יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, זכה לקבלת פנים מפוארת מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן - וגם סגר כמה עסקאות ענק, בהם רכישת מטוסי F-35 וטנקים, שבבי בינה מלאכותית מהמתקדמים בעולם, פרויקט גרעין אזרחי ועוד. שבע שנים לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י שהביא לגינויים מקיר לקיר וערער את מעמדו הבינלאומי, בן סלמאן הפך את הקערה - וחזר מארה"ב כמנצח. כעת, במזרח התיכון ובעולם תוהים לאן פניה של ארצו.
בן סלמאן: "רוצים להיות חלק מהסכמי אברהם אבל גם רוצים את פתרון שתי המדינות"
4 צפייה בגלריה


"חילץ את סעודיה מתדמית של איסלאם קיצוני". בן סלמאן על רקע חזון העיר ניאום, ומטוס F-35
(צילום: shutterstock, AP Photo/Evan Vucci)
"הציבור הסעודי צפוי להעריך מאוד את הכבוד האדיר שבן סלמאן זוכה לו", אומרת ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ הערביות מאוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה. "הוא החזיר עטרה ליושנה. הוא אחראי לכך שסעודיה היא לא עוד מדינה במרחב המזרח תיכוני, אלא מתווכת מרכזית ושותפה אסטרטגית בעיצוב המרחב האזורי. גם אם יש ביקורת עליו, היא תתגמד לעומת ההצלחות הרבות שהוא חתום עליהן".
ואכן, קשה להפחית בחשיבות שרואים בריאד לאירועים. הפרשן הסעודי עבד אל-חמיד אל-גובין אומר כי "הפגישה בבית הלבן ייצגה רגע מכונן שעיצב מחדש את המסגרת האסטרטגית של היחסים בין ריאד לוושינגטון. לא מדובר רק בחילופי מילים - אלא בשרטוט מחדש של מאזן הכוחות במזרח התיכון ובסדר הבינלאומי הרחב יותר".
זאת הכלכלה, טמבל
לדברי ד"ר יערי, כבוד המלכים שבו התקבל בן סלמאן בבית הלבן שיקף את המאמץ האמריקני לחזק את המוניטין שלו לא רק בארה"ב - אלא גם בסעודיה ובמרחב הערבי והמוסלמי כולו. "זו אחת התקופות הטובות ביותר בתולדות הממלכה, אם לא הטובה שבהן, והוא חתום עליה", היא אומרת. "בפרק זמן קצר של כעשור, בן סלמאן חילץ את מדינתו מתדמיתה כמדינת איסלאם קיצוני שמדכאת זכויות אדם ורוצחת עיתונאים - והפך אותה לשחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית ולשותפה אטרקטיבית של המעצמה הגדולה בעולם".
4 צפייה בגלריה


"נורמליזציה תפגע לבן סלמאן בלגיטימציה". טראמפ מקבל לבית הלבן את יורש העצר הסעודי
(צילום: REUTERS/Jessica Koscielniak)
יערי מסבירה כי "סעודיה הנוכחית פועלת נגד האיסלאם הג׳יהאדיסטי בעוד היא שועטת לעבר הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, וזה גם טיב העסקאות שלה עם ארצות הברית. יתרה מזאת, בן סלמאן הצליח לגרום לכך שנשיא ארה"ב, ולא רק הוא, יתייחס בביטול להיסטוריה המורכבת שלו כמי שמחסל או פוגע באויביו ובגורמים שמבקרים אותו. טראמפ, בניגוד לנשיאים אמריקנים קודמים, לא מנסה לחנך את סעודיה, אלא להפיק ממנה את המיטב עבורו ועבור מדינתו. וכשזה משתלב עם האינטרסים הסעודיים, מדובר בסיפור הצלחה".
ד"ר מיכל יעריצילום: תומר אפלבאוםלדברי ד"ר מורן זגה, חוקרת בכירה בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה החוקרת את הסכסוך הישראלי פלסטיני, "לבן סלמאן חשוב היה לקבל כמה שיותר במגרש הביטחוני-אסטרטגי לעומת שכנותיה, למשל מול קטאר שקיבלה ערבויות ביטחונית מארה"ב. מינוף היכולות של ריאד במפרץ זו נקודה שנמצאת בלב העניין הסעודי. אבל, למרות זאת, מאחר שסעודיה נמצאת בקשיים בדרך להשלמת המגה-פרויקטים שהיא ניסתה לקדם, היא ממוקדת בהיבט הכלכלי יותר מההיבט האסטרטגי. לכן, מה שבן סלמאן לוקח איתו מארה"ב זה בעיקר הדברים הכלכליים הקונקרטיים שהוא יכול להתניע מהיום למחר, כמו ה-AI, הנשק ויצירת השקעות ארוכות טווח שיביאו לרווחיות חיונית".
