איתמר שלזינגר (33), בן הזקונים של סימה בת ה-73 ושל גדי בן ה-80, נראה לאחרונה לפני כשנה וחצי, ב-21 בספטמבר 2023. הוא נסע צפונה לטייל, ובאזור עין חוד, כפר ערבי בהרי הכרמל, היה מעורב בתאונת דרכים. הוא פגע באורח קל בעובר אורח. מאז נעלמו עקבותיו.
״אני דיברתי איתו ביום רביעי, הייתי האחרונה שדיברה איתו, וביום חמישי הוא נעלם״, מספרת אמו בריאיון ל-ynet. ״הוא אמר לי שהוא יוצא לטיול בצפון ואכן כך היה. זו הייתה שיחה רגילה, לא היה שום סימן חשוד, הוא תכנן לצאת לטיול הזה לפני התחלה של עבודה חדשה. לפני כן חגגנו את ראש השנה יחד, היה ערב נהדר, וגם קודם לכן נפגשנו כל המשפחה. הוא קשור מאוד לאחיינים שלו, הם הביאו לו מתנה לחג. היה ממש כיף״.
נעדרים בישראל - סדרת כתבות:
שלזינגר מתארת את בנה, הקטן מבין שלושה ילדים, כבחור נורמטיבי לחלוטין, ״ממשפחה טובה״, אהוב וחברותי: ״הוא היה ילד רגיל, עשה בגרות מלאה. חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית ומחשבים. ניגש גם לפסיכומטרי. הוא ממש לא היה ילד בעייתי. יש לו חברים שאוהבים אותו, באו גם לחיפושים אחריו. אנחנו משפחה רגילה, והוא הבן הקטן שלנו, בחור מקסים וחתיך. הוא מחוזר והיו לו מערכות יחסים, לא אחת ולא שתיים. הוא טוב לב, גאון מחשבים. עזר לנו המון בבית, וגם יכול היה להעלות מישהו לאוטו ולהסיע אותו, אם צריך. תמיד אמרתי לו להיזהר כי הוא לא יודע עם מי יש לו עסק. הוא האמין באנשים, והוא לא ידע להתחמק או לרמות״.
איתמר השתחרר מהצבא ב-2014 אחרי שירות מלא במודיעין, התחיל ללמוד באוניברסיטת בר אילן ונסע לטייל במזרח למשך יותר משנה ב-2016. ״גם שם הוא נשאר ילד טוב ולא נגע בסמים״, אומרת אימו. ״הוא חזר מהודו וגר איתנו בבית כחמש שנים. הוא כל הזמן חשב על לימודים חדשים, רצה ללמוד עבודה סוציאלית. הזמן רץ, ובינתיים הוא עבד בעבודות מזדמנות, גם קצת במחשבים״.
בשנת 2020, לדבריה, חלה תפנית בהתנהגות של בנה, ומאז הם מגדירים אותו כמתמודד נפש. ״היו לו כל מיני התנהגויות שבעיני אנשים אחרים היו מוזרות״, היא מסבירה. ״הוא לקח חוסים על חשבונו הפרטי לכל מיני פעילויות ולמשחקי כדורסל. הוא אימץ כמה אנשים שהתמודדו עם אוטיזם, שמר עליהם. אנחנו לא יודעים מה גרם לזה. הוא נתן יותר מדי כספים, זה נראה מוזר ולא הגיוני. אנחנו לא יודעים מה קרה לו שגרם להתנהגות שלו להשתנות. פנינו לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים שניסו לעזור, אבל הוא מבוגר, והם לא רצו לשתף אותי. הוא לא אמר לי אם עבר חוויה טראומטית כלשהי, שאלנו אותו כל הזמן וגם אנשי המקצוע, אבל הוא לא שיתף. הוא היה סגור מאוד. לא קיבלנו ממנו תשובות, שאלנו אם מישהו פגע בו אבל לא קיבלנו תשובות״.
