ויטל מישייב (46), השוטר לשעבר שהצית את עצמו הבוקר (יום שישי) מול ביתה של בכירה באגף השיקום, מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים במצב קשה, כשהוא מורדם ומונשם. לפי הודעת בית החולים, הוא סובל מכוויות קשות בדרגות שונות על פני גופו. במשך תקופה ארוכה חי מישייב ברחוב, מחוץ לבית הבכירה, שאל מולו הצית את עצמו הבוקר.
אביב לוי, ממובילי מחאת נכי צה"ל בעקבות הצתתו של איציק סעידיאן ב-2021 וחבר קרוב של מישייב, סיפר ל-ynet על אדם שננטש בידי המערכת. "הכרתי את ויטל ביום שאיציק הצית את עצמו בהר הרצל", סיפר לוי. "הוא היה אדם טוב לב, רגיש וחם. הראשון שהקים אוהל מחאה. הוא רצה לעזור לאחרים, אבל בסוף הוא עצמו נשבר מהמערכת - משטרה, אגף השיקום, ארגון נכי צה"ל - כולם פעלו נגדו".
לדבריו, בשנים האחרונות חי מישייב בתנאים קשים, לעיתים בתוך מכוניתו. "הוא היה במעצר בית באוטו מתחת לבית של אבא שלו. בלי בית, בלי הכנסה, בלי משפחה. הוא אמר לי שאין לו כסף אפילו לדלק. בן אדם ששירת את המדינה, חטף בלוק לראש, ובמקום עזרה - ננטש".
לוי סיפר כי בשיחות ביניהם התריע מישייב כבר לפני שנה מפני קריסה נפשית. בהודעות ששלח לו בשנה שעברה כתב: "יש כוחות חזקים שמנסים להשתיק אותי. אם יצליחו להרחיק אותי - אני פוחד שזו תהיה השעה האחרונה שלי על האדמה. אני באפיסת כוחות, אני פוחד שאני אעשה משהו לעצמי".
"הרחיקו אותו מהילדים שלו", סיפר לוי. "הוא היה מנוכר, לבד, בלי בית ובלי מערכת שתתמוך. זה מה ששבר אותו. זו לא רק הבירוקרטיה - זה הניכור. כשאדם כזה נשאר לבד, בלי משפחה ובלי מדינה - זה סופו הבלתי נמנע". לאחר ניסיון ההצתה היה לוי בין הראשונים להגיע לבית החולים. "עד 14:00 בצהריים הייתי איתו לבד", סיפר. "לא הייתה שם משפחה. שלושה עובדי אגף שיקום ישבו למטה, ואף אחד מהם לא טרח לרשום את שמו במערכת. הוא שכב שם כאלמוני. ביקשתי מהם לפחות לכתוב: ויטל מישייב. שלא ימות בלי שם".
לדבריו, למרות מצבו הקשה, נראו סימני תקווה: "הוא היה מורדם ומונשם, אבל הגוף הגיב כשדיברנו אליו. זה נתן לנו קצת אופטימיות. אני מקווה שהוא יישאר חזק".
לוי הפנה אצבע מאשימה גם כלפי הממשלה: "בן גביר שותק. הוא יודע לדבר כשמדובר בעצירים, אבל כשהשוטרים שלו שורפים את עצמם - הוא אפילו לא מצייץ. איפה שר הביטחון? כמה עוד אנשים צריכים למות עד שמישהו יתעורר?". לדבריו, מאז מחאת סעידיאן שמו קץ לחייהם כבר כ-64 לוחמים ונכי מערכת הביטחון. "כל אחד כזה לוקח איתו קהילה שלמה של הלומי קרב אחורה. חייבים לעצור את זה".
"ויטל לא רצה למות", הוסיף לוי. "הוא רצה שיראו אותו, שיקשיבו לו, שיכירו בו. שלא ישכחו אותו". לדבריו, "המדינה חייבת לעצור רגע ולשאול את עצמה איך זה קורה שוב".
אריה, דודו של מישייב שנמצא לצדו בבית החולים, סיפר ל-ynet על מציאות קשה ומתמשכת: "ויטל ישן ברחובות כבר שנים. אגף השיקום אמנם הכיר בפציעה שלו, אבל לא דאג לו למגורים. בשל מצבו הרפואי הוא זקוק לדיור שמתאים למגבלותיו".
לדבריו, הפציעה אירעה בזמן שירותו בדרום תל אביב: "במהלך אחת המשמרות הגיע עבריין שטיפס מעל גדר התחנה, למרות שהייתה סגורה לפניות אזרחים. אותו אדם שוחרר באותו יום מאשפוז כפוי באברבנאל, נכנס לתחנה וזרק בלוק ריצוף לעבר שוטר. הכול תועד במצלמות האבטחה. מאז ויטל סובל מטראומה קשה. הוא התגרש, יש לו שלושה ילדים, והוא חי ברחוב".
הדוד הוסיף כי המשטרה אף פגעה בתנאיו בזמן השיקום. "היא התעללה בו - הורידו לו מהשכר כי לא שימש כסייר, וגם בתקופת המחלה קיזזו לו מהשכר. אחרי שחרורו נקבעה לו גמלה של 2,000 שקלים בלבד בחודש. משרד הביטחון סייע לו רק שנה אחת עם שכר דירה, ואז הוא סולק מהדירה ואף נתבע על ידי בעל הבית. ביקשתי מהם לעזור לו - אבל אף אחד לא באמת הקשיב".
קו התמיכה והסיוע "נפש אחת" 8944* של משרד הביטחון עומד לרשות הפצועים ובני המשפחות המתמודדים עם מצוקה נפשית.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
