אור אליעז, בן דודה של דניאלה גלבוע, סיפר הבוקר (יום שני) לאולפן ynet על המפגש הראשון שלו איתה אתמול. "זה היה הרגע הכי טוב שהיה לי בחיים", אמר. "לראות אותה אחרי שנה ושלושה חודשים אחרי שהתנדנדה בין חיים למוות, והיא שמחה ומאושרת".
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריו, "הגעתי לסיטואציה שכל-כך התרגשתי לראות אותה, עד שבכיתי שם כמו ילד - ואני לא בכיין גדול. במרורים פשוט. זה הגיע אפילו למצב שהיא מנחמת אותי, מרגיעה אותי ואומרת לי 'זה בסדר, אני פה, הכל טוב'".
"זה מראה איזו חזקה היא", הוסיף. "אילו תעצומות נפש אלה, לשרוד את הדבר הזה כאישה צעירה, אחרי שחגגה יום הולדת 20 בשבי. לראות אותה בכיכר פלסטין בעזה מרימה ידיים מול ההמון צמא הדם, ואחר כך לראות אותה כאבן התומכת שלה ושל סביבתה, זה מעורר הערצה. יש לה ביטחון עצמי כמו שלי לא יהיה בחיים ולכולנו ביחד, אני חושב. עוצמות אדירות, זה היה כל כך עוצמתי וחזק שלא הייתי יכול להגיב לזה בשום דרך אחרת".
דניאלה גלבוע שוחררה מהשבי עם קליע ברגל, שלא טופל. "זה יטופל והיא חזקה והיא גיבורה", אמר בן הדוד. "היא חזקה מאוד במיינד, בראש, במנטלי. עוצמות מנטליות בלתי-נתפסות. יהיו לה חיים מדהימים ומאושרים ומוצלחים עם בן הזוג המדהים שלה, רועי, ונעשה כל מה שצריך כדי לתמוך בה ולעזור לה".
5 צפייה בגלריה
דניאלה גלבוע לצד אביה, במסוק בדרך לבית החולים לאחר השחרור
(צילום: Chris McGrath/Getty Images)
אליעז הסביר כי בבית החולים בילינסון הדריכו אותו מראש שלא לשאול ולתחקר את השבות, ורק לשמוע מה שירצו להגיד. "דניאלה שיתפה מה שרצתה לשתף ומה שהיה יישאר בתוך החדר הזה", אמר. "זה צריך להיות ככה. בסוף יש פה אישה צעירה שעברה את זה באופן אישי והיא צריכה את הזמן שלה להתאושש ולהחלים, אז נעשה את זה בקצב ובזמן שלה ולא נלחץ".
על הקשר בין דניאלה לאגם ברגר, שצפויה להשתחרר ביום חמישי, ועם התצפיתניות האחרות ששבו איתה, אמר אליעז: "ראיתי את האהבה העצומה שלהן האחת לשנייה, ואת תחושת הגורל המשותף. הן התחילו את המסע הזה ב-7 באוקטובר והגיעו עד היום, גיבורות אמיתיות. הן היו אמיצות בצורה בלתי-רגילה, התמודדו במרתפי השאול מול החלאות הכי גדולות שאפשר לדמיין, ועשו את זה בעוצמה וחוזק שאי-אפשר לדמיין. לראות אותה אתמול זה באמת רגש שלא הרגשתי בחיים שלי, לא חשבתי שאפשר להרגיש משהו כזה".
אבא של רומי: "הריאיונות בתקשורת נתנו לה כוח"
אלי אלבג, אביה של לירי ששבה לצד דניאלה, אמר בריאיון לכאן ב' כי המשפחה נותנת לה לנשום ושומרת על פרטיותה. "זה כל-כך טרי, אנחנו איתה בסך הכול יומיים ומחכים לטוב", אמר. "אנחנו עוד לא יודעים לאן אנחנו הולכים ואיך לגעת בתפוח הלוהט הזה. היא הייתה בשבי כ-480 ימים, היא מחייכת ומחבקת ומתחילה להבין מה עברה בשנה וחצי האלה".
לדבריו, לירי ידעה דברים על המלחמה, אך לא לפרטי-פרטים. הריאיון נקטע כשלירי עצמה נכנסה אל החדר, ואלבג האב אמר: "לירוש חיים שלי".
בן זוגה של לירי, ניר אלבורו, פירסם היום בעמוד האינסטגרם שלו תמונה מהמפגש עם לירי וכתב: "הלב שלם".
