "עיר נמלים" היו אנשי מילואים. לטענת רס"ן נ', הסערה סביב מכתב הטייסים שקרא להשבת החטופים גם במחיר של הפסקת הלחימה לא פגעה במוטיבציה ורוח היחידה. "ההירתמות של אנשי המילואים היא מלאה. הדברים האלו לא משפיעים על הטייסת – אנחנו מוכנים להכול", אמר.
המעקב בבור, ההכנות ויעדי התקיפה בתימן, השבוע:
התקיפה, במרחק שעתיים וחצי טיסה לכל כיוון, כ-2,000 ק"מ מרחק, כללה כ-50 חימושים שונים. המטרות שהותקפו היו בחלקן מבנק מטרות ייעודי וחלקן נוספו תוך כדי ההיערכות למבצע שארכה שעות ספורות. "היערכות רגילה למבצע כזה תיקח כמה ימים, אבל הפעם זה קרה בפרק זמן מאוד קצר", אומר נ'. "מהרגע שנפל הטיל בנתב"ג, עבר זמן קצר עד שקיבלנו את הטלפון להיערך לתקיפה. זה מוסיף מורכבות, אבל בזכות העובדה שתרגלנו את זה בעבר – נערכנו מהר. ההיערכות המודיעינית מהווה חלק מרכזי בהיערכות ובביצוע. העובדה שזו לא התקיפה הראשונה בתימן תרמה לכך, ועדיין בכל פעם שמגיעים לשם מגלים דברים חדשים".
הפעילות בזירה חדשה יחסית כוללת התייחסות לאיומים שעלולים להתממש מול צבאות זרים בשטח. "נערכנו לזה שיכולים לאיים עלינו וינסו לפגוע בנו", הוא מוסיף. "עשינו הכול, גם בתכנון וגם בביצוע – כדי להימנע מזה וזה באמת הצליח. בתקיפות האלו לפעמים הדבר המסוכן ביותר הוא המרחק מהבית, כל תקלה הכי קטנה יכולה להפוך לגיים צ'יינג'ר מבחינת היכולת לחזור חזרה לנחיתה בישראל. ולמקרים כאלו מכינים סט מקרים ותגובות מפורטים מאוד.
ההרס בנמל התעופה בצנעא, בתקיפה השנייה השבוע של חיל האוויר
(צילום: רויטרס)
"לאורך הטיסה הארוכה הראש מתעסק בעיקר במערכות המטוס, נתונים ומעקב אחריהם. אתה מנסה להיות על הזמנים, על תכנון הדלקים, בדיוק כמו שנערכת, כדי להצליח להגיע לקצה בחזרה. ברגע שאתה מסיים את המשימה אתה מתמלא בגאווה, ואנחת הרווחה מגיעה אחרי שהמטוס על הקרקע ואתה מכבה את המנועים בדת"ק. רק אז אתה פורק את המתח. זה משהו שאתה צריך להתמודד איתו בטיסות ארוכות – לא לפרוק מתח מוקדם מדי, להישאר דרוך כל הזמן. כי גם אחרי שסיימת משימה יש לך שעתיים וחצי לטיסה חזור".
איך נערכים מנטלית למבצע כזה?
"יש התרגשות לפני הגיחה. מה שאצלי פותר את זה זו הכנה רצינית. לדעת בדיוק בכל שלב מה צריך לעשות ומה אפשר לפגוש. זה לחץ חיובי, של כל לוחם שנכנס לשטח מאוים או שטח אויב. מה שמדהים זה שברגע שאתה נכנס למטוס ויוצא למשימה – אתה נכנס למוד מסוים שאין בו מקום לרגשות".
"המלחמה לא נגמרה"
לסרן י' (25), טייס קרב בטייסת 69, הייתה זו הפעם הראשונה שבה פעל בשטח תימן. "יש פה סנכרון מאוד מדויק בין כולם, שמגיע לרמת השניות", הוא אומר. "מפגש למשל עם מטוס מתדלק או מטוס מטייסת אחרת במרחק 800 ק"מ מהבית, חייב להיות בדיוק בזמן ובדיוק במקום.
שריפת המטוסים בעקבות התקיפה בצנעא
"כל תקלה שנחשבת קטנה באזור הבית, מקבלת משנה תוקף ומשמעות הרבה יותר גדולה במרחק כזה. השלכה של תקלה יכולה להיות שפתאום צריך לשנות משהו בשטח, או שזה ישפיע על הדלק – וכשאתה רחוק מהבית זה הרבה יותר משמעותי. לכן ההכנה היא מקיפה יותר, עם היערכות למקרים ותגובות".
איך שומרים על דריכות בדרך לשם?
