בישראל מציינים היום (חמישי) שנה בדיוק לכניסתה של הפסקת האש עם חיזבאללה לתוקף, שהגיעה אחרי כ-14 חודשים של לחימה אינטנסיבית ופינוי של עשרות אלפים מתושבי הצפון - ששיאם במבצע הביפרים, חיסול מזכ"ל ארגון הטרור חסן נסראללה והתמרון בדרום לבנון. מאז חלק מהתושבים אומנם חזרו, אך ההתחממות האחרונה מעבר לגבול, עם חיסול רמטכ"ל חיזבאללה עלי הייתם טבטבאי, מעוררת חששות בקרב תושבי קו העימות - וגם דרישות.
שירן אוחיון, שמעון עמר וליאור שלף בשיחה עם אולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
שירן אוחיון, תושבת קריית שמונה, סיפרה הבוקר בשיחה עם אולפן ynet על כך שחזרה עם משפחתה לעיר בפברואר השנה, אך ציינה כי התחושה היא ש"אילצו אותנו לחזור", אחרי שפונו מביתם יממה לאחר טבח 7 באוקטובר. היא מתחה ביקורת על הפוליטיקאים ועל חברי הכנסת, שלדבריה מבטיחים להשקיע ולשקם את הצפון - אך בפועל התושבים לא מרגישים את השינוי, כשרק השבוע למשל, הגיע ח"כ אחד בלבד לדיון בכנסת שעסק במשבר החינוך בצפון הארץ.
"איפה זה נעצר? איפה? אני רוצה לראות את זה", אמרה אוחיון, שבעלה מחזיק בעסק פרטי, על הבטחות השיקום. "אני מבינה תוכניות לעוד שנתיים, 10 שנים, אבל איפה אתם עכשיו? איפה גלגלי הכלכלה שלנו? מאז חיסול רמטכ"ל חיזבאללה זה שבוע מת באזור. מת בעסקים. ירדנו מ-100 ל-0, וגם לפני זה לא היה מאה".
היא שיתפה: "זה חבל הארץ הכי מהמם, המקום הכי יפה בארץ, ולא סתם אנחנו פה. אבל אנחנו גם לא יכולים להישאר פה בכל מחיר. החזירו אותנו עם 'מענקי חזרה' של 15,000 שקל לכל ראש, אמרו לנו 'מפה תתמודדו'. העיר לא ערוכה לקליטה שלנו, עד היום. בכל תחום. זו תהיה בעיה של כל הארץ. הטנקים עזבו, אבל הבורות נשארו, העיר עדיין הרוסה. חינוך? סגרו בית ספר וגנים. אין לנו מוקד חירום פה, אנחנו עיר גבול, עיר מחוז, עיר שנותנת - ואין לנו. שני אמבולנסים על 70,000 תושבים, אין כוח אדם. לגייס מורים ורופאים - זה פרויקט לאומי".
4 צפייה בגלריה
"שיבוא עם השרים, אנשים עוזבים את העיר וחבל". נתניהו מסייר בקריית שמונה, מרץ
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
אוחיון שיגרה מסר לממשלה: "קריית שמונה נתפסת כעיר ימנית, כאחת הערים הכי ימניות שיש, אבל אנחנו, הדור הצעיר הימני, לא נבחר באותה ממשלה - וזו שנת בחירות. שלא יחשבו לרגע שהקולות שלהם בטוחים כי הם רגילים למחל ולליכוד. אנחנו לא הדור של ההורים שלנו, אנחנו לא מובלים לקלפיות. אנחנו רוצים בשורה היום. לא תהיה? הם יראו את זה בקלפיות".
שמעון עמר, תושב העיר ובעלי "פלאפל עמר", חיזק את דבריה של אוחיון, ואמר: "כל מילה של שירן חקוקה בסלע. אני רוצה לראות את ממשלת ישראל פה, כמו בשדרות. מה שנתנו לשדרות - צריך לתת לנו כפליים. יש פה אוכלוסייה טובה, צפון טוב. בבקשה לא לוותר על חבל הארץ הזה". הוא שיתף בשיחה עם ynet: "אחרי חודש וחצי בתל אביב לא יכולתי יותר, החלטתי שאני חוזר הביתה, פותח את העסק כל יום שלוש שעות לחיילים ללא תשלום. היה לי כיף. קשה מאוד אבל הנפש לא יכולה הייתה להיות בחוץ. אשתי הייתה מחוץ לעיר כל הזמן, חזרה רק בסוף פברואר".
עמר הדגיש כי אינו מאמין שהממשלה ויתרה על חבל הארץ הצפוני: "אני מאמין שראש הממשלה אוהב את הצפון, הוא יכול לבוא עם השרים שלו לפה ולדאוג לקריית שמונה. חבל. זה מקום מדהים עם אנשים מדהימים. זה כואב, אצלי בשכונה כבר עזבו 15 משפחות. חסרים פה 8,000 איש, זו עיר שהייתה בפריחה לפני המלחמה. אני פונה לראש הממשלה - בוא עם השרים לקריית שמונה, בוא נגדיל אותה, נביא אנשים ומפעלים. רק זה מה שיעזור".
ליאור שלף, תושב קיבוץ שניר ומדריך טיולים בחברת "דרך השלף", סיפר כי אשתו ושלושת ילדיו פונו מהאזור עם פרוץ המלחמה, והוא נשאר להגן על הקיבוץ בכיתת הכוננות. "אנחנו גאים ונחושים לשמור על הבית, וגם להראות את הארץ הנפלאה שלנו", אמר. "כל דבר משפיע על ההתנהלות שלנו פה בשגרת היום יום. אנשים נחושים גם להחזיר את כל התושבים הביתה וגם ליישב את הצפון, לא כמו שהיה לפני אלא הרבה יותר מזה".
שלף שיבח את עבודת צה"ל בדרום לבנון, וקרא לציבור לבקר בצפון ולא לחשוש מהתחממות אפשרית בגזרה. "לא מאתמול אנחנו גרים על גבול הלבנון, זו אדמתנו, ואנחנו מכירים את המציאות הזו. צה"ל עושה עבודה טובה מאוד בלבנון כדי לוודא שנחיה פה בשקט, ויש הבדל של 100%. אחת הבעיות הקשות היא שכשמדברים על 'מתיחות בגבול לבנון', חושבים שחיזבאללה יושבים פה על הגבול עם נשק. אני אומר ששקט פה ובטוח פה, עלו על האוטו ובואו לבקר בצפון. יש לנו ארץ נפלאה".