5 צפייה בגלריה
סבתא של לירי מוסיפה ליד תמונתה את הכיתוב "לירי חזרה הביתה"
(צילום: דוברות עיריית הרצליה)
במרכז בהקהילתי יבור בהרצליה, שמלווה את סבתא של לירי, נירה בן יהודה, מאז 7 באוקטובר - ערכו לכבודה קבלת פנים והפריחו בלונים לשמיים למען שובם של שאר החטופים. במהלך האירוע נירה הדביקה ליד תמונתה של נכדתה מדבקה עם הכיתוב "לירי חזרה הביתה", והודתה לתושבי הרצליה והמדינה כולה על התמיכה לאורך כל הדרך.
איתן גונן, אבא של רומי ששבה בפעימה הראשונה, אמר בכאן ב' כי הוא מתרגש נורא לחזור על המילים שאמרה בתו מיד כשראתה אותו בשיחת הווידאו: "אבא, חזרתי בחיים". לדבריו, "כל ריאיון ושיחה שעשיתי בתקופה שהייתה בשבי אמרתי - 'רומי חוזרת בחיים'. זה דמיון שהפך למציאות, כי עשינו את זה באופן חזרתי מאות ואלפי פעמים. ואז היא אמרה לי את זה בשנייה הראשונה, כדי להגיד לי את זה חזרה. זה משפט שילווה אותי כל חיי".
לדבריו, רומי שמעה אותו אומר את המשפט הזה בכלי התקשורת שנחשפה אליהם לעיתים במהלך השבי. הוא קרא למשפחות החטופים שעדיין שם: "אל תפסיקו להתראיין, זה סופר חשוב. אנחנו לא יודעים מתי היקרים שלנו ישמעו את זה, אמצעי תקשורת בכל הארץ צריכים לעזור למשפחות להתראיין כמה שיותר. בריאיונות האלה צריך לעודד ולשלוח אנרגיה ותפילות ולפרגן לחטוף על כושר עמידתו, ועל זה שאנחנו מחשיבים אותם כגיבורי-על. אין לך מושג כמה זה חשוב להם. זה מחזיק אותם ונותן להם עוד כוח ואוויר בריאות לשרוד את התופת הזה שהם נמצאים בו".
"היו לי ימים שהתראיינו עשר פעמים לכל הרשתות, אם זה רדיו אזורי או ארצי, העיקר כזה שיש בו תדרים חזקים שמגיעים עד לרצועת עזה", הוסיף. "רומי שמעה אותי וזה נתן לה המון כוח ואנרגיה".
לדבריו, כשבתו שבה היה חשוב לה לעשות קידוש בערב שבת בבית החולים. "במהלך השבועות שהיא לא הייתה לא עשינו פעם אחת קידוש ביום שישי", אמר. "יש לה את הכיסא שלה שאף אחד לא ישב עליו כל ה-471 ימים שהיא הייתה בשבי. בעזרת השם, בקרוב מאוד היא תתיישב על הכיסא הזה בבית בקידוש, ולא בבית החולים".
הוא הוסיף: "רומי מדהימה. לא פגשנו ילדה - פגשנו אישה בוגרת שהדהימה את כולם. היינו מסתכלים האחד על השני במשפחה ואומרים 'וואו, וואו, איזו מדהימה היא פשוט, איזו מקסימה'. השמש שלנו חזרה לזרוח, ואיזה כיף לראות אותה ולשמוע אותה, לגעת בה, לנשק אותה, ושהיא קוראת לי סוף-סוף. היא דאגה לי ולכולנו".
רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי השתחררו אתמול מבית החולים, שבוע לאחר חזרתן. אחיה של אמילי, תום, כתב היום: "עכשיו אחרי שלקחנו קצת ימים להתאושש ולהתכנס עם עצמנו זה הזמן לומר תודה! תודה לקדוש ברוך הוא. תודה לסהר אשתי והבנות שתמיד ידעו להרים אותי ברגעים שנפלתי. תודה לכם חברים וחברות ששיתפתם, הגעתם לכל מקום ונלחמתם על אמילי בכל הכוח. תודה לאנשים שהיו הקול שלנו בזמן שאנחנו היינו צריכים להילחם בשקט.
"תודה לעם ישראל שעטף אותנו באהבה והתרגשות מטורפת בימים האחרונים, כל כך ריגשתם אותנו. סליחה מיוחדת מהמשפחות השכולות שאיבדו את היקר מכל במלחמה הזאת על מנת שאנחנו נוכל לחבק את אמילי שלנו שוב בחזרה, אוהב אתכם. חשוב לי להגיד שהסיוט שלנו אומנם נגמר אבל יש עוד המון משפחות שמבקשות לסגור מעגל בחיבוק או בקבורה ראויה".
בסיום דבריו הוסיף: "אמילי שלי, אני גאה בך. תודה שנלחמת, שרדת וניצחת. מעכשיו, רק טוב ונחת. תודה שלא ויתרת בתוך כל הגיהינום הזה! גלי, זיו, קית' ושאר החטופים שתדעו, אנחנו לא נשאיר אף אחד מאחור! עם ישראל חי".
