יממה לאחר נפילתם של ארבעה לוחמי שריון שנהרגו במתקפת הגרילה של חמאס אתמול בפאתי העיר עזה, בני המשפחות והחברים של אורי, גדי, עמית ומתן מספרים עליהם: הילד הערכי שלא הרים קול, זה שהתגייס לשריון בעקבות החייל שנחטף, אוהב הספורט שלא ויתר על משחקים גם בזמן השירות ו״המנהיג הטבעי״ שהציל את שיעורי החינוך בכיתה.
מסע ההלוויה של סגן מתן אברמוביץ בסביון
סמ״ר אורי למד
בן 20 מתל מונד
אורי הותיר אחריו אחות גדולה ושני אחים קטנים. קרוביו מספרים כי אורי היה פעיל בשבט צופי תל מונד, ילד ערכי עם נתינה רבה, שרק לפני כשנתיים סיים את התיכון.
אסי מונדשיין, המחנך של אורי, סיפר: "חינכתי ולימדתי אותו אזרחות. הגשתי את הכיתה לבגרות, אז ביליתי איתם הרבה שעות. קשה לדבר עליו בזמן עבר, אבל אורי היה בחור מאוד רגיש, שקט. מאוד מנומס, מאוד חביב. כמו שהוא היה לוחם בשריון, הוא היה לוחם בבית ספר. למרות הקושי, הוא סיים בהצלחה יפה. הוא ידע להוקיר תודה, התגבר על הכול, הצליח והיה מאוד חברותי. לא שמעתי אותו פעם מרים את הקול וצועק, למרות שהוא היה בחבורה כזאת של שטותניקים. הוא היה, אפשר להגיד, הגורם המאזן שם. כואב הלב. היה לי ברור שהוא יהיה לוחם״.
ראש המועצה, לין קפלן, אמרה כי "בצער עמוק ובלב כואב, קהילת תל מונד מרכינה ראש עם פרסום דבר נפילתו של סמ"ר אורי למד, לוחם שריון בגדוד 52, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. אורי נולד, גדל והתחנך בתל מונד. הוא בוגר בית הספר שלנו, בית החינוך רבין ושבט פולג. נלווה את אורי ז"ל ונחלוק לו כבוד אחרון עם דגלי כחול לבן במסע ההלוויה שלו. אנו כואבים עם המשפחה וחובקים אותה בשעתה הקשה״.
סמל גדי כוטל
בן 20 מקיבוץ אפיקים
גדי למד והתחנך בעמק הירדן, והוא החלל השלישי של מחזור ע"ח בתיכון דרכא בית ירח. ״אבל כבד ירד על חברי קיבוץ אפיקים ואנשי עמק הירדן עם מותו של סמל גדי כוטל בן חמו, שחגג לפני תשעה ימים יום הולדת 20״, נמסר. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אח בכור ושתי אחיות צעירות.
משפחתו של סמל גדי כוטל ז"ל מספרת עליו
(צילום: ישראל מושקוביץ)
אנדריאה, אימו של גדי, סיפרה בשיחה עם ynet על השיחה האחרונה עם בנה - ערב לפני האסון. "הוא הודיע לנו שיצא מהרצועה, שהייתה תקלה בטנק. שמחנו קצת שיצא, אמרנו לו לתקן לאט. אבל לפי דבריו של המפקד, הודיע לנו שב-15:00 הם חזרו, יצאו למבצע ואחריו הלכו לנוח. הייתה לו כוננות עם שחר ב-5:00, וב-6:00 קרה האסון".
על קבלת הבשורה הקשה היא סיפרה: "הייתי ברכבת בדרך מתל אביב והתקשר קצין מהצבא לשאול איפה אני נמצאת. מיד אמרתי לו, ׳תגיד לי עכשיו מה קרה׳, אז הוא אמר, ׳לא, לא, אנחנו נגיד לך פנים מול פנים׳. כל הדרך ביקשתי שזו תהיה פציעה קלה, אנחנו נטפל בו, הוא יהיה בסדר, וכשהגעתי לפה הודיעו לנו מיד שזה לא המצב״.
