ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) לדיון בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, לקראת הכנתו לקריאה ראשונה. ההצעה, של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כים נוספים, מציעה לפצל את התפקיד לשלושה. שר החוץ גדעון סער, שהיה ממובילי המהלך כשר המשפטים בממשלת השינוי, אמר כי "היועץ המשפטי שולט בייצוג המשפטי ובקידום החקיקה כמו דיקטטורה. אין אח ורע לריכוז כל כך הרבה כוח על ידי גוף בלתי נבחר".
סער דיבר בוועדה על הצורך בשינוי, וטען כי כשהעלה את רעיון הפיצול בפני היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בזמן הממשלה הקודמת, "בניגוד לעכשיו, אני לא זוכר התנגדות שלהם". לדבריו, "היה אז סיכום בהסכמים הקואליציוניים באופן עקרוני על הפיצול. בעקבות זאת, ובטרם מונו, הבהרתי להם שאני מתכוון להוביל את המהלך הזה במיידי". את דבריו סיים בציטוט מפסק הדין שניתן אתמול בבג"ץ, בכל הקשור בחקירת הפצ"רית: "הייעוץ המשפטי הם כמלאכים מרחפים מעל ניגודי עניינים. ניגודי עניינים שלהם הם לא מזהים גם אם זה כתוב באותיות קידוש לבנה מטר מהם".
אחרי דבריו של השר, החליט יו"ר הוועדה רוטמן כי לחבריה יוקצו 20 שניות בלבד לשאול את סער שאלות. ח"כ יואב סגלוביץ' פנה לשר החוץ, ואחרי כ-20 שניות קטע אותו רוטמן, ואחרי חילופי דברים הורה להוציא את הח"כ. "אני גם בממשלה הקודמת התנגדתי להצעה שלך, אבל אז לא היה ראש ממשלה נאשם בפלילים שמנהל משפט", אמר סגלוביץ'. גם ח"כ אפרת רייטן תקפה את רוטמן על כך שלדבריה לא נותנים לחברי הוועדה לשאול שאלות, והוא הוציא גם אותה. "מה שאתה עושה זה משת"פ אמיתי לדיקטטורה במהותה", אמרה רייטן לפני שהוצאה.
חבר הכנסת גלעד קריב שאל את שר החוץ "אם שר המשפטים לשעבר תומך בביטול המעמד המחייב של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי?", וסער השיב לו כי "לא בטוח שצריך להיכנס לזה במסגרת הצעת החוק הזו". עוד הוסיף קריב כי "כיו"ר ועדת החוקה בממשלה הקודמת, ישבתי בחדר של גדעון סער, הוא נסוג מקידום החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש. פתאום זה חזות הכול כי צריך לסלול את הדרך לפריימריז בליכוד".
המתקפה של רייטן וקריב בדיון
שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן אמר בוועדת החוקה כי הוא תומך בהצעה להפריד את סמכויות היועמ"ש כך שהתביעה תועבר לתובע כללי. "יש לי הסתייגות אחת: על פי ההצעה, מטבע הדברים, הממשלה תהיה מעורבת בבחירת התובע הכללי, וזה בעייתי כשזה מתנהל במהלך משפט נגד רה"מ, ולכן הצעתי היא שהצ"ח תיכנס לתוקפה בעוד שנתיים ועד אז נקווה שכל הפרשות יסתיימו", אמר.
לדבריו, "אין צורך להפריד לשלושה, אבל ההפרדה לשניים חיונית בשל ריכוז הסמכויות המופרז. נקבע שהממשלה צריכה אישור של היועמ"ש לייצוג בבימ"ש. זה צעד משפיל שלא מתקבל על הדעת - לכל עבריין יש ייצוג בבימ"ש, ולממשלה אין ייצוג אלא אם קיבלה אישור".
על פי ההצעה הנוכחית, מרגע שהחקיקה תעבור, יפוצל התפקיד ליועץ משפטי לממשלה שישמש כמו עורך דין של הממשלה ודעתו המשפטית לא תהיה מחייבת; תובע כללי שימונה בידי שר המשפטים ואולי אף יאושר בכנסת או בוועדת חוקה; ומייצג המדינה בערכאות - שיהיה אחראי על ייצוג המדינה בבתי המשפט.
בחוות דעת כללית של יועמ"ש הוועדה, נכתבו לח"כים הקשיים המשפטיים בהצעה: "בחוק ישנם קשיים שעלולים להוביל לפגיעה במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ומייצג המדינה בערכאות, ואף לפגיעה משמעותית ביכולת להגביל את פעולת הממשלה, להגן על זכויות האזרחים ולהבטיח כי הממשלה תנהג לפי החוק".
עוד נכתב כי "השילוב של אופן המינוי והפיטורים של היועץ והמייצג, שהופך אותם תלויים בממשלה או בקואליציה למינויים ולהמשך כהונתם, ביטול הצורך לשמוע את עמדותיהם ביחס לפעילות הרשויות, וחוסר הכוח המחייב לעמדתם המשפטית – בתחום הייעוץ ובתחום הייצוג, הופך את היחסים בין הממשלה ובעלי תפקידים אלה לדומים ליחסים שבין עורך דין פרטי ללקוחו. מדובר בשינוי קיצוני באופי התפקיד אל מול המודל הקיים, וכן אל מול כל המודלים שנתקלנו בהם שהועלו עד עתה בספרות המשפטית שדנה בשינויים בתפקיד היועץ".
