היום (שלישי) התקיים דיון ארוך וסוער בחלקו בעתירות נגד החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר מתפקידו. בסופו ניתן צו ביניים לפיו רונן בר יישאר ראש השב"כ, על כל סמכויותיו, עד החלטה אחרת ועל נתניהו נאסר להכריז על מחליף או ממלא-מקום או ליצור כל מציאות אחרת שעוקפת את צו הביניים. בנוסף, בג"ץ אפשר לממשלה וליועמ״שית להגיע לפתרון מוסכם עד לאחר פסח. הצעדים הבאים האפשריים הם: ייתכן שבר יישאר מכורח הנסיבות בתפקידו, ייתכן שייקבע מועד מוסכם ואז הפסיקה תתייתר במקרה הנ"ל וייתכן שיודח.
מהערות השופטים במהלך הדיון נראה כי הכיוון של פסק הדין ברור וככל שיינתן פסק דין, הדיון בפיטוריו של בר יוחזר לוועדה המייעצת למינויים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אשר גרוניס.
נהוג לומר שמי שרוצה לנצח, חייב לשלוט בפרוצדורה – אחרת הפרוצדורה תנצח אותו. באופן אירוני הפרוצדורה שרה"מ נתניהו עצמו קבע בהחלטת ממשלה משנת 2016 עומדת "לנצח אותו".
על מנת להבין את התסבוכת המשפטית אליה נקלעה הממשלה והצעתו של השופט סולברג להשיב את הדיון לוועדת גרוניס, צריך לחזור בזמן לממשלת נתניהו הראשונה. בעקבות פרשת "בר-און – חברון" הוקמה ועדת שמגר לבחינת דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה
במהלך הדיון הנשיא עמית ציין כי "פרשנות היועמ"שית לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינוי בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה". השופט סולברג, לקראת סיום הדיון, ניסה לשכנע את נציגי הממשלה להסכים להצעה לפיה יתקיים דיון בפני ועדת גרוניס ולאחר מכן ישוב הנושא להכרעת הממשלה. נראה היה שמזכיר הממשלה יוסי פוקס שהיה בדיון היה מוכן לשקול לחיוב את הצעתו של השופט סולברג.
ואולם, בנקודה זו קמה התנגדות מצד נציגי היועמ"שית אשר סבורים כי ללא קשר לשאלת השבת הדיון לוועדת גרוניס ישנו מחסום משפטי של ניגוד עניינים המונע מראש הממשלה נתניהו בעת הזו לדון בפיטורי ראש השב"כ בשל החקירות הפליליות של אנשי לשכתו בפרשת קטאר-גייט ובפרשת הדלפת המסמכים המסווגים. על רקע זה ניתנה לממשלה וליועמ"שית שהות למצוא פתרון מוסכם.
חזרה בזמן
על מנת להבין את התסבוכת המשפטית אליה נקלעה הממשלה והצעתו של השופט סולברג להשיב את הדיון לוועדת גרוניס, צריך לחזור בזמן לממשלת נתניהו הראשונה. בעקבות פרשת "בר-און – חברון" הוקמה ועדת שמגר לבחינת דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה. ועדה זו המליצה, והמלצתה התקבלה, כי בחירת היועמ"ש תיעשה על-ידי ועדה מקצועית ציבורית בראשות שופט עליון עם נציגים של גופים שונים, וכי גם פיטורי יועמ"ש ייעשו על-ידי היוועצות עם ועדה זו, ולכן זה ההליך שיתקיים ביחס להצעה להדחת היועמ"שית.
לצד זאת, בעקבות דוח ועדת שמגר, הורה רה"מ נתניהו על הקמת צוות שרים שיגיש המלצות בעניין הסדרת כלל המינויים הבכירים, ובשנת 1997 המליצו השרים כי חלק מהמינויים הבכירים ביותר בשירות הציבורי בישראל יעברו בדיקה על-ידי ועדה לפני הבאתם לאישור הממשלה.
