יחיא סינוואר, המנהיג הבלתי-מעורער של חמאס ברצועת עזה והמוח המתכנן של מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023, לא היה רק טרוריסט אידיאולוגי. הוא גם חטא בכתיבה והפך לסופר. ב-2004, בעיצומו של ריצוי מאסר עולם בכלא הישראלי, חיבר רב המחבלים סינוואר רומן בשם "הקוצים והציפורן". כעת, יותר משני עשורים אחרי פרסום הספר, מחקר חדש מצביע כי מהספר משתקפים מסרים באור מטריד במיוחד.
מאחורי המחקר החדש עומדים ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), וניב שעיוביץ', סטודנט וקשב בדסק העולם הערבי של ynet. המידע שיתפרסם במלואו בכתב העת "עדכן אסטרטגי" של המכון, חושף את מה שמסתתר מאחורי מה שהוגדר רומן. לא מדובר בסיפור בדיוני תמים, אלא במניפסט אידיאולוגי שמטרתו לעצב תודעה פוליטית ודתית קיצונית, להצית שנאה כלפי יהודים, ולבסס את רעיון הג'יהאד כשאיפה נעלית לדור הצעיר הפלסטיני.
"הקוצים והציפורן" מתאר את חייהם של שלושה פלסטינים תחת כיבוש. ואולם, בין השורות - וגם בגלוי - נחשפים קווים ברורים לתפיסת עולמו האלימה של סינוואר. הדמות המרכזית, "אחמד", מהדהדת לא אחת את קורות חייו של סינוואר עצמו. אחמד משמיע מונולוגים רוויי ערגה למות כ"שהיד", תיאורים קשים של היהודים כ"אויבי נצח", וקריאות לחיסול טוטאלי של מדינת ישראל.
לפי החוקרים, מדובר ביותר מספרות - זהו טקסט חזוני שמניח תשתית רעיונית לפעולות קונקרטיות. ד"ר וינטר מסביר: "מתברר שתפיסת עולם סדורה הולידה מתקפה מתוכננת היטב שמטרותיה היו להרוג כמה שיותר ישראלים ללא אבחנה, לחטוף בני ערובה לצורכי מיקוח ולסכל בכל מחיר תהליכי שלום ונורמליזציה".
וינטר גילה לראשונה על קיומו של הרומן רק במסגרת המחקר, לאחר שמצא עותק של הספר מעלה אבק בספרייה הלאומית בירושלים. "הספר היה מונח שם מ-2010, כמעט חדש, בקושי עלעלו בו", הוא מספר. "אבל כשצוללים לתכניו - מבינים שזה לא ספר, אלא כתב אישום רעיוני. הוא חושף רמזים מוקדמים למתקפה, כולל שאיפות לחטיפות, חיסולים בנשק לא קונבנציונלי, ופגיעה מכוונת בנשים וילדים ישראלים.
"מדובר במדריך לאלימות, בקריאה לג'יהאד, ובסכנה לא רק לישראל וליהודים, אלא גם לפלסטינים, לאזור כולו ולכל מי שמייחלים לעתיד אחר - כזה שלא נבנה על שפיכות דמים, אלא על שלום", הדגיש וינטר. הספר משובץ באזכורים היסטוריים דתיים, ובראשם קרב ח'יבר – סמל למאבק הנביא מוחמד בשבטים היהודיים. אותו קרב הפך לאזכור קבוע ברטוריקה של חמאס, כולל בקריאות של מחבלים ב-7 באוקטובר: "ח'יבר ח'יבר יא יהוד". בעיני סינוואר, קרב ח'יבר הוא לא רק היסטוריה - אלא מתווה להווה ולעתיד.
"פצצה אידיאולוגית"
החוקרים טוענים שהרומן, בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא נשכח עם השנים. להפך - מאז תחילת המלחמה הפך הספר לרב-מכר בשווקים מסוימים בעולם הערבי, ואף תורגם לכמה שפות זרות. "ברגעים אלה ממש עדיין נמכר בחנויות ספרים באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח התיכון", ציין ד"ר וינטר, שמודאג מהפופולריות שלה זוכה הספר. "יש לפעול היכן שניתן לכך שהפצתו תיאסר".
לפי החוקרים, לא מדובר כאן רק בסכנה ליהודים או לישראלים. "הרעיון הסינווארי" – כפי שהוא בא לידי ביטוי ברומן – מהווה גם איום על עצם האפשרות לפתרון מדיני כלשהו. "הספר מעצב תודעה פוליטית ודתית, משנה ערכים וסמלים ומעודד מעשי אלימות עד כדי הקרבת חיים בקרב פעילי חמאס ואוהדיה ברצועת עזה ומחוצה לה", נכתב במחקר.
מאמר שפורסם באוניברסיטת תל אביב בעקבות המחקר קורא לממסד הביטחוני בישראל - וגם לשותפיו במערב - להעניק משקל משמעותי לכתיבה הספרותית של אנשי טרור. "מילים מגלות כוונות", מציינים החוקרים. מאמר זה, שהתפרסם ב-INSS, הוא גרסה מורחבת של המאמר שהתפרסם בדוח של המרכז ליהדות אירופה של פרופסור אוריה שביט באוניברסיטת תל אביב.
החוקרים הוסיפו כי "בכוחם של טקסטים ספרותיים לשמש כלי רב ערך בידי גופי מחקר ומודיעין לזיהוי מניעי אויב, להעמקת ההיכרות עם תפיסת עולמו ואף לחיזוי כוונותיו. במקביל, חדירתם של טקסטים מסוג זה ללב השיח הציבורי הפופולרי עלולה להניח מצע לרדיקליזציה ולעידוד מעשי טרור".
שעיוביץ' הסביר כי קיים דמיון הרב בין אירועים שהוצגו בעלילת הרומן לבין אירועים שאכן קרו בשטח: "למשל, מסופר ברומן על צעיר שהתקשר לאימו כאשר יצא לבצע פיגוע במטרה להרוג חיילים. אימו הייתה על קו הטלפון כשהוא נהרג, דבר שהיינו עדים לו ב-7 באוקטובר, כ-20 שנה לאחר שפורסם הספר. בקלות היה אפשר לחשוב שהרומן נכתב בימינו אנו. העובדה שהרומן עדיין נמכר מטרידה משום שהרומן של סינוואר הוא לא רק סיפור עלילתי, אלא טקסט שמשקף משנה סדורה של ההתנגדות של חמאס ושל סינוואר עצמו".
החוקרים ציינו כי "עבור מי שנאבק בטרור, לא רק בשדה הקרב אלא גם במישור התודעתי, זהו שיעור חשוב. האויב לא תמיד מדבר רק באקדחים או טילים - לפעמים הוא כותב ספר. ספר שיכול להבעיר תודעה, להצית תנועות, ולבנות את התשתית לאסונות עתידיים.
"'הקוצים והציפורן' של סינוואר הוא תזכורת כואבת לכך שהמאבק נגד טרור איננו רק פיזי - הוא בראש ובראשונה רעיוני. מי שמבקש להבין את שורשי האידיאולוגיה שמזינה את חמאס - ואת הרצחנות שהופעלה ב־7 באוקטובר - חייב לקרוא את מה שסינוואר עצמו כתב, גם אם הדבר מצריך התמודדות קשה עם תכנים מזעזעים", מסרו החוקרים. ד"ר וינטר סיכם: "זה לא רק סיפור. זה מסמך מסוכן, דגל אדום, וקריאה לפעולה - לא רק לצעירים בעזה, אלא גם לנו".
