החלטת הממשלה להכיר בשואת העם הארמני עוררה משבר חריף בהרבה מכפי שנראה כלפי חוץ ביחסי ישראל-אזרבייג'ן. גורמים המעורבים בפרטי היחסים בין המדינות אמרו כי בבאקו רואים במהלך "חציית קו אדום" מצד ירושלים, ש"לא החזירה באותו מטבע על התמיכה שהעניקו האזרים מאז פרוץ המלחמה".
לפי הגורמים, בצמרת האזרית קיימת אכזבה עמוקה מהאופן שבו התקבלה ההחלטה ומהמסר שהיא משדרת. בניגוד לרושם שנוצר, כך אמרו הגורמים, שר החוץ גדעו סער שוחח עם עמיתו מאזרבייג'ן רק לאחר פרסום ההחלטה במטרה לעדכנו - ולא להתייעץ. "הם שוחחו רק לאחר שהמהלך כבר הוכרז, כך שמבחינת האזרים מדובר בקביעת עובדה ולא בדיאלוג", אמרו.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
האזרים ניהלו לפני כשש שנים מלחמה מול ארמניה, ושכלו בה אלפי אזרחים. אלא שהרגישות הלאומים של האזרים מתחילה עוד קודם. בראשית שנות ה-90 כמעט מיליון אזרים נעקרו מבתיהם באזור קרבאך והפכו לפליטים בארצם בעקבות עימות בין המדינות. האירוע מהווה עד היום טראומה לאומית באזרבייג'ן.
בבאקו רואים בחומרה גם את פעילותה של השדולה הארמנית בארצות הברית, ANCA, שהייתה בין הגורמים המרכזיים שקידמו את ההכרה הבינלאומית בשואת העם הארמני. באזרבייג'ן טענו כי אלו שמאשימים את ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה הם אותם הגורמים שמאשימים את אזרבייג'ן ב"טיהור אתני", ולפיכך ציפו שדווקא ישראל תגלה רגישות ולא תנקוט במהלך שנתפס בעיניהם ככזה המעניק רוח גבית לנרטיב הארמני המספר את ההיסטוריה בין המדינות.
"התחושה היא שישראל לא הבינה את הרגישות האזרית", אמר גורם המעורה בנושא. "מבחינת באקו מדובר בקו אדום. אזרבייג'ן לא יצאה נגד ישראל בנושא עזה וגם לא בנושא לבנון או איראן, למרות קמפיין בינלאומי ולחצים שהופעלו עליה. האזרים מרגישים שישראל לא השיבה באותו מטבע של התחשבות. השאלה שנשמעת כיום היא למה היה צורך לפגוע ביחסים עם אחת המדינות הידידותיות ביותר לישראל. מדינה שכמעט אין בה אנטישמיות, התיירות הישראלית אליה נמצאת בפריחה וחברת התעופה הלאומית שלה הוסיפה טיסות בין באקו לתל אביב. מבחינת האזרים, ההחלטה הישראלית הייתה מיותרת ופגעה באמון שנבנה במשך שנים".
הגורמים טענו כי בפעם האחרונה שהכנסת שקלה לקדם דיון בנושא, שר החוץ דאז יאיר לפיד פנה מראש לעמיתיו באזרבייג'ן ושמע את הסתייגויותיהם. לאחר מכן הוחלט שלא לקדם הצהרה פומבית. הגורמים אמרו בנוסף כי גם באזרבייג'ן וגם בארמניה סבורים שהכרה כזאת רק פוגעת בהסכם השלום בין שתי המדינות - ומשרתת דווקא את רוסיה ואיראן. ראש ממשלת ארמניה אף יצא נגד ההכרה הישראלית שהייתה אמורה לכאורה לתמוך במדינתו.
בינתיים בבאקו מקווים שהמשבר לא יעמיק, ומצפים שהנושא לא יקודם בכנסת או לכל הפחות לא יובא להצבעה ולא יאושר.