"בדרך השיח הוא מאוד מקצועי. אין כמעט מקום לשיח שהוא לא רשמי. ככה שומרים על חדות מבצעית. כשאתה טס קרוב למטוסים אחרים, לקראת ובמהלך תדלוקים, אתה צריך להיות כל הזמן בתמונה ובאוריינטציה, ולהבין מה קורה סביבך. זה מה שדורך את הקוקפיט. כל רגע אתה חושב על הרגע הבא".
ההיערכות המבצעית לפני, נשענה על רמת מודיעין גבוהה וכללה סט פעולות למקרים של תקיפות נגדית. הכשירות שאותה משמרים מטוסי החיל נבנית לאורך שנים, ועם זאת – ההיערכות למבצע ארכה שעות ספורות. "ידענו מה עושים אם תופס אותנו איום בכל שלב בכל כיוון. עשינו סימולציות לקראת, ירדנו לרזולוציות דקות, כולל מה התפקיד של כל אחד במבנה", אומר י'.
מכתב הטייסים השפיע? הייתה פגיעה במוטיבציה?
"הנווט שטס לצידי השבוע היה איש מילואים. האנשים האלה רתומים מאוד בטייסת. הם מגיעים ונותנים את הלב והנשמה. זה מאוד מורגש. בלעדיהם לא היינו מסוגלים להחזיק את כל האופרציות שהטייסת עושה. אנחנו נלחמים יחד, עובדים יחד, ואנחנו פה יחד במלחמה הזו".
מה הרגשת אחרי המבצע?
"מצד אחד תחושת גאווה גדולה. שמחתי שניתנה לי האחריות הזו. מצד שני יש עדיין מלחמה, יש עדיין חטופים, יש עדיין כוחות בעזה. אני עכשיו בכוננות לסיוע לכוחות בעזה. המלחמה לא נגמרה. הייתה הצלחה מקומית, אבל ממשיכים קדימה עד שננצח".
רס"ן ס', קצין טכני בטייסת 69, סיפר שלפני התקיפה הטייסת נערכה במקביל לשתי משימות שונות משמעותיות – והפעילות בגפים הייתה מפוצלת. "יש לזה השלכות גדולות, זו לא עוד משימה באזור שלנו", הוא אומר. "כשיש משימות של מעגל שלישי, פעילות האחזקה למטוסים היא אחרת. זה מצריך מעורבות של גורמים חיצוניים לטייסת לביצוע בדיקות מעמיקות של המטוסים".
לדבריו, הכנה של המטוסים שאורכת בשגרה יום וחצי-יומיים, הצטמצמה מאוד. לדבריו אחרי השלמת הבדיקות המעמיקות, יצאו המטוסים לטיסת מבחן קצרה, מעין "חזרה גנרלית", שרק לאחריה התחמשו וניתן האישור הסופי שהם ערוכים למשימה.
"העוצמה היא באנשינו, בלעדיהם המשימה הזו לא הייתה מצליחה", סיכם. "בלי המרקם האנושי שיש פה, זה לא היה יוצא לפועל. האנשים שעושים את זה שעה-שעה, יום-יום, כבר למעלה משנה וחצי. תענוג לראות את זה, גאווה ענקית".
סגן ע׳, קצינת מודיעין בחיל האוויר שהובילה את מבצעי התקיפה השבוע בתימן, מסבירה על היעד שהותקף: "רצינו להחזיר עין תחת עין. אם לנו פגעו בנתב"ג, להם לא יהיה שדה תעופה בצנעא. מהרגע שהתקבלה ההחלטה נעשה תעדוף מטרות בניסיון להשבית את השדה לטווח הרחוק ולמנוע את הובלות האמל"ח שהיו שם".
התקיפה הראשונה, ביום שני בערב, פגעה בנמל חודיידה ובמפעל בטון. התקיפה למחרת פגעה בשדה התעופה בצנעא, במפעל בטון נוסף ובתחנות כוח. את אלו ראתה י׳ בזמן אמת מתא השליטה בבור לצד מפקד החיל ובכירי המטה. "ראינו את המטוסים חוצים קו בזמן אמת", היא מספרת. "זו תחושת סיפוק אדירה, ובעיקר הקלה כשהם חוזרים בשלום. כשחוצים את קו הגבול לתימן, אוטומטית האיומים גדולים יותר. לפני כן תקפנו מטרות בתימן, אבל לא כשמטוסי חיל האוויר מעל אדמת המדינה. הפעם המטוסים היו חשופים לפגיעה הרבה יותר".
יש היערכות לתקיפה בעתיד?
"אנחנו תמיד בראיית המערכה הבאה, בתימן ובזירות בכלל. אחרי התקיפה בודקים מה קרה בפועל, איך המטרות שתקפנו השפיעו על המערכת, מה האפקט התודעתי שנוצר".
