עד 20 שעות דיון והצבעות על 220 הסתייגויות: החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מגיע לאישור סופי, ובמערכת המשפט ישנה דאגה קשה מכך שיעבור היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. עם זאת, החוק ייכנס לתוקף רק עם כינון הכנסת הבאה.
הצעת החוק, שהיא אחת מאבני היסוד של המהפכה המשפטית, מעבירה את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר. החקיקה מיישמת את מתווה השרים יריב לוין וגדעון סער, שלפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים: נשיא העליון ו-2 שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ו-2 נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
אישור החוק בוועדת החוקה
(צילום: סיון חילאי, ערוץ כנסת)
כמו כן, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל של 5 מ-9 מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה, וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון - שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
בנוסף, מוצע במתווה כי ניתן יהיה למנות כשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. המתווה מציע גם לקבוע כי שני שלישים לפחות משופטי העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי לשעבר, שנבחרו לקידום.
בנוסף, מוצע לקבוע הסדר מיוחד ביחס לקואליציה רחבה, המונה יותר מ-80 ח"כים, שבמסגרתו נציגיה בוועדה (שני שרים וחבר כנסת) יהיו משלוש סיעות שונות; שני נציגי הציבור ייבחרו על-ידי כלל חברי הכנסת, ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה. כמו כן, לא יהיה וטו לחבר הכנסת של האופוזיציה בוועדה.
עוד מוצע כי מתחילתה של תקופת בחירות, או ממועד התפטרות ממשלה, נציגים בוועדה לבחירת שופטים שימונו בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה) לא יבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.
במצב שבו כוננה ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של הכנסת, או אם קואליציה רחבה (עם יותר מ-80 ח"כים) תהפוך לקואליציה "צרה" או להפך - ייבחרו מחדש נציגי הכנסת ונציגי הציבור בוועדה, וכך גם אם ח"כ שחבר בוועדה שינה את השתייכותו מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, ייבחר מועמד אחר במקומו.
כמו כן, אם סיעה כלשהי עברה מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, או אם ח"כ החבר בוועדה מוכרז כפורש, יוכלו שני שלישים מחברי הכנסת בקואליציה או באופוזיציה להחליף את אותו חבר הכנסת שבחרו לוועדה.
בינתיים, ועדת הכנסת קבעה סדרי דיון מיוחדים להצעות חוק יסוד השפיטה (מניעת האפשרות של בג"ץ לפסול חוקי יסוד) והצעת חוק בתי המשפט (האוסר על שופט לדון בתיק שבו הוא מצוי בניגוד עניינים), שיעלו בשעות הצהריים במליאת הכנסת. החוקים יעברו סופית היום. הקואליציה החליטה להפעיל את סעיף 98 בתקנון הכנסת, עקב מספר ההסתייגויות הגבוה שהגישה האופוזיציה העומד על 71,367, ובכך זמני הדיון יוגבלו על הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לעד 20 שעות, ולאחר מכן יתקיימו הצבעות על לא יותר מ-220 הסתייגויות לשתי הצעות החוק, כפי שתבחר האופוזיציה. עוד אושר כי חברי הכנסת יצביעו על לא יותר מחמש הצבעות שמיות לכל צד, בקריאה השנייה והשלישית יחד.
היועמ"שית מתנגדת לחוק, ולא תגן עליו בבג"ץ
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה נחרצות לחקיקה, והיא לא תגן עליה אם תעבור ותאותגר בפני בג"ץ בטיעון שאינה חוקתית. בחוות דעתה כתבה בהרב-מיארה כי רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח השלטון. לדעתה, מתווה השרים הופך את הקערה על פיה - שיטת בחירת השופטים תהפוך לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה - וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע.
לדבריה, ככל שמדובר בבית המשפט העליון, הרי ש"ההסכמה הרחבה" שהיא בבסיס התכלית המוצהרת של ההסדר היא הסכמה פוליטית בלבד. "כתוצאה מכך, השיקולים הפוליטיים בבחירת שופטים מקבלים בכורה ומשקל מכריע. ומנגד, מקומם של השיקולים המקצועיים בתהליך בחירת השופטים נחלש מאוד עד כדי מתאיין. וזאת, ללא הצבת ערובות בהליך הבחירה להבטחת מקצועיות שופטי ישראל ועצמאות הרשות השופטת", הוסיפה.
בהרב-מיארה גם חוששת שבחירת השופטים בדרך המוצעת תיטמע במיקוח הפוליטי. "פוליטיזציה זו של בחירת השופטים תשנה לא רק את אופייה של הוועדה לבחירת שופטים ואת סוג השיקולים שהיא אמורה לשקול, אלא גם את אופייה של מערכת המשפט. יש בהסדר המוצע כדי להטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ועל המניעים לבחירת שופט או קידומו, לפגוע באופי הממלכתי של מלאכת השיפוט בכלל הערכאות, באופן שאינו הולם אותו".
בנוסף, דואגת היועמ"שית מירידת ערך המקצועיות בבחירת שופטי ישראל עד כדי העלמותו. "לצד הפֹוליטיזציה של ההליך, מחלישים את הרשות השופטת וסותרים את עקרון הפרדת הרשויות", מסרה. "במצב דברים זה נפגעת יכולתה של הרשות השופטת למלא את תפקידיה הבסיסיים: קיום ביקורת שיפוטית עצמאית על רשויות השלטון כבלם מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני כלפי הפרט, והבטחת יכולתה של מערכת השפיטה להכריע בעניינם של הפרטים בחברה באופן מקצועי ושוויוני, ללא השפעה של שיקולים פוליטיים. כך נגרעת ערובה מרכזית ממארג הבלמים והאיזונים, ללא שיש במודל המוצע כדי להצביע על ערובות חלופיות לכך".
פורסם לראשונה: 23:39, 25.03.25