לפני שבועיים, שבוע לפני יום הולדתו ה-20 שצוין ב-30 באוגוסט, גדי ביקש לחגוג מראש. "הוא אמר לי, אולי בשבוע הבא לא אצא, אם אני בעזה", סיפרה אימו. עם החברה הכי טובה שלו, ליאל, הם הלכו לגלוש בתל אביב ולפארק גלים החדש: "היה נראה שהיה להם מקסים".
סמי, האח הבכור, סיפר: ״גדי היה האח הראשון שלי, אז מהרגע הראשון היה לנו חיבור. והוא לא הפסיק להפתיע אותי. כל כמה שנים הוא מצא תחביב, אהבה ותשוקה חדשה, והוא נתן להם לסחוף אותו. כשאני החלטתי שאני רוצה ללמוד גיטרה, הוא גם החליט שהוא רוצה ללמוד לתופף. האהבה שלו למוזיקה נדבקה איתו, אהבנו לרכוב על אופניים יחד".
האח מספר שגדי גם עסק בקרב מגע עד התיכון והתנדב כמדריך לקטנטנים: "כל דבר שהוא אהב, הוא נתן לו את הלב ואת הנשמה".
שנה לפני הגיוס, גדי יצא לשנת שירות. "הוא החליט לעבור לעין גדי להתנדב עם המפונים של קיבוץ מגן ובארי, והדריך ילדים שהיו חטופים בעצמם", מספר סמי. "החשיבות של הדבר הייתה איתו מאותו יום ועד היום האחרון. יש לו שם משפחה מאמצת שקיבלה אותו, והוא הפך להיות חלק מהם. הוא בילה סופ"שים אצלם גם אחרי שנת השירות״.
לפני הגיוס, במקום להגיע לאפיקים, הוא ביקש לעבוד בחינוך של כל הילדים של מגן. "הוא מאוד אהב ילדים, היה נשמה כזה טהורה שילדים אהבו והתחברו מיד", אמרה אימו.
לאחר השחרור, גדי תכנן לעבור לגור בעוטף. ״הוא אמר, ׳אנחנו הצעירים, אנחנו אלו שחייבים לחזק את הדרום ואת הצפון", אמרה אימו.
לגדי נותרה פחות משנה עד השחרור, אבל הוא רצה להמשיך לקורס מפקדי טנקים. "יום אחד הוא יצא מהעוטף ואמר לי, ׳אני חייב לעשות קורס מפקדי טנקים, זה מה שאני חייב לעשות׳. המפקד אמר שהוא היה בהחלט בכיוון של פיקוד", היא סיפרה.
נטלי ספקטור (27), שאומצה על ידי המשפחה כשהייתה בגרעין צבר באפיקים, סיפרה: "לפני פחות מחודש פגשתי את גדי בפעם האחרונה. הוא הראשון שהכרתי מהמשפחה, זכיתי במשפחה הכי טובה וחמה שיש. ביום שדיווחו על כך שגופתו של עומר נאוטרה מוחזקת בעזה, הוא סיפר לי שזה מה שהביא אותו להתגייס לשריון, הסיפור של עומר השפיע על ההחלטה להתגייס לשריון ולא לחי"ר״.
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, אמר כי "ליבנו עם משפחת כוטל-בן חמו ועם כל קהילת קיבוץ אפיקים, עם היוודע הידיעה הקשה על נפילתו של גדי ז"ל. הכאב הוא גדול. צוות המועצה מלווה את המשפחה בשעה קשה זו, ונהיה לצידם בכל אשר יזדקקו לו. המועצה שולחת את תנחומיה לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהן באירוע בעזה ובפיגוע הרצחני בירושלים״.