4 צפייה בגלריה


ההצהרות משקפות גישה סעודית חדשה. אבו מאזן
(צילום: Christophe Petit Tesson/Pool via REUTERS)
ד"ר זגה מסבירה למשל כי על אף ההכרזות על עסקת ה-F-35, בפועל ניסיון העבר מלמד כי לא בטוח שהיא תצא לדרך, ובכל מקרה צפויות לחלוף עוד שנים עד שריאד תקבל את המטוסים. "זה ייתן לה 'בוסט' מטורף, הרבה מעבר לתדמית, אבל בסוף מה שיש לבן סלמאן כרגע ביד זה הכלכלה - ובהיבט הזה יש כמה נושאים שמעניינים את סעודיה", אומרת ד"ר זגה, ומונה שלושה מרכזיים שכרוכים זה בזה: "הבינה המלאכותית, נושא השבבים והגישה לטכנולוגיות מתקדמות".
לדבריה, "בן סלמאן חוזר עם הסכמים כלכליים שאמורים לתת לסעודיה יתרון בתחרות בין מדינות המפרץ - ולמצב אותה כמוקד מרכזי חשוב באזור, לקראת כל התהליכים שהעולם הולך אליהם בשנים הקרובות".
בסעודיה טוענים כי על אף שפורסם על עסקאות בהיקף של 557 מיליארד דולר, בפועל מדובר על כטריליון. "זה לא 'מענק' לארה"ב", אומר אל-גובין. "זו השקעה ארוכת טווח במגזרי טכנולוגיה מרכזיים, כאשר בחזית נמצאים הבינה המלאכותית והשבבים המוליכים למחצה. התייחסותו של טראמפ למאמציו להקל על מכירת שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לסעודיה מדגימה את גודל השינוי באופי היחסים הכלכליים בין שתי המדינות - ממגזר האנרגיה המסורתי לשותפות טכנולוגית המעצבת מחדש את מעמדה של סעודיה בכלכלה העולמית".
הקוסם והמדינה הפלסטינית
למעשה, רק מי שלא עוקב אחר ההתפתחות הסעודית בשנים האחרונות יכול לשלוח את סעודיה "לרכוב על גמלים במדבר". כך למשל, "חזון 2030" של בן סלמאן לסעודיה אמור להפסיק את התלות של הממלכה בנפט, להפוך אותה למעצמה טכנולוגית ולספק לה אפיקים כלכליים חדשים. ניתן היה לראות את זה לא רק בביקור של בן סלמאן השבוע בוושינגטון, אלא גם בביקורו של טראמפ במפרץ בחודש מאי - שבו פסח על ישראל וחתם על עסקאות ענק. בדרך למימוש החזון הסעודים גם משקיעים בחינוך, והכניסו לבתי הספר תוכניות למידה על חדשנות ובינה מלאכותית.
עבד אל-חמיד אל-גוביןללא קרדיט מליאור בן ארי ולמרות ש-2030 נמצאת ממש מעבר לפינה, הסעודים לא בלחץ. "כשאומרים לסעודים שזה לא מתקדם ולא הולך לשום מקום, הם אומרים 'כן, זה חזון'", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, איש המל"ל לשעבר, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ ב-INSS. "הם רואים את זה באופן גמיש, אין פה לוח זמנים באמת. חלק מהדברים יתממשו וחלק לא".
לדבריו, חיזוק היחסים עם ארה"ב הוא לא רק עוד יעד של בן סלמאן - אלא גם אמצעי שדרכו הוא יוכל לעשות דברים נוספים, בתוך הממלכה ומחוץ לה. "הוא חייב את ארה"ב לצידו ונראה שהוא מקבל את זה", מסביר ד"ר גוז'נסקי.
