לפני כשבועיים ביקרה בוושינגטון משלחת ישראלית ביטחונית רמת דרג, שהתחייבה בפני בכירי ממשל טראמפ שישראל לא תתקוף באיראן כל עוד ארה"ב מנהלת משא ומתן על הסכם גרעין חדש עם איראן. מאחר שהמשא ומתן בין ארה"ב לאיראן עדיין בעיצומו, אין סיבה למתיחות הגוברת בתקשורת ובציבור הישראלי בציפייה לתקיפה קרובה, ישראלית-אמריקנית או של ישראל לבדה, של מתקני הגרעין באיראן.
2 צפייה בגלריה
טראמפ, נתניהו וחמינאי
(צילום: Mandel NGAN / AFP, REUTERS/Mohammed Yassin, Iranian Leader's Press Office, AP)
השיחה ביממה החולפת בין הנשיא דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם הכינוס הביטחוני המיוחד בלשכת ראש הממשלה אמש (שני), אמנם היו ממוקדים בנושא הגרעין האיראני, אבל הם נועדו להפעיל לחץ על איראן, וייתכן שגם הפעולה של חיל הים בתימן הבוקר נועדה להשיג את אותה מטרה. כל האירועים האלו נועדו לייצר איום אמין על איראן בפעולה צבאית ישראלית-אמריקנית לקראת המשבר האפשרי במפגש מול האיראנים בסוף השבוע הקרוב, במשא ומתן שמנהל השליח המיוחד סטיב וויטקוף.
הרקע הוא שבמפגשים הקודמים ארה"ב הגישה הצעה למתווה הסכם גרעין בינה לבין איראן, שאומנם כולל את הסרת הסנקציות אבל לא את כולן, ובעיקר דורש מטהרן להפסיק להעשיר אורניום על אדמתה. האיראנים כבר הודיעו שהמתווה הזה לא מקובל עליהם, וכי הם יגישו מתווה משלהם בימים הקרובים. האיראנים לא עמדו בלוח הזמנים שהם עצמם קבעו להגשת המתווה הזה, וייתכן שזה משקף מאבק פנימי בין "ניצים" למתונים בשלטון האייתוללות.
המתונים, בראשות (כנראה) הנשיא מסעוד פזשכיאן, דורשים להתפשר וללכת לקראת האמריקנים בעניין העשרת האורניום. ה"ניצים" מתנגדים, כפי שזה בא לידי ביטוי בנאומו של המנהיג העליון עלי חמינאי שאמר באירוע פומבי: "מי אתם שתגידו לנו אם להעשיר אורניום או לא?", בהתכוונו, ללא ספק, לדרישה האמריקנית. אבל נראה שהמנהיג העליון האיראני, שיכריע בוויכוח בין המתונים לשמרנים הקיצוניים, זהיר ופרגמטיסט כדרכו, ולכן הוא לקח לעצמו ולאנשיו זמן נוסף כדי לנסח את המתווה הנגדי להצעה האמריקנית.
כך שמי ששומע את נהם המנועים של מטוסי חיל האוויר בשמי ישראל, ויש לו סיבה טובה להניח שהם מתאמנים לתקיפה באיראן, כדאי עדיין שלא יעצור את נשימתו, מפני שעד שארה"ב לא תודיע שהמשא ומתן עם האיראנים קרס, ישראל לא תפעל לבדה. זה מה שהבטיחו השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ראש המוסד דדי ברנע והיועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי, שנסעו במיוחד לוושינגטון לפני שבועיים כדי להרגיע את האמריקנים בדבר כוונותיה של ישראל.
לדברי גורמים בישראל, שדיברו עם אתר אקסיוס האמריקני, הם הבהירו לעמיתיהם בוושינגטון שישראל לא תפתיע את ממשל טראמפ במתקפה צבאית על איראן. שלושת בכירי הביטחון הישראליים הסבירו לעמיתיהם האמריקנים שלתפיסתה של ישראל אין היגיון לשיגור מתקפה על איראן אם ניתן למצוא פתרון דיפלומטי טוב, ולכן ישראל תיתן לארה"ב הזדמנות. זאת, למרות שבחוגים ביטחוניים בישראל שוררת תחושה שההסכם שכנראה יתגבש בסופו של דבר בין ארה"ב לאיראן לא יהיה הסכם טוב מנקודת ראותה של ישראל, ויאפשר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום לרמה נמוכה לפחות עוד כמה שנים.
ההתחייבות הישראלית שלא לפעול כל עוד ארה"ב מנהלת משא ומתן הרגיעה את האמריקנים, שראו את המתקפות הישראליות על תימן כ"אימונים על רטוב" של חיל האוויר הישראלי לקראת תקיפה ארוכת-טווח עצמאית באיראן בלי לתאם עם ארה"ב תחילה. לנשיא טראמפ המצב הזה נוח מאוד, מפני שהוא מחזיק את ישראל במעמד של "כלב תקיפה מאיים" במקרה שהמשא ומתן יתפוצץ.
המגבלה הישראלית, בלי עוצמה אזורית
לישראל זה חשוב מפני שתקיפה באיראן מחייבת אותנו להיעזר ביכולות ובנכסים האמריקניים הצבאיים במזרח התיכון בלפחות שלושה היבטים: ההיבט החשוב ביותר הוא ההיבט ההגנתי. בישראל יודעים בוודאות שאם נתקוף, ואפילו אם האמריקנים יתקפו בלעדינו באיראן, טהרן תגיב עם כל ארסנל הטילים הבליסטיים, הכטב"מים וטילי השיוט שיש לה.
