בשבוע האחרון נלחמת הקואליציה על שלמותה - עם שיחות קדחתניות סביב חוק הפטור מגיוס לחרדים - בזמן שצה"ל מחפש פתרונות למשבר החמור בכוח האדם, ובוחן גיוס מחדש של משרתי מילואים שקיבלו פטור במהלך השנים. "זו הודעה בדבר הכוונה לבטל את הפטור שניתן לך בעבר ולהחזירך לשירות מילואים", נכתב בהודעה שנשלחה מענף תכנון כוח אדם מילואים (עתכ"ם) בצה"ל לחלק מבעלי הפטור. "צה"ל מצוי במלחמה זה חודשים רבים. בשל הצרכים הביטחוניים ועל מנת להגדיל את מעגל המשרתים, הטעמים שבגינם ניתן לך הפטור אינם מתקיימים עוד".
"על כן, ובהתאמה לנתונים העומדים לרשותנו ביחס אליך, הוחלט לבחון את ביטול הפטור שניתן לך, זאת בהתאם לסמכותי על פי סעיף 38 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כפי שהואצלה לי על ידי שר הביטחון", נכתב בהודעה. בסיומה, הוצגה לבעלי הפטור אפשרות לטעון נגד ההחלטה באמצעות תגובה דיגיטלית, וצוין כי "ככל שלא יעלה טיעון כנגד ביטול הפטור, או ככל שיבוטל הפטור משירות ביטחון שניתן לך, על תנאי כשירות רפואית ומקצועית, תושלם הצבתך למערך המילואים ולאחר מכן ייקבע עבורך יעד ומועד שיבוץ רלוונטי".
בצה"ל הסבירו כי לא מדובר בהודעות שנשלחות כעת לראשונה, אלא במהלך רחב יותר שנעשה כבר מחודשי המלחמה הראשונים, ונועד להחזיר לשירות מילואים פעיל את אלה שקיבלו בעבר פטור אך יכולים לשוב לשרת. בכך, מקווים בצבא להקל על משרתי המילואים, שנושאים על גבם חלק משמעותי מנטל הלחימה.
בין מקבלי ההודעה היה גם א', בן 39 שאת שירותו הסדיר ביצע ביחידת מודיעין שדה ואת שירות המילואים העביר ביחידת מודיעין מרחבית. במשך 15 שנים שירת א' במילואים - מדי שנה - אך לפני כחמש שנים פורק הגדוד שבו הוא שובץ והוא קיבל פטור משירות מילואים. "אני כבר בן 39, שנה ממרחק פטור אוטומטי, למה רוצים לגייס אותי?", תהה בשיחה עם ynet. "רוצים לגייס? גשו לבני ברק. יש שם עשרות אלפי צעירים בריאים. כמו שהייתם עוצרים צעיר מרמת גן אם הוא עריק - אז הצעירים מבני ברק לא שונים".
"אני חלילה לא אומר שמי שעושה מילואים הוא פראייר", הדגיש. "אבל צריך לשים דגש על הנקודה הנכונה - הטענות הן כלפי אלה שלא מוכנים לעשות את המינימום הנדרש מאזרחים במדינה". א' הסביר כי נושא הגיוס הוא "פצע פתוח בחברה הישראלית כבר עשרות שנים", ואמר כי באופן אישי הוא לא מצליח להבין למה נדרש לחוקק חוק מיוחד. לדבריו, "יש חוק קיים - כל צעיר בריא בן 18 - הולך לצבא. היום בעקבות המלחמה התמונה ברורה, כל הצעירים צריכים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי כלשהו. המציאות השתנתה ב-7 באוקטובר, אין מה לעשות".
א' ציין כי חוק הגיוס בעיניו לא חייב להוביל לגיוס החרדים לשירות צבאי סדיר, והוא יכול להיות מוגדר גם כ"חוק שירות ביטחון אזרחי". לדבריו, "חייב לשים לזה סוף, או להגיד 'אתם לא שונים ואתם מתגייסים', או שאם לא צבא שיתנדבו במד"א או בבתי חולים. שיתרמו לחברה ויעזרו למשק שנמצא בקשיים כבר המון שנים".
"אי-אפשר לתת להם קצבאות וכספים - בלי שהם ייתנו מעצמם משהו", אמר א'. "זה לא רק בעניין הגיוס, זה בכלל על ההשתלבות בחברה הישראלית. הממשלה משקיעה את המשאבים שלה במקומות הלא נכונים - ועושה עוול לחברה כולה. מקצצים בתקציבי חינוך למשל, בזמן שצעיר חרדי יושב באיזה ישיבה ומקבל מימון. איך הוא תורם למשק הישראלי? העיוות מתחיל עוד לפני חוק הגיוס, הוא בזה שהם לא משתלבים בחברה. עושים הכול להשאיר אותם בבורות, במקום לתת להם כלים להתמודדות בעתיד".
"הכול מונע מהישרדות פוליטית אישית"
בפנייה למקבלי ההחלטות במדינה זעם א', והוסיף כי "יש פה חשיבה של הישרדות נקודתית - בלי מחשבה על עתיד המדינה". לדבריו, "אם עתיד המדינה היה חשוב להם - סדר העדיפויות היה שונה לחלוטין. הכול מונע מהישרדות פוליטית אישית - ובסוף אנחנו, ילדינו וילדי ילדינו נשלם את המחיר".
במהלך המלחמה גדל מערך המילואים של צה"ל בכ-25%, ויותר מ-25 אלף משרתים הועברו ממאגרי הצבא לשירות ביחידות פעילות. בנוסף לכך, בצבא ציינו כי יותר מ-50 אלף משרתים שהיו בפטור עם פרוץ המלחמה התנדבו בחזרה לשירות פעיל ביחידות השונות.
המהלך להחזרת משרתים למילואים הוא כחלק מ"צו פוקד" בצבא, שנועד להחזיר מפטור סלקטיבי משרתים בתפקידי לוחמה ותומכי לחימה שהועברו לפטור לפני פרוץ המלחמה. הצווים נשלחו בשתי פעימות מרכזיות למשרתים הרלוונטיים מבחינת גיל וצורך מבצעי, כאשר בין לבין נשלחו צוות ממוקדי תפקידים קריטיים. בפעימת הלוחמה הוחזרו יותר מ-12 אלף משרתים ובפעימת תומכי הלחימה שבימים אלה מסתכמת הוחזרו עד כה יותר מ-3,000 משרתים.
בנוסף, בצבא ציינו כי כחלק ממאמץ ייעול תהליך העבודה והרחבת שורות מערך המילואים, הוקם מוקד "חוזרים למילואים", שמטרתו לאפשר תגבורת משמעותית ואורך נשימה למשרתים, תוך בירוקרטיה מינימלית ככל שאפשר.
