ארגון הגג של האיגודים המקצועיים בנורבגיה (LO), שמקביל להסתדרות בישראל, החליט לאמץ חרם מוחלט על ישראל בעקבות המלחמה בעזה. ההחלטה הביאה את הארגון לדרוש מקרן הפנסיה הממשלתית העולמית של נורבגיה - המוכרת גם כקרן העושר הנורבגית, למשוך השקעות מחברות התורמות לפעילות "הכיבוש הישראלי", לשון ההחלטה.
בעד ההחלטה הצביעו 240 צירים, והתנגדו לה 69. ההחלטה מטילה למעשה חרם כלכלי מלא - והיא דורשת גם מחברות נורבגיות וממוסדות פיננסיים במדינה למשוך השקעות מחברות התורמות לצעדי כיבוש מצד ישראל. ההחלטה גם קובעת כי יש להטיל איסור חוקי על סחר והשקעות כאלה. הארגון דרש מהרשויות הנורבגיות לפעול להפסקת הכיבוש והמצור של ישראל על עזה.
ה-LO, שמאגד 23 איגודים מקצועיים עם יותר ממיליון חברים, מזוהה עם מפלגת הלייבור הנורבגית, שנמצאת בשלטון בנורבגיה. לארגון יש השפעה על מדיניות גם מעבר לסוגיות כמו זכויות עובדים. ההחלטה שעברה בארגון, בהצבעה דיגיטלית, קוראת גם להטיל חרם בתחומי התרבות, הספורט והאקדמיה. עוד קובעת ההחלטה כי אם הכיבוש לא יסתיים עד ספטמבר 2025, LO תפעל להבטיח שנורבגיה תיזום חרם כלכלי בינלאומי על ישראל.
"מתרחש רצח עם בפלסטין, אין מילים אחרות שיתאימו למה שקורה", אמר אלכסנדר ליאן מהאיגוד המקצועי הצעיר, כשביקש להסביר את ההחלטה. לטענתו, "חרם כלכלי הוא צעד ממוקד ויעיל - ששומר על אפשרות להמשך דיאלוג, וזה חשוב". המתנגדים להצעה הציעו להטיל סנקציות ממוקדות על אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לשימור הכיבוש הישראלי - כלומר ההתנחלויות.
קריסטין סאת'ר, ממזכירות ה-LO, הסבירה את הצעת המיעוט: "אנו חשים את הזעם על מה שהעם הפלסטיני חווה. אבל בנושא החרם הכלכלי, אנחנו עומדים לבד לחלוטין. אין אף אחד שיתמוך בנו בכך. החשש הוא שדווקא הפלסטינים יהיו אלה שישלמו את מחיר החרם הכלכלי. זה יפגע בסיוע שהפלסטינים מקבלים כיום, והם אלה שירגישו זאת אם סיוע חיוני לא יגיע", אמרה.
מאז תחילת המלחמה, קרן העושר הנורבגית עמדה תחת לחץ כבד להיפטר מחברות ישראליות שפועלות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. הקרן מכרה את מניותיה בחברת בזק בגלל פעילותה ביהודה ושומרון, ומכרה אחזקות בחברה נוספת - ששמה לא נמסר.
נכון לסוף השנה שעברה, לקרן העושר הנורבגית מניות בשווי 22 מיליארד קרונות (כ-2.12 מיליארד דולר) ב-65 חברות הרשומות בבורסה בתל אביב. על-פי נתוני הקרן, מדובר ב-0.1% מסך ההשקעות של הקרן.
