גורמים שנכחו בדיון הקבינט המצומצם שנערך אמש (ראשון) התרשמו שראש הממשלה בנימין נתניהו נחוש להגיע לעסקת חטופים עם חמאס - ומוכן גם לגלות גמישות בעניין הנסיגה מציר מורג, שבין רפיח לחאן יונס - גמישות שלא הראה בעבר.
"יש מגעים בדוחא, עובדים קשה", אמרו אותם גורמים. "דנים במפות מעודכנות, וגם אם לא תהיה עסקה תוך יום-יומיים, זה הולך לשם וייקח אולי עוד כמה ימים. והרי אם תהיה עסקה, לא תהיה בנסיבות העניין עיר הומניטרית ברפיח, פשוט בגלל שלא יישמר אזור הומניטרי. נתניהו מוכן להתפשר על דברים שלא התפשר עליהם קודם".
1 צפייה בגלריה
עצרת בכיכר החטופים
עצרת בכיכר החטופים
(צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל )
נציגי צה"ל העריכו בדיון בקבינט כי נדרשת יותר משנה כדי להקים את "העיר ההומניטרית" באזור רפיח, שעלותה המוערכת בין 10 ל-15 מיליארד דולר. זאת, בניגוד להערכות מוקדמות יותר שלפיהן ניתן יהיה להקים את מחנה האוהלים הענק שיאכלס מאות אלפי עזתים תוך חצי שנה. נתניהו, כך לפי משתתפים שנכחו בדיון, זעם על הערכת נציגי הצבא ודרש מהם להציג בפניו לוחות זמנים "ריאליים יותר", ובסוף הדיון הורה להציג לו "תוכנית משופרת". "היא צריכה להיות קצרה יותר, זולה יותר ופרקטית יותר", אמר.
אותם משתתפים טוענים כי ה"תחושה" בחדר היא שצה"ל מעוניין למסמס את התוכנית להקים "עיר הומניטרית", שכבר גוררת ביקורות רבות בעולם - ולכן "מציג תוכנית לא ריאלית". בדיון גם התעורר ויכוח על מקורות המימון של הקמת ה"עיר", שעלותה נאמדת כאמור בין מיליארדי שקלים לעשרות מיליארדים. לפי התוכנית המקורית, ה"עיר" - למעשה מחנה ענק, שרוב המגורים בו יהיו באוהלים גדולים, ושישראל לא מתכוונת לתת לתושביו לחזור לצפון רצועת עזה - אמורה לאכלס עד חצי מיליון בני אדם.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לסוגיית העיר ההומניטרית - וטען שמדובר בספין. "הוויכוח סביב הקמת העיר ההומניטרית הוא בעיקר ספין שתכליתו הסתרת העסקה שמתבשלת", אמר. "העיר ההומניטרית הזו בוודאי לא תקום במסגרת עסקת הכניעה הנרקמת עם חמאס, בה צה"ל ייסוג משטחי טרור שנכבשו בדם לוחמינו, ישוחררו מאות מחבלים רוצחים, והחמאס יקבל חמצן וזמן נוסף לשקם את יכולותיו. ספינים אינם תחליף לניצחון מוחלט".
ריאיון עם סילביה קוניו באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)


אמם של האחים החטופים: "אין לי כוחות כבר"

בינתיים, משפחות החטופים מחכות שתיחתם כבר עסקה שעשויה להחזיר את יקיריהן הביתה. "אני מאוד מקווה שיצליחו לעשות משהו, כבר אי אפשר ככה", אמרה לאולפן ynet סילביה קוניו, אמם של האחים אריאל ודוד החטופים. "אי אפשר. אני לא נושמת, לא חיה, לא ישנה. אני צריכה את הילדים שלי וכל החטופים, גם החללים. די להפקרות. אנחנו צריכים שיעשו את זה כמה שיותר מהר, שיחליטו כבר שנותנים כל מה שצריך כדי להחזיר לנו את הילדים שלנו".
לדבריה, "זה מעצבן שמדברים על דברים אחרים מסביב, אבל חייבים להחזיר את כולם, לדבר על הנושא. זה הדבר הראשון שצריך לעשות. אני כבר לא יכולה יותר. לא מעדכנים אותנו, כלום. אנחנו תלויים רק בחדשות ועל מה שמדברים בסביבה שלי. אני רוצה להיאחז בתקווה שיש לי, באופטימיות, אבל אין כוחות כבר".
קוניו פנתה לשרים שמתנגדים לעסקה: "איפה הערך שלהם לחיים? איפה? מה, החיים זה לא חשוב? איפה הייתם ב-7 באוקטובר ואיפה אנחנו עכשיו? אותו הדבר. הילדים שלי נמקים שם. אין להם אור שמש. דוד צריך לחזור לבנות שלו. אני רוצה שיחשבו קצת עם הראש ועם הלב. אם יש לכם לב, להחזיר את כל החטופים".
דודו של אבינתן אור מחוץ למשרד רה"מ
(צילום: גיל יוחנן)

