"הוא רצה מאוד להחזיר את החטופים ולהילחם על הארץ שלנו, ש-7 באוקטובר לא יחזור": סמ"ר עומר ואן גלדר, לוחם גבעתי בן 22 ממעלה אדומים, נהרג מפיצוץ רב עוצמה במחנה ג'באליה שבצפון רצועת עזה - לצד סמ"ר ליאור שטיינברג (20) וסמ"ר אופק ברהנה (20). הוא יובא היום (שלישי) למנוחות ב-16:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. אימו תהילה סיפרה עליו בשיחה עם אולפן ynet: "הוא היה אדם נדיר באיכויות שלו, מחונן מבטן ומלידה. הבן הבכור".
אימו ודודו של עומר ז"ל בשיחה עם אולפן ynet
(צילום: מיקי שמידט)
אימו של עומר, תהילה, כתבה בפייסבוק אחרי נפילת בנה: "בני בכורי. שבר אדיר". ואן גלדר ז"ל היה גם קרוב משפחתו של רס"ל (במיל') עמר משה גאלדור - לוחם גולני שנפל בלבנון ב-19 בנובמבר אשתקד. האמא תהילה שיתפה בשיחה עם אולפן ynet כי "הבשורה הזאת תפסה אותנו אתמול, במוצאי חג שבועות. הגיעו הקצינים לבית והודיעו לנו את מה שכל כך חששנו ממנו מאז שעומר התגייס".
לדבריה, "הוא התגייס חודשיים לפני שהתחילה המלחמה, והיה בלחימה רציפה מתחילת השירות שלו". היא סיפרה כי על אף החשש התמידי והפחד ממה שעלול היה לקרות לעומר, המשפחה ניסתה לשמור על שגרה במהלך המלחמה: "מנסים לנהל שגרה, שגרת חירום, אבל בשבילנו המלחמה לא נגמרה לרגע ואצלי בבית כבר 606 ימים הדלת לא נסגרת - כדי שלא ידפקו לי בדלת. גם אתמול הדלת הייתה פתוחה".
היא נשאלה אם "זה משהו שעשית במודע? שאמרת 'לי לא ידפקו על הדלת'?". על כך השיבה: "לגמרי. אני לא יכולה לשאת את זה, והם באו למרות הכול. 'אשר יגורתי בא לי' - והם באו". היא תיארה את בנה: "אני יודעת שכל אמא אומרת את זה, אבל עומר הוא אדם נדיר, נדיר באיכויות שלו. מחונן מבטן ומלידה. מתנדב כל החיים שלו במד"א, בכל מיני מקומות, ב'כנפיים של קרמבו'. יש לו לב יותר גדול מהמוח שלו, והמוח כבר היה אדיר. הוא היה סקרן, חבר טוב, בן זוג טוב, בן מדהים. הוא היה הבן הבכור".
היא הוסיפה: "הוא רצה מאוד להחזיר את החטופים ולהילחם על הארץ שלנו - שנחזור להרגיש ביטחון ושלא יחזור שוב 7 באוקטובר. הוא אמר לנו שבלילות האחרונים הם עושים דברים חשובים מאוד ושהוא לא יכול לדבר על זה בטלפון, אבל הוא מחכה להתראות ולספר לנו". האם ציינה כי "זו הייתה למעשה השיחה האחרונה עם עומר - בערב חג השבועות".
"הוא כתב לנו, יש לנו קבוצה שלי, שלו ושל אבא שלו, הוא כתב לנו שהם עושים דברים גדולים, שהלילות הם לילות ארוכים ולבנים ושהוא מצטער שהוא לא דיבר איתנו בערב שבת, ושהוא ינסה לדבר איתנו בערב החג", המשיכה. "התקשרתי בערב החג, הוא אמר 'אמא, אני לא יכול לדבר אבל אני אוהב אותך מאוד'. אתמול הוא עוד כתב לי בשש בערב, שאל מתי האזכרה של אחותי, ואמר שהוא רוצה לנסות לצאת כדי להגיע. כתבתי לו מתי האזכרה, הוא אמר 'סגור'. וזהו".
רס"ל במיל' עמר גאלדור ז"ל, בן דודו של אביו של עומר, נפל בדרום לבנון במהלך התמרון הצה"לי בנובמבר אשתקד. "שני עומר, ועומר בעצמו ידע הרבה מכאובים והרבה אובדנים במלחמה הזאת", אמרה האמא. "הוא ידע אובדן של חברים, חברים לנשק, חברים מלפני. החבר הכי טוב שלו נפצע קשה מאוד בלבנון, לוחם בסיירת גולני. המלחמה הזו לא נגמרה בשבילנו, למרות שהחיים פה כאילו באיזשהו מסלול, באיזושהי שגרה - שגרה שהיא מבורכת וכך צריך להיות - אבל בשבילנו תמיד היה החשש הגדול".