בעקבות כך, החליטה ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1997 להקים את הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים שתפקידה לבחון את המועמדים לתפקידים הבאים טרם אישור הממשלה: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו. הוועדה כוללת היום ארבעה חברים: יו"ר, השופט גרוניס; מ"מ נציב שירות המדינה; ושני אנשי ציבור, פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי. נכון להיום אין ועדה, פרופ' איינהורן אמרה שתפסול עצמה, ולכן ימנו נציגים זמניים (פרופ' הרשקוביץ?) כפי שהיה במקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי.
השאלה לענייננו היא מה תפקיד הוועדה לעניין פיטורים של אחד מאותם בכירים כגון ראש השב"כ. פה הנושא קצת מסתבך. בשנת 2008 החליטה ממשלת אולמרט לאמץ החלטת ממשלה שמסדירה קצבת כהונה לתפקידים שונים בשירות הציבורי כגון גנז המדינה, הסטטיסטיקן הממשלתי, מנהל רשות המיסים, הממונה על התקציבים, החשב הכללי וגם ראש המוסד.
במסגרת החלטה זו נקבע כי "לא תופסק כהונתו של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה אלא עפ"י המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים". עוד נקבע באותה החלטה בשנת 2008 כי יוקם צוות שיחליט את רשימת המשרות עליה תחול ההחלטה, ואין חולק כי באותה עת ההחלטה לא חלה על ראש השב"כ.
השינוי הנוגע לענייננו מתרחש בהחלטת ממשלת נתניהו משנת 2016. בהחלטה מספר 1148 נעשה תיקון להחלטה משנת 2008 ונקבע כך: הפסקת כהונה של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה תיעשה על-פי ההמלצה של כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין:
א. לעניין משרות שהמינוי להן נעשה לאחר המלצה של הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים - על-פי המלצה של הוועדה כאמור.
ב. לעניין יתר המשרות – על-פי המלצת ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה.
כלל חדש
כלומר, הטענה היא שהחלטת הממשלה משנת 2016 קובעת כלל חדש שהפסקת כהונה של כלל המשרות הבכירות כולל ראש שב"כ תיעשה לאחר המלצת הוועדה המייעצת, ואולם מנגד לא ברור הוא אם ההחלטה קובעת כלל חדש כאמור או שמא ההחלטה משנת 2016 כפופה לרשימת המשרות משנת 2008 שם לא מופיע במפורש ראש השב"כ, אלא רק ראש המוסד.
מדובר בשאלה פרשנית, ונוכח ההערות בדיון והצעת השופט סולברג נראה שהשופטים מצדדים בעמדת היועמ"שית, שכן אם כלל הליכי הפיטורים של בכירים בשירות המדינה במהלך כהונה צריכים להיעשות בהליך של היוועצות עם ועדה מקצועית טרם הדיון בממשלה, קשה להלום מצב דברים בו פיטורי ראש שב"כ ייעשו ללא הליך דומה.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףעל כן, ככל שלא תימצא פשרה ישנה סבירות לא מבוטלת כי בג"ץ בפסק דינו בעתירות ישיב את הדיון בהדחתו של בר לממשלה, ויאפשר לממשלה לדון מחדש בפיטורים של ראש השב"כ לאחר שוועדת גרוניס, תבחן אם הבקשה להדיח את בר עונה על אחת העילות לפיטורים שנקבעו בהחלטת הממשלה משנת 2008: (1) קיומה של אי-התאמה מובהקת לתפקיד; או (2) קיומו של משבר אמון חריף ומתמשך או קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה הבכיר לבין הממונים עליו, היוצרים מצב המונע תפקוד יעיל ותקין. לצד זאת, יצטרך בית המשפט ליתן מענה בדמות הסדר ניגוד עניינים למעורבותו של רה"מ בתהליך ההדחה ובדיונים נוכח החקירות התלויות ועומדות נגד אנשי לשכתו.
אפשרות נוספת היא כמובן שלאחר שבג"ץ ייתן פסק דין שיקבע את העקרונות ביחסי רה"מ וראש שב"כ, את הפרוצדורה לפיטורים הכוללת היוועצות בוועדת גרוניס, ואת גדרי שיקול הדעת של הממשלה, יעדיף בר לקבוע מועד מוסכם לסיום כהונתו, וכך ההלכה תתקבע לעתיד אך הדיון במקרה הפרטני של בר יתייתר.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי אוניברסיטת רייכמן.