בתוך כך, משפחות חטופים מפורום תקווה, ובראשם צביקה מור, אביו של איתן מור; ושמעון אור, דודו של אבינתן אור, הגיעו לאזור משרד ראש הממשלה בירושלים - וקראו לא לקבל עסקה חלקית. "החטופים, ואבינתן ביניהם, הם לא בני ערובה להסכמים - לא להסכמים אזוריים ולא להסכמים פוליטיים כאלה ואחרים", אמר שמעון אור. "אנחנו לא מסכימים שהחטופים יהיו בני ערובה לנסיעות לארה"ב ובחזרה. לכן דרשנו מראש הממשלה כבר כמה חודשים להיפגש איתו ולהציג לו את העמדה שלנו שמתנגדת לכל עסקת חטופים, ובטח לעסקה שהולכת בחצאים.
"אבל אין לנו פגישות. לא עם ראש הממשלה, לא עם שר הביטחון ולא עם הרמטכ"ל. אנחנו בני ערובה למהלכים פוליטיים שאנחנו מתנגדים אליהם. לכן אנחנו כאן, קוראים לראש הממשלה להיפגש איתנו. תסתכל לנו בעיניים. תיפגש איתנו".

אמה של רומי גונן: "לצאת איתה מהשיקום - כמו לצאת עם תינוק מביה"ח"

מירב לשם-גונן, אמה של שורדת השבי רומי גונן, סיפרה על כך שבתה יצאה משיקום אחרי חצי שנה. "בשביל חטופה שהייתה בעזה שנה ושלושה חודשים, ואז חמישה חודשים אחר כך להיות סגורה בשיקום ואז לצאת חזקה - זה כוח עצום. נכון שזה זמני, נכון שהיא תחזור לעוד ניתוחים, אבל היא יוצאת - ויש בזה כוח עצום לעבור את הריפוי והשיקום. זו הזכות בלהיות כאן. גם עבור החיילים שלנו וגם עבור החטופים שנמצאים שם".
ריאיון עם מירב לשם-גונן באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)

לדבריה, "התחושות הן כמו לצאת עם תינוק מבית החולים. יש בגרות אחרת, הסתכלות אחרת על החיים. כל החטופים ששבו חזרו עם הודיה לחיים. עם ההבנה שיש לנו פה יכולת, ושניתנה לכולנו הזכות להרוויח את החיים האלה, להיות במקומות חזקים".
על שרים שמתנגדים לעסקה אמרה: "אני יכולה להגיד שהלך הרוחות, גם בשיח בבית, זה שיש התנגדויות ויש התנגדויות. ערך החיים שלנו ידוע לכולם, וזו בדיוק הסיבה שמנסים לפגוע בנו. טוב יהיה אם אנחנו ונבחרי הציבור נשתדל פחות לפלג, פחות לבקר אחרים, ויותר להתסתכל פנימה ולדבר דברי טעם. אני מזמינה את כולנו להיות שם".
היא הוסיפה: "זה נשמע מצחיק לאנשים, אבל לשבת בשמש זה משהו שהוא בתשוקה של הגוף, של הנפש. לראות שמש, אור. לחוש את החופש הזה זה משהו שראינו אצל רומי מהרגע הראשון שהיא חזרה. אני שמחה שזכינו לזה, ומייחלת שממש במהרה יתר החטופים החיים יזכו לזה".