המשפחה הגיעה מהולנד, שניים נפלו במלחמה
אילן גאלדור, דודו של עומר, שוחח גם הוא הבוקר עם אולפן ynet: "התחושות מאוד קשות. ההודעה הראשונה ששלחתי הבוקר היא לאורן גאלדור, אבא של עמר שנפל בלבנון. הם אחים ציוניים שלפני כמה עשרות שנים עלו לארץ מהולנד, קראו להם ואן גלדר. חלק מהמשפחה החליטו לעברת ולקרוא למשפחה גאלדור, והאח הצעיר שמר על השם המקורי ואן גלדר, אבל כולנו משפחה אחת, ולפני חצי שנה פקד אותנו אסון כשעמר נהרג בלבנון. ועכשיו עומר ואן גלדר".
"כולנו משפחה אחת, משפחה מאוד ציונית, משפחה אוהבת הארץ, כל אחד מהילדים, מהצאצאים, מהמשפחה, מתנדב - רוצה להיות, לתרום כמה שיותר, להיות ביחידה קרבית, איפה שצה"ל צריך אותו. רואים בזה שליחות, חשיבות בשמירה על המדינה", הוסיף הדוד אילן. הוא נשאל אם לדעתו לא מדובר במחיר כבד מדי שמשפחה אחת צריכה "לשלם" במלחמה. "ברמה האישית זה מחיר מאוד כבד, וברמה הלאומית אנחנו מבינים שבמלחמה יש מחירים - והמחירים מאוד כבדים וזה כואב", השיב.
"אנחנו מבינים שיש פה מאבק על קיום המדינה, ואנחנו צריכים לדאוג שמדינת ישראל תקום, תשגשג, תסיר את האיומים שיש עליה. למלחמות יש מחירים קשים, אבל כשאנחנו מסתכלים על התמונה הגדולה, אנחנו מבינים שאנחנו פה כדי להקים ולחזק את מדינת היהודים", אמר. "יהודים באים מכל העולם לפה כדי להקים את המדינה". הוא סיפר על הקשר בין עמר לעומר: "הם צאצאים של משפחה שעלתה לארץ מתוך ציונות, וראו שליחות בלגור פה בארץ, בלקדם את המדינה, ואז כמובן להתנדב לצה"ל. גם עמר גאלדור, שהיה כבר בן 30 ונשוי עם שני ילדים".
"ניגן בגיטרה ומפוחית, תמיד העריך ופרגן"
נעמה שטסמן, דודתו של עומר, ספדה לו: "עומר הבן הבכור של אחותי שירת בגבעתי, ובקורס מ"כים קיבל תעודת הצטיינות. הוא היה בן אדם שכל מעגל שהוא נגע בו אהב אותו, היה אדם שמח ומוכשר. עומר חלם להיות רופא, התנדב במד"א והביא גאווה לכל בני המשפחה, לדודים ולבני דודים ולכל החברים שלו.
"הוא היה ילד מחונן שניגן בגיטרה ומפוחית, תמיד היה שמח וכל הזמן היה אומר לי 'איך אני אוהב אתכם' ו'כיף לי להיות אצלכם', תמיד העריך ופרגן, ולנו היה כיף לארח אותו", המשיכה. "ביום שישי שעבר הם באו לבקר את ההורים שלי לשעה והוא אמר 'יש לנו זמן, אז קפצנו לבקר את סבא וסבתא'. תמיד חשב איך לשמח".
7 צפייה בגלריה
נפלו יחד. סמ"ר אופק ברהנה, סמ"ר ליאור שטיינברג וסמ"ר עומר ואן גלדר ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
בתיכון אמית איתן במעלה אדומים ספדו גם: "בית הספר אבל וכואב על נפילתו של בוגרנו האהוב עומר ואן גלדר הי"ד", נמסר, "לב כולנו עם הוריו, חגי ותהילה, ועם כל משפחתו ובהם תלמידנו היקר אורי". דניאל בארי, מנהל המוסד החינוכי, סיפר כי "עומר היה נער שכולו נתינה ומגיל צעיר התנדב כחובש במד"א. צעיר מוכשר, שמח ומשמח, שהיה אהוב מאוד על חבריו ועל מוריו, אשר ביקש לתרום למדינה כלוחם ומפקד".
אליאור אוחנה, שהיה המחנך של עומר בבית הספר, הוסיף כי "איבדנו תלמיד מיוחד, מלא באהבה ובאחריות לכלל. הוא היה פעיל מאוד במד"א ובכל התנדבות שהייתה בביה"ס, היה הראשון להגיע עם הגיטרה שהביא איתו לכל מקום, הכאב עצום והאובדן בלתי נתפס, עומר הוא מהפירות המשובחים ביותר של הארץ הזו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".
גם בעיריית מעלה אדומים ספדו: "עומר, מטובי בניה של מעלה אדומים, למד בבית הספר אמית איתן, אהב את המדינה, היה מלא בנתינה למען האחר, התנדב מגיל צעיר ומסר נפשו למען העם והארץ. בשם כל תושבי מעלה אדומים אנו מחבקים את המשפחה ונלווה אותה בכל צעד ובכל צורך".