לצד זאת, שלזינגר מתארת בחור עצמאי שמפרנס את עצמו, מתחזק בית ומגדל כלב: "הוא אינטליגנט ואחראי, גר לבד ברמת גן, עבד באוניברסיטה ובעירייה במחשבים. הוא מתמודד נפש, אבל זה לא אומר שהוא הלך להתאבד. הוא היה נגד זה. הוא שמר על עצמו מאוד״.
באותו יום חמישי, איתמר יצא צפונה ותכנן לחזור בערב לביתו שברמת גן. הוא הגיע לחיפה ומשם חזר דרומה. בזכרון יעקב הוא פנה שמאלה לכיוון ניר עציון והגיע לכפר עין חוד, שם, לדברי אמו, הוא פגע קלות בהולך רגל. הוא המשיך בנסיעה עד לשער שהיה סגור, לא הצליח לצאת, וכנראה שניסה לפרוץ את השער הפנימי של הכפר כשהתהפך. ״התאונה קרתה בסביבות 8:00 בבוקר. בערב התקשרו אליי מהמשטרה כי הרכב שלו היה על שמנו. נסענו למשטרת זכרון והם אמרו ׳עוד מעט נמצא אותו, בטח זה פגע וברח׳. חיכינו וחיכינו והם אמרו שכנראה הוא מתחבא. למחרת שוב חיפשו. פנינו ואמרנו שהוא מתמודד נפש, אז הם שינו את ההגדרה מפגע וברח לנעדר״.
מאז, היא מספרת, במשפחה נפגשו עם בעלי תפקידים רבים במשטרת ישראל, ממפקד מחוז חוף עד המפכ״ל. ״במשטרה הקימו צוות חקירה שלא העלה דבר, ואנחנו מרגישים שזה לא מוצה, במיוחד על רקע המלחמה. המפכ״ל אמר שאין שוטרים שיחפשו אחריו מעבר למה שעשה וזה נשכח. מצאו את הטלפונים שלו באוטו וגם כסף, כך שהוא לא נשדד. הכפכפים שלו היו סמוך לרכב. כלומר, הוא היה עם מכנסיים קצרים וטישרט. נעלם יחף. לאן הוא יילך בחורש של הכרמל בלי נעליים ובלי כפכפים?
״אני פונה למשטרה ואומרים לנו לחכות, אולי מטייל יראה אותו או שיקרה נס. אבל אני לא יכולה לחיות על ניסים, הם צריכים להוציא יחידות חיפוש ולהקים צוות חקירה חדש. אבל אף אחד לא שומע אותי״
״הוא נמצא שם, ואני אומרת להם, ׳בבקשה, הוא לא בעזה, שקשה לחלץ, הוא נמצא בתוך מדינת ישראל, אז תעשו את העבודה׳, אבל אין עם מי לדבר. פשוט אכזבה גדולה״, אימו מוסיפה, ״אני פונה למשטרה כל הזמן ואומרים לי שנחכה, שאולי איזה מטייל יראה אותו או שאולי יקרה נס. אמרתי שאני לא יכולה לחיות על ניסים, ושהם צריכים להוציא יחידות חיפוש וצוות חקירה חדש. אבל אף אחד לא שומע אותי. ביקשתי מהמשטרה מידע על החקירה, הם אמרו שחקרו את אותו אדם שאיתמר פגע בו, אבל לא אמרו לנו מה היה בחקירה״.
