התחקיר המבצעי של הקרב בבסיס "אורים" הסמוך לאופקים חושף תמונה קשה: מערך ההגנה של המחנה לא היה ערוך להתמודד עם חדירה מסיבית של מחבלים; תפיסת ההגנה התבססה על תרחישים מוגבלים, ללא תרגול להתקפה רחבת היקף; רק שבעה מתוך 12 תקני מאבטחים אוישו, וביום המתקפה לא היה אף מאבטח במשמרת; ותקשורת לקויה מנעה הכרזה מלאה על חדירת המחבלים.
לכל תחקירי 7 באוקטובר - לחצו כאן
לפי התחקיר הצה"לי המקיף שפורסם הבוקר (שישי), כשלים אלה חשפו את המחנה לפגיעה קשה - והובילו לאבדות כבדות של שמונה חיילים וחיילות. את התחקיר הוביל אלוף-משנה אשר בנישתי במשך כשנה וחצי, והוא חושף את רגעי האימה והגבורה - תוך ניתוח צילומי אבטחה, מצלמות גוף של מחבלים וריאיונות עם לוחמים. זה ציר הקרב בבסיס "אורים":
שלב א': המחנה נרדם בסערה - תחת אזעקות (06:29–07:26)
בשעה 06:29 בבוקר 7 באוקטובר התמלאו השמיים מעל יישובי הדרום ברקטות חמאס, ואלפי מחבלים חדרו לעשרות מוקדים בישראל. עם תחילת הירי הרקטי, מיהרו חיילי וחיילות הבסיס למיגוניות תחת התרעות "צבע אדום". הסמב"ציות בחמ"ל תפעלו את האירוע, אך המחנה - השוכן כ-16 ק"מ מגבול רצועת עזה - לא היה מוכן למה שעתיד לבוא.
בשעה 7:21 הפך הבסיס לזירת קרב פעילה. חוליית מחבלים בת 10 לוחמים רכובים על גבי אופנועים, שיעדה המקורי היה מחנה המודיעין הסמוך, הגיעה בטעות לשער המחנה. המחבלים החמושים הגיעו לשער המזרחי של בסיס פיקוד העורף, הניחו מטען נפץ ופרצו פנימה - כשהגדר קורסת תחת עוצמת הפיצוץ.
שלב ב': מסע ההרג מתחיל (07:26–07:49)
ב-07:26 הסתערו המחבלים על המחנה. הסמב"ציות זיהו אותם במצלמות האבטחה והכריזו על חדירת אויב, אך הזוועה כבר החלה. כיתת הכוננות, שרצה לעבר החמ"ל, נתקלה בירי קטלני. שתי חיילות נפלו תחת האש, שתיים נפצעו, ואחרות נסוגו בבהלה למיגונית. המחבלים המשיכו למיגונית הנשקייה, שם הרגו חייל אחד והתבצרו לתכנון המשך הטבח.
שלב ג': הקרב על החמ"ל - דקות של גבורה ומוות (07:49–08:29)
המחבלים תקפו באינטנסיביות את מוצב הפיקוד המחוזי (מצפ"ם) שבבסיס. הם שיגרו טיל RPG לעבר חלון חדר הדיונים, וחיפשו נואשות דרכי כניסה לחמ"ל. ב-08:14 התייצב מולם בגבורה נַגָּד מערכות ייעודיות מהבסיס, אך הוא נהרג מירי המחבלים.
ב-08:24 פרצו המחבלים לחמ"ל, השליכו רימונים וירו לכל עבר. קצינה ושתי חיילות נפלו בקרב נואש להדוף אותם, ושתיים נוספות נפצעו באורח קשה. המחבלים חיפשו מידע מסווג עד שיצאו ב-08:29, בעודם מותירים אחריהם הרס ודם.
שלב ד': חיסול המחבלים וטיהור המחנה (08:29–15:00)
כוחות תגבור מגדוד 414, בית הספר ללוחמה בטרור ויחידת הינמ"ם - נחלצו לעזרת בסיס "אורים". ב-08:35 חוסלו שלושה מחבלים במיגונית הנשקייה, ועד 10:40 שני המחבלים האחרונים נוטרלו - והקרב הסתיים. הכוחות סרקו את המחנה, חילצו פצועים ופינו חללים תחת אווירה כבדה של אובדן.