ד"ר יואל גוז'נסקי
נורמליזציה עם ישראל, אומר ד"ר גוז'נסקי, דווקא עלולה לפגוע בבן סלמאן - שמשמש אמנם כשליט סעודיה בפועל מאחר שאביו המלך סלמאן חולה, אך גם רוצה לבצר את מעמדו כמי שיירש אותו. "נורמליזציה תפגע לו בלגיטימציה - גם המקומית, גם המוסלמית, גם האזורית וגם האיסלאמית הרחבה", הוא אומר. "רוב תושבי הממלכה מתנגדים, וגם הארמון נגד. אז למה שיעשה את זה לעצמו? זה כמו ירייה ברגל. לכן נוח לו לעבוד עם הרף הגבוה שהוצב בנוגע לפלסטינים".
ביום חמישי, נזכיר, פורסם ב-ynet בטורו של נחום ברנע כי בדרך לנורמליזציה, בן סלמאן דורש מטראמפ ערבות אמריקנית להקמת מדינה פלסטינית תוך חמש שנים - ולא רק התחייבות בלתי-מחייבת ל"נתיב" לא ברור.
לטענת ד"ר יערי, "הביקור של בן סלמאן מדגיש את העובדה שישראל הפכה במידה רבה לנטל בעיני טראמפ, בעוד סעודיה היא הקוסם ששולף עוד ועוד שפנים מהכובע. ישראל ניגשת לשולחן המו"מ עם אמירות ששוללות כל אפשרות לשיח עם הפלסטינים, בעוד שהסעודים מתעקשים בדיוק על זה. בינתיים כל צד מתבצר בעמדותיו, ולא נראה שיש התגמשות. למרות שהביקור לא ייזכר בשל הצהרות פורצות דרך, הוא משמעותי במובן שהקשב האמריקני עובר יותר ויותר לצד הסעודי - על חשבון הצד הישראלי. ככל שישראל אומרת לא, כך טראמפ אומר יותר כן לסעודים".
ד"ר זגה אומרת כי סעודיה חתמה עם הרשות הפלסטינית על מזכרי הבנות לרפורמות בתחומי חינוך, תעסוקה ומודרניזציה. "סעודיה מאוד מושקעת בנושא הרפורמות האלה, מתוך תפיסה שהיא הפטרון שיסלול את הדרך של הרשות להיות מדינה אפקטיבית שיכולה לתפקד בפני עצמה. זה יותר מעניין אותה מישראל כרגע. היא מכינה את הרשות לקראת מדינה, וזה שינוי בגישה ושינוי באופי המעורבות של סעודיה באזור שלנו - כי עד כה היא נהגה להסתכל על הדברים מלמעלה".
לדברי אל-גובין, "ההצהרה המפורשת על נכונות להמשיך בנורמליזציה, תוך הדגשת הצורך לשרטט נתיב ברור לקראת פתרון שתי מדינות, משקפת גישה סעודית חדשה: תמיכה בשלום היא לא תרגיל פוליטי, אלא כלי להנדסה אזורית המבטיח יציבות ומעניק לממלכה יכולת גדולה יותר לנהל איזונים. בגישה זו, סעודיה עברה ממקבלת פאסיבית של ההתפתחויות בסכסוך הפלסטיני-ישראלי - לצד המכתיב את תנאי הפתרון וקובע תקרה פוליטית חדשה".
ומעבר להתחזקות הצבאית, הטכנולוגית והכלכלית שמסמן הביקור, ד"ר גוז'נסקי מצביע גם על חשיבות סוגיית הגרעין האזרחי, שאותה הוא מכנה "הדבר הכי בעייתי". לדבריו, "סימני השאלה בנושא הזה מאוד גדולים, כי הסעודים רוצים להעשיר אורניום בעצמם (וארה"ב אומרת שזה לא כלול בהסכם; לב"א). פה ישראל צריכה להיות עם היד על ההדק ולדרוש מהאמריקנים לעמוד על הגבלות ועל שקיפות בנושא הזה".
אל-גובין מסכם: "הקונצנזוס הרחב שליווה את הביקור, החל מסוגיות סודן, תימן ועיראק ועד לתמיכה ביציבות אזורית ובתהליך השלום, משקף את חזון הממלכה, לפיו ביטחון המזרח התיכון בנוי על רשת של אינטרסים מחוברים ולא על הסדרים נסיבתיים או צעדים תגובתיים. במובן זה, הפגישה הייתה אירוע שחיזק מסלול אסטרטגי: סעודיה העולה, המשקיעה בעתיד ומכוונת מחדש את המצפן האזורי ליציבות ושגשוג".