מדובר במאות טילים בליסטיים, חלקם עם ראשי קרב מתמרנים שקשה ליירטם, ובאלפי כטב"מים וטילי שיוט שישראל תתקשה מאוד להתמודד עם כולם, וחלקם לפחות – אלה שיחדרו את ההגנה האווירית הישראלית – עלולים לגרום הרס רב לא רק לשדות תעופה בישראל, אלא גם למתקני תשתית אסטרטגיים ולאזורים אזרחיים.
כדי להתמודד ביעילות, ישראל צריכה, כפי שעשתה פעמיים בשנת 2024, להיערך להגנה עם פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) ועם בעלות הברית הערביות והאירופיות של ארה"ב במזרח התיכון. צריך להכיר בכך שבלי שותפות סנטקום ובעלות הברית שארה"ב מביאה איתה, שנדרשות להגן על עצמן, יהיה קשה מאוד להגן על ישראל מפני מתקפת התגובה האיראנית, שעשויה להימשך גם כמה ימים.
ההיבט השני - תקיפה בהיקף נרחב באיראן, שתביא בסבירות גבוהה להפלת המשטר. היכולת של ישראל לפגוע במתקני העשרת האורניום באיראן היא טובה ומדויקת, אבל אין לנו את היכולות והיקף הפעולה שיש לאמריקנים. מדובר במתקנים שנמצאים מתחת לעשרות מטרים של סלע קשיח במעבה האדמה, ועם כל הניסיון שצברה ישראל בטיפול באתרים כאלה, מספר הפגיעות שחיל האוויר וחיל הים של ישראל יכולים לייצר מוגבל יחסית למה שהאמריקנים יכולים לעשות.
טראמפ: אנחנו מנהלים שיחות טובות מאוד עם איראן. נגלה אם זה אומר משהו, אבל אנחנו מנהלים שיחות טובות
לאמריקנים גם יש פצצות חודרות קרקע כבדות מאלה שנמצאות ברשות ישראל, ומפציצים אסטרטגיים מסוג B52 ומפציצים חמקניים מסוג B2, שיכולים להטיל עשרות חימושים מדויקים ולייצר פגיעות בתשתיות הצבאיות באיראן בהיקף גדול מאוד, ומה שחשוב יותר, לשמר את תנופת המתקפה על איראן במשך כמה ימים. לעניין זה יש חשיבות משום שאף תקיפה צבאית של מתקני הגרעין באיראן לא יכולה באמת למנוע ממנה לשקם את תוכנית הגרעין שלה, וכעבור כמה שנים להגיע ליכולת גרעינית צבאית, אפילו אם המתקפה עליה תהיה מוצלחת.
אבל מתקפה ישראלית-אמריקנית משולבת עשויה לגרום להתקוממות עממית, ולהביא בסופו של דבר להפלת המשטר באיראן. הפלת המשטר תשחרר, ככל הנראה, את העולם מאיום הגרעין האיראני לצמיתות. בכל אופן, כך מעריכים גורמי מודיעין בישראל ובמדינות האזור, שסבורים שמתקפה שתנטרל את מתקני הגרעין לא שווה את הנזק שתסב להם מתקפת התגובה האיראנית. ההיבט השלישי נוגע לפעילות ההצלה, החילוץ והתיאום עם מדינות האזור, שפיקוד המרכז האמריקני סנטקום יכול וצריך לייצר עבורנו.
החשש מפריצה גרעינית בקרוב
מכל הנאמר לעיל, ברור שישראל זקוקה לסוג כלשהו של תיאום ושיתוף פעולה עם ארה"ב אם ברצונה לתקוף באיראן. התיאום ושיתוף הפעולה האלו נחוצים בעיקר כדי להתמודד עם התגובה האיראנית, אבל גם עם הנפולת המדינית כמו גינויים באו"ם ואיומים בסנקציות מצד מדינות מסוימות, שארה"ב תצטרך לעזור לנו להדוף.
לכן, ישראל הייתה מוכנה, ואף יותר מזה, להתחייב לארה"ב שלא תתקוף כל עוד וויטקוף מדבר עם האיראנים, ולקבל בתמורה הבטחה אמריקנית לתיאום ושיתוף פעולה צבאי ומדיני מצד סנטקום וממשל טראמפ אם בסוף יוחלט בירושלים ובוושינגטון שהגיעה השעה להפסיק לדבר, ולתת למטוסים ולטילים לרעום.
חשוב להזכיר בהקשר זה שהנשיא טראמפ כבר האשים את איראן לפני שבוע בדיוק שהיא מעכבת את החלטתה ואינה משיבה על הצעתה של ארה"ב. במילים אחרות, טראמפ מאשים את האיראנים שהם מושכים זמן. בכל מקרה, המועד האחרון שבו נקב הנשיא האמריקני להשגת הסכם יגיע בשבוע הבא. בנוסף לכך, התפרסם לפני כמה ימים דוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שלפיו לאיראן יש כבר 400 ק"ג אורניום מועשר לדרגה של 60%, שמספיק לייצור עשר פצצות, שהראשונה שבהן תהיה מוכנה תוך שבועיים-שלושה.
הדיווח הזה מעניק דחיפות למשא ומתן האמריקני עם איראן, ומגביר את החשש בקהילת המודיעין ובמערכת הביטחון בישראל שאיראן עלולה לפרוץ לגרעין בזמן הקרוב, בלי התרעה, ולהפתיע את כולם. לכן צה"ל, על כל זרועותיו, ממשיך בהכנות לתקיפה באיראן, ותקיפת חיל הים הלילה בתימן נועדה גם להוות איתות ברור לאיראנים שיכולות ישראל לפגוע בשטחה הן מגוונות, וכוללות את הזרוע הימית ולא רק האווירית שלה. בינתיים, כאמור, נמשך המשא ומתן עם ארה"ב, ואין טעם להיכנס לעצבנות מיותרת בימים אלה.
