ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה הבוקר (יום חמישי) לוועדת גרוניס, בהתאם לפשרה שהושגה עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בבג"ץ - והודיע כי החליט למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ.
כהונתו של ש' כממלא מקום ראש השב"כ תסתיים ב-21 בספטמבר, ונתניהו כתב כי "לאור האתגרים הביטחוניים כבדי המשקל ששב"כ מתמודד עמם בימים אלה - והצורך הדחוף באיוש ראש שירות קבוע - אבקש לקדם את בחינת מינויו של האלוף זיני בהתאם ללוח הזמנים שקבוע בהסדר, כדי שניתן יהיה להביא את המינוי לאישור הממשלה ב-21 בספטמבר".
במכתבו הציג נתניהו את מועמדותו של זיני לבחינת הוועדה, והדגיש כי בחן מועמדים נוספים עד שהחליט למנות "ראש שירות חדש שמגיע מחוץ לשורות השב"כ", בהתאם לדבריו ל"השלכות אירועי 7/10 על הארגון". לדברי נתניהו, "החשיבה הביקורתית שאפיינה את זיני בתפקידיו השונים, נכונותו לחשוב מחוץ לקופסה ולבחון מחדש את הנחות המוצא המבצעיות, המוכנות לעמוד על דעתו המקצועית והיכולת להוביל ולהתאים את המערכת למציאות המשתנה - לצד ניסיונו המצטבר בבניין הכוח ובהפעלתו - מובילים אותי למסקנה כי הוא המועמד המתאים ביותר".
גם אם יאושר: המינוי צפוי להיות מאותגר בבג"ץ
כנהוג, צפוי שהיועמ"שית בהרב-מיארה תתבקש לחוות את דעתה בנושא בפני הוועדה. הנוהג עד כה היה שהממשלה עורכת את הבדיקות המקדמיות טרם מינוי ראש שב"כ, ואילו הוועדה רק מוודאת שאין פגם בטוהר המידות. הפעם, בשל הרגישות ומועמדותו השנויה במחלוקת, צפויה הוועדה לבחון לעומק גם את כשירות זיני, התאמתו והא-פוליטיות שלו.
ועדת גרוניס תתכנס בהרכב חסר, משום שנציגת הממשלה פרופ' טליה אינהורן לא תשתתף בדיונים לאחר שבנה, ישראל אינהורן, חשוד בפרשת "קטאר-גייט". לפיכך ההרכב יכלול את נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, מ"מ נציב שירות המדינה הרשקוביץ ונציג הציבור משה טרי.
מקור משפטי הבהיר לפני כשבועיים כי ועדת גרוניס, שתפקידה בדרך כלל הוא לבדוק אם המינוי נעשה כדין ואם המועמד הוא ללא רבב, תצטרך למעשה לעשות מלאכה יסודית יותר מבעבר בבחינת המועמד ובבדיקה למה הוא המועמד. גם אם הוועדה תאשר את המינוי, וגם אם היועמ"שית תצביע על קשיים, הוא עדיין צפוי להיות מאותגר בבג"ץ נוכח הצהרת מספר עותרים ציבוריים כי יגישו עתירות בטענה שמדובר במינוי פוליטי ולא ענייני.
עימות בין השופטים בדיון על מינוי ראש השב"כ
(צילום: בית המשפט העליון)
לפני כחודשיים התכנס בג"ץ בדלתיים סגורות לדיון חסוי בנוגע למינוי ראש השב"כ - ואישר את הפשרה שהושגה שבוע קודם לכן בין הצדדים. לפי הפשרה, לנתניהו ניתנו כ-60 יום לפתור את סוגיית ניגוד העניינים, וסוכם כי ראש הממשלה יוכל לבחור ולהמליץ על ראש השב"כ הבא לוועדת גרוניס. באישור הפשרה של בג"ץ נכתב כי "ב-11 בספטמבר יודיע נתניהו לוועדה המייעצת על המועמד שבכוונתו להציע" - כפי שאכן קרה היום.
לאחר הדיון בבג"ץ בעתירות בעניין מינוי זיני לראש השב"כ בחודש יולי, התעקשו פרקליטיו של נתניהו שהוא ימנה את ראש השב"כ הבא, ולא שר אחר כפי שהציעה בהרב-מיארה. הם הסתמכו על הערות שופטי בית המשפט העליון בתיק, שקראו למצוא פשרה בשאלת המינוי - קריאה שממנה לא השתמע שיש צורך להעביר את סמכות המינוי מראש הממשלה לאחד השרים.
בדיון טען נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שנתניהו מצוי בניגוד עניינים עמוק, בשל חקירת "קטאר-גייט", ולכן אינו יכול בשום פנים למנות את ראש השב"כ. לעומתו, שני השופטים האחרים בהרכב - גילה גנפו-שטייניץ ואלכס שטייניץ - דיברו על כך שמינוי ראש שב"כ על ידי ראש הממשלה מחויב מכוח חוק השב"כ, ומצוי בליבת סמכויותיו, ובעיקר אלו הביטחוניות.
בכיר בשב"כ לשעבר: "מוטרד ממינוי זיני"
(צילום: אורי דוידוביץ')
דביר קריב, בכיר בשב"כ לשעבר, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet: "אני מוטרד ומנסח את המכתב שלי לוועדת גרוניס כמו שכל אזרח יכול לעשות, כדי להבהיר שמדובר במינוי שהוא טעות גדולה". לדבריו, "דוד זיני לא עבר את מבחן הממלכתיות. יום לפני שבג"ץ קבע שראש הממשלה לא יכול למנות ראש שב"כ, הוא ידע את זה, ויום אחרי כן נתניהו הודיע על מועמדותו. הוא היה צריך לומר - עד שבית המשפט לא יקבע אחרת, אני לא אתמנה". קריב הוסיף: "הוא גם לא עבר את מבחן הנאמנות והאמינות. הוא שיקר לרמטכ"ל על השיחה שהייתה לו עם נתניהו, ושיקר למזכיר הצבאי כשאמר שהשיחה הייתה על גיוס חרדים ולא על המינוי שלו. לכן זמיר הדיח אותו - כי הוא לא עבר את מבחן הנאמנות".
קריב הדגיש כי "תפקיד ראש השב"כ הוא תפקיד אולטרה-ממלכתי, וזיני הוכיח שהוא לא אדם ממלכתי". הוא הזהיר: "גמלאי השב"כ חוששים מאוד ובצדק גמור שייכנס לארגון ראש שב"כ שיהיה נאמן למלך ולא לממלכה. יש חשש אמיתי לדמוקרטיה הישראלית". עוד אמר: "זה גם עניין מקצועי - הוא לא היה קמ"ן, לא ניהל ארגון חשאי ולא מילא תפקידים שמכשירים אותו לראשות שב"כ. אין לו זמן ללמוד את התפקיד, כי אנחנו במלחמה. המינוי הזה לא ראוי ולא נכון למדינת ישראל בעת הזאת".
שרון כידון השתתפה בהכנת הכתבה