סמל עמית אריה רגב
בן 19 ממודיעין-מכבים-רעות
עמית הותיר אחריו את הוריו, יונתן ויעל, ואחיו, עידו, רוני ואליענה. בני משפחתו כתבו לו: "עמית שלנו, אתה חסר לנו בכל נשימה. אבל אנחנו גאים בך, על הדרך, על הבחירות, על האדם שהיית. ולעולם נאהב אותך. תמיד״.
במשפחה סיפרו על "העיניים של עמית, שהיו מהפנטות ותמיד מלאות באהבה ובשמחה", והוסיפו: "הוא היה ילד כל כך מיוחד. רגיש, חכם, עם אינטליגנציה רגשית נדירה ונוכחות שקטה אך עוצמתית. בקרב חבריו ומכריו הוא היה נער אהוד ואהוב מאוד. הוא אהב לבלות, אבל יותר מכול אהב ספורט. במיוחד את מכבי תל אביב, בכדורגל ובכדורסל. היה הולך למשחקים עם עידו ויוני, והקפיד לרכוש מנוי גם בתקופת השירות הצבאי, כדי ש'לא יתפסו את המקום שלי', כפי שאמר. זה היה עמית: חד, מחויב, עם חוש הומור מדויק שידע להצחיק גם ברגעים הכי לא צפויים״.
לפני הגיוס, סיפרו במשפחה, "עמית התכונן לשירות הצבאי ברצינות. חלומו היה להיות צנחן, כמו אביו. אך כשהתגייס לשריון, כמו סבא גיורא, עשה זאת בגאווה והאמין בדרך. הוא ידע שמשפחתו גאה בו, בדיוק כפי שהוא היה גאה בה. במהלך השירות עמית הקפיד לשמור על קשר קרוב עם הבית, תמיד עדכן מה שלומו, אבל גם לא שכח לשאול מה שלומם. המשפחה הייתה מרכז עולמו, והקשר עם ההורים, יעל ויוני, היה קשר של אהבה עמוקה, שקטה ונוכחת", הוסיפו.
ראש העיר מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס מסר: "התבשרנו בכאב על נפילתו של בן העיר שלנו. עמית, בוגר תיכון מו"ר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. בשמי ובשם תושבי העיר אני משתתף בצערם הכבד של ההורים, האחים, בני המשפחה והחברים. יהי זכרו של עמית ברוך״.
סגן מתן אברמוביץ
בן 21 מגני תקווה
מתן, קצין שריון בגדוד 52, הוא הלוחם הרביעי שנהרג במתקפת הגרילה של חמאס. ״כבר מגיל צעיר התבלט מתן כנער ערכי, שנון וצנוע״, מסרו בעירו. הוא למד בתיכון מית"ר במגמות מדעי המחשב וכימיה, ו״הצטיין ביכולתו לשלב בין השאיפה לידע ולהישגים לימודיים לבין אהבתו לכדורסל״. מוריו וחבריו מספרים על ילד אהוב ואהוד, רגיש ואכפתי כלפי הזולת.
בהודעת העירייה סיפרו כי ״מתן לא פעם 'הציל' את שיעורי החינוך כשהחליט להשתתף בדיון בכיתה ולהביע את דעתו – מנהיגות טבעית שנבעה ממוטיבציה פנימית גבוהה ורצון כן לתרום. אחד ממוריו סיפר שבאחד מטיולי בית הספר, כשהאוטובוס נתקע בלילה במדבר בנגב, מתן היה בין הראשונים שקפצו לעזור והובילו את מאמצי חילוץ הציוד והנוסעים. ערכיו של מתן, טוב ליבו והנכונות שלו להתגייס ולעזור בכל עת אפיינו אותו כמפקד וכאדם״.
בתיכון שבו למד מתן מסרו: "בצער רב אנחנו מודיעים על נפילתו אתמול ברצועת עזה של מתן אברמוביץ, בוגר שלנו ממחזור ד'. נהיה ביחד, נחזק ונחבק ונערוך במהלך היום שיחות עם התלמידים. לאחר ההלוויה נפתח את בית הספר לבוגרים ולבוגרות שלנו לעוד זמן יחד״.