אביו של הדר גולדין: "הילדים שלנו נשלחו על ידי המדינה - והופקרו"

4,000 ימים חלפו מאז שסגן הדר גולדין ז"ל נחטף ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן. "אנחנו אמרנו במשך תשע שנים וחצי שמי שמפקיר חללים, במיוחד לוחמים חללים בשדה הקרב, ינטוש את הפצועים ויפקיר את החיים", אמר פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, לאולפן ynet. "ניסינו בכל דרך לשכנע את הפוליטיקאים, המנהיגות הדתית והחברה הישראלית שזה תהליך מסוכן בשני היבטים: ההיבט הראשון הוא שמאבדים את הערכים שלנו לטובת אינטרסים, וההיבט השני הוא שבגלל הרצון לרצות את החמאס - אנחנו לא רואים אותו מתעצם".
לדבריו, "אנחנו 20 חודשים אחרי פרוץ המלחמה. בתחילתה היו לנו 251 חטופים בנוסף לארבעה שהיו, והיום עוד לא הצלחתי להבין על מה אנחנו מתווכחים. עד שלא נשיב את כולם, החברה הישראלית לא תוכל לשקם את עצמה. נהיה חברה מפקירה. לא יודע מי יהיה מוכן להמשיך ולחיות בתוך חברה מפקירה. ה-50 שמפוקרים - מופקרים. כדי להשיב את האמון צריכים לדאוג שיביאו אותם חזרה. לא להתווכח איך ומה, למצוא דרך. 4,000 יום אחרי החטיפה של הדר, כמעט 11 שנה לאירוע, כאן אנחנו".
שידור אולפן- 14.07.2025- משפחות חטופים, משפחת גולדין- ראיון עם שמחה גולדים, אביו של סגן הדר גולדים שחטוף בעזה
(צילום: ליאור שרון)

"זה כאילו אנחנו מתעסקים בבמבה. אם אנחנו מדינה ריבונית צריך לנהל הסכמים, לא עסקאות", המשיך גולדין. "אנחנו לא בשוק, לא במאפיה. אנחנו צריכים להיעזר בידידים שלנו בארה"ב בדרך נכונה, ולא בדרך שמתנהלת עכשיו. לא לחזור לרשימות שינדלר והסלקציה, לא בשביל זה עשינו את כל הדרך. אנחנו מצפים שטראמפ יפתור לנו את הבעיות, 'טראמפ יגיד ככה, טראמפ יגיד ככה'. אנחנו מדינה ריבונית. ארה"ב הולכת לנהל עכשיו משא ומתן מול האיראנים, זה מה שטראמפ הצהיר, ואחר כך יש לנו ברקע את כל ההסכמים הכלכליים. כל הדברים האלה צריכים להיות נתונים תחת הכותרת של 'השבת החטופים שבידי החמאס' כתנאי מקדים לכל דבר".
לדבריו, הממשלה צריכה להצהיר שכל הסכמים או סיכומים מול איראן או מדינות אחרות צריכות לעבור קודם כל בהשבת החטופים. "זה מה שאומר החוק הבינלאומי", אמר. "לפני כל הסכם, השר דרמר צריך לדרוש את החיילים והאזרחים שהוא הפקיר. צריך תמיד להעדיף את הערך לפני האינטרס, והערך היום זה שיקום החברה הישראלית".
גולדין סיפר על הקשר שנוצר בין משפחתו לשאר משפחות החללים שבעזה: "יש קשר חזק מאוד בין משפחות החיילים, בטח משפחות החיילים החללים. אנחנו באותו מקום. הילדים שלנו נשלחו על ידי המדינה להילחם והופקרו. כשאנחנו באים ומנסים להבין מה התוכנית, מה הרעיון, איפה הערכים - מסבירים לנו שהכול תלוי בחמאס. זה נורא ואיום. הגוף היחידי שהתעשת היום זה הצבא. הפוליטיקאים לא נמצאים שם, המנהיגות הדתית לא, הערכים לא במקום הנכון. הפכנו להיות חברה מפקירה, חברה שמתעלמת מהציווי של פדיון שבויים, חברה שממציאה תירוצים".