7 צפייה בגלריה
הלוחמים והלוחמות חתרו למגע - וגבורתם סיכלה את כוונת חמאס לכבוש את המחנה כולו. מיגונית באורים
(צילום: דובר צה"ל)
שמונה חיילים וחיילות נפלו בקרב, ואחרים נפצעו. גבורתם של הלוחמים והלוחמות שחתרו למגע תחת אש סיכלה את מטרות חמאס לכבוש את המחנה ולהשמיד תשתיות מודיעיניות. התחקיר ציין לשבח את אומץ הלב של החיילות בחמ"ל ואת רוח הלחימה של הכוחות, אך קרא לשדרוג דחוף של תשתיות ההגנה, עדכון תיק ההגנה לכלל התרחישים, הגדלת כמות האוחזים בנשק וחיזוק מיומנותם. כמו כן, הומלץ לתרגל את שלוש היחידות במחנה כמכלול משותף ולשפר את הקשר המבצעי עם אוגדת עזה והחטיבה הדרומית.
הטעות של מחבלי הנוחבה
מחנה אורים הוא הבסיס הצבאי הרחוק ביותר מגבול הרצועה שהותקף ונפגע מידי מחבלי נוחבה ב-7 באוקטובר, וכלל לא היה בגזרת אוגדת עזה שהגנה על העוטף. התחקיר גילה כי היעד של המחבלים שפשטו על הבסיס בבוקר וביצעו בו מסע רצח והרס במשך שלוש שעות, היה כאמור מחנה ירקון הצמוד, השייך ליחידה 8200 של אמ"ן.
המחבלים טעו בפנייה ונכנסו לשער של בסיס אחר בקומפלקס המשולש, שמכיל את מחוז דרום של פיקוד העורף, את מפקדת גדוד האיסוף הקרבי של אוגדת עזה ואת בסיס המודיעין. טעויות הניווט של המחבלים גרמו להם להגיע גם בהיקף של מחלקת נוחבה לבסיס - 10 מחבלים חמושים ומצוידים היטב על חמישה אופנועים, ולא פלוגת נוחבה עם 30 מחבלים - כפי שתכננו מראש.
שמונה מתוך 10 המחבלים חוסלו ע"י לוחמי האיסוף הקרבי שהגיעו מהר מהבסיס הצמוד, אך התחקיר שיבח את תפקוד החיילים והלוחמות העורפיים מבסיס אורים של פיקוד העורף, בהם כאלו שהגיעו מרקע סוציו-אקונומי מורכב ועדיין השיבו מלחמה שערה מול הפולשים הרצחניים. זה הוביל לכך שאף חייל לא נחטף מהבסיס וכל המחבלים חוסלו בשטחו.
יחד עם זאת, התחקיר העלה שורה של כישלונות שנשענים על הקונספציה הישראלית שלפיה חמאס לעולם לא יוכל לבצע פלישה המונית של אלפי מחבלים לכיבוש הנגב המערבי: לכל היותר, קבע התחקיר, הבסיס נערך בשגרה להתמודד עם מחבל בודד שיחדור על רקע פח"עי או פלילי כגניבת נשקים, ובכלל יגיע מגזרת יהודה ושומרון ובטח לא מעזה "הרחוקה".
התחקיר גם העלה כישלון נוסף, די קבוע, בדרך העקומה של צה"ל לתקן עצמו: בשנה שקדמה למלחמה נערכו לא פחות משלוש ביקורות במתחם שלושת הבסיסים שנושקים זה לזה ליד קיבוץ אורים. מדובר בביקורות מטכ"ליות, פיקודיות ופנימיות. אותן ביקורות העלו שורה של ליקויים ופערים בהתמודדות המשותפת של הבסיסים - שכל אחד מהם מכיל יחידה שונה בתכלית מרעותה וכפופה לאגף או פיקוד אחר בצה"ל - מול תרחיש של חדירה או התקפה חיצונית על המחנה.
"קצב הטיפול בפערים הללו היה מאוד איטי, ונקבע שאחרי החגים יערך תרגיל הגנת מחנה משותף", נכתב בתחקיר. "בפועל, נפתחה קבוצת וואטסאפ למפקדי משימת ההגנה בשלושת הבסיסים, שהתניעה את ההגנה המשותפת ובלימת המחבלים שחדרו ב-7/10, וכמובן שמאז יש גם לוחמים קבועים במתחם ושיפור ההגנה בו".
