על רקע חקירתו של איש המילואים בשב"כ, א', שחשוד בהדלפת מידע סודי לעיתונאים ולשר עמיחי שיקלי, הותרו לפרסום אמש (יום שלישי) פרטי פרשה חמורה - שעליה דווח לראשונה בחודש יוני 2024. במסגרת הפרשה, עובדת שב"כ שוהה במעצר בית כבר שמונה חודשים בחשד שהדליפה את פרטי "מבצע ארנון" בטרם יצא אל הפועל - ובכך סיכנה הן את הלוחמים והן את חילוץ ארבעת החטופים.
תיעוד חילוצם של אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן
(צילום: דוברות המשטרה)
החקירה נגד אשת השב"כ נחשפה ב-30 ביולי 2024, ולא זכתה להד תקשורתי לנוכח העובדה שפרטיה המלאים הוסתרו אז. בתקרית זאת, העובדת חלקה עם אחיה וגיסה מידע מסווג על "מבצע ארנון״ - שבמסגרתו חולצו מרצועת עזה החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב. השניים העבירו את המידע לאדם שלישי, שגם העביר הלאה את המידע - עד שלבסוף הוא פורסם באחת מקבוצות הטלגרם - מה שהיה עלול להביא לסיכול המבצע ולפגיעה בחיי אדם.
העובדת נעצרה ונמנעה ממנה האפשרות לפגוש עורך דין במשך ארבעה ימים. כחודש וחצי לאחר מכן, הוגש נגדה כתב אישום חמור בגין עבירה של מסירת ידיעה סודית. כעשרה חודשים לאחר מכן, היא עדיין נמצאת במעצר בית בתנאים מגבילים ומשפטה מתנהל.
1 צפייה בגלריה
רגעי החילוץ של אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג'אן. "סיכנה חיי אדם ואת ביטחון המדינה"
(צילום: דובר צה"ל)
בהודעה משותפת של דוברות השב"כ, משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, שהופצה כאמור ביולי, נמסר כי "העובדת מסרה מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים, בניגוד לאיסור מפורש, ובכך סיכנה חיי אדם ואת ביטחון המדינה. עם זאת, לא נמצאה כוונה מכוונת לפגיעה בביטחון. מדובר באירוע חריג וחמור שאינו משקף את ערכי השירות ועובדיו". זהותם של אשת השב״כ ושני הנאשמים הנוספים נאסרו לפרסום, כמו גם פרטים נוספים על הפרשה.
שני המקרים, של א' ושל העובדת, התרחשו תוך כדי המלחמה - ושניהם התנהלו בצילו של צו איסור פרסום רחב, תוך נקיטת צעדים חריגים מצד שב"כ – בהם מניעת פגישה עם עורך דין - בניסיון לבלום את תופעת ההדלפות מבפנים. רק אתמול הודיע השירות כי במהלך המלחמה נפתחו חקירות לגבי 20 אירועים שהעלו חשש לדלף מידע.
פורסם לראשונה: 22:24, 15.04.25