בינתיים משפחתו של שלזינגר פועלת לבדה, ואף הציעה סכום כספי לכל מי שיביא מידע על בנם: ״יזמנו שני חיפושים עם מתנדבים, אבל אנחנו אנשים רגילים, אין לנו מומחיות. פיזרנו פלייארים, פנינו לאתר בערבית, התראיינו והצענו פרס כספי והם השאירו את הכתבה שבוע ימים. זה לא הוביל לשום מקום. כתבנו לנשיא המדינה, הגענו אליו, אבל השומרים בכניסה עצרו אותנו ולא נתנו לנו להיפגש איתו. זה עצוב, למה לא מגיע לי להיפגש עם הנשיא? אני רוצה שישמע את הכאב שלי. אנחנו אנשים מבוגרים שעוברים ימים קשים. אני רוצה עזרה כי אנחנו זקוקים לה. אפשר להציל את איתמר״.
״אני לא יודעת מה קרה לו״, היא אומרת בכאב. ״אולי מישהו משך אותו מהאוטו והעלים אותו, אולי הוא נבהל מהתאונה כי הוא אדם עדין ואחראי בנהיגה, והוא וברח. ואולי הוא קבור באיזשהו מקום? אולי התבלבל וראה שהוא פצע מישהו ועשה תאונה והוא רץ אליו לשער והרג אותו? במשטרה אומרים שבכפר לא עשו לו שום דבר, אבל לא חקרו כמו שצריך, החקירה הייתה מזלזלת.
״איתמר לא בחר להיעלם״, אימו קובעת. ״אני חושבת שמישהו הרג אותו. ככה אני מרגישה. העלימו אותו כי כעסו עליו, התבלבלו כנראה. תוכיחו לי אחרת. לכו, תמצאו אותו, חפשו את הגופה. עכשיו בגלל מזג האוויר והחיות בחוף הכרמל, אולי לא נמצא כלום, אבל איך בעלי אומר, אפילו אצבע תביאו כדי שלא נמשיך לחיות באי ודאות הזאת. זה הורג אותנו. מה לו ולמצב הזה, מה לנו ולמצב הזה? אני עבדתי בתור אחות כמעט 50 שנה ולא העליתי בדעתי שבתור פנסיונרית יקרה לי דבר כזה. במקום ליהנות ממה שנשאר לי, אני צריכה לחיות בכאב הזה. אנחנו אומללים, האחיינים שלו בטראומה.
״הדבר שמחזיק אותנו הוא שאנחנו קמים בבוקר וישר מתחילים בעשייה, פונים לכל מי שיכול לעזור לנו למצוא אותו״, היא מוסיפה. ״היה עיכוב במלחמה, אבל שוב פיזרנו עלונים בחוף הכרמל, ונפגשנו עם אנשים שמטיילים עם אופניים באזור, פרסמנו במקומונים והיינו שם פיזית הרבה פעמים. נפגשנו השבוע עם חברי כנסת. מי שהרים את הכפפה זה יואב סגלוביץ והעוזרת הפרלמנטרית שלו, מיכל. הם הפגישו אותנו עם ח״כ מאיר כהן וח״כ בועז ביסמוט, ועם מנכ״ל הכנסת, כולם אמרו שחייבים לטפל. הם היו יותר נסערים מהמשטרה. אני מאמינה בהם שהם יפעלו מולם ושיקימו צוות חקירה חדש. חזרתי עם תקווה שהם יפעלו בשבילנו. וגם, אנחנו חלק מעמותת ״בלעדיהם״ שתומכת במשפחות הנעדרים, וזה משמעותי לנו״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: ״מיד עם קבלת הדיווח בדבר היעדרותו של נשוא פנייתכם, לאחר מעורבותו בתאונת דרכים, בוצעו כל העת מגוון רב של פעולות לאיתורו לרבות סריקות שוטרים רגליות, שימוש ברחפנים, מסוק, פרשים, כלבנים ועוד. משטרת ישראל והתחנה החוקרת מקיימת כל העת ברגישות המתבקשת שיח רציף עם בני המשפחה ומעדכנת אותה בסטטוס הטיפול. משטרת ישראל תמשיך לחקור כל מידע חדש שיתקבל היכול לשפוך אור על מקום הימצאו ולעשות שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשותנו במטרה לאתרו״.
