טראמפ הבטיח להגיב לכל נקמה איראנית על הפצצת מתקני הגרעין עם "עוצמה גדולה בהרבה" מזו של התקיפה הדרמטית עליה הורה במבצע "פטיש חצות", נציגתו באו"ם הבטיחה בדיון חירום במועצת הביטחון "תגובה הרסנית" גם למתקפה "עקיפה" – רמז אולי למיליציות הפרו-איראניות – אבל משטר האייתוללות מבטיח להגיב "בזמן, בהיקף ובאופי" שיבחרו כוחות הצבא שלו, ובארה"ב נמצאים בכוננות ספיגה.
5 צפייה בגלריה
(צילום: Mandel NGAN / AFP, REUTERS/Mohammed Yassin, Iranian Leader's Press Office, AP)
שני גורמי ביטחון ששוחחו עם רשת NBC האמריקנית אמרו הלילה (בין ראשון לשני) כי החשש הגדול הוא מתגובה ב-48 השעות הקרובות. הם הדגישו כי לא ברור אם אותה נקמה מובטחת של טהרן תתרחש מחוץ לאדמת ארה"ב או בתוכה, ולכך מצטרף דיווח באותה רשת חדשות שלפיו בימים שקדמו למתקפה האמריקנית, איימה איראן – ב"מסר אישי" שהועבר לטראמפ – כי אם יורה על תקיפת מתקני הגרעין, היא תפעיל תאי טרור רדומים בתוך ארה"ב.
שני גורמים אמריקנים וגורם נוסף המעורים בפרטי אותו איום אמרו כי המסר הועבר לטראמפ דרך מתווך כלשהו במהלך פסגת ה-G7 בשבוע שעבר בקנדה – שאותה טראמפ עזב מוקדם מהמתוכנן, כדי לערוך התייעצויות סביב המלחמה באיראן, התייעצויות שבסופו של דבר הובילו אותו להחליט להצטרף למערכה שבה פתחה ישראל, ולהורות על התקיפה אתמול לפנות בוקר נגד אתרי הגרעין בפורדו, בנתנז ובאיספהאן.
אזהרה עולמית: חשש מפתווה של האייתוללות
איראן, יצוין, מנסה כבר שנים להוציא לפועל פיגועי טרור במדינות ברחבי העולם, כשהמטרה שלה עד כה הייתה לפגוע ביעדים ישראליים – ורק בסוף השבוע נחשפה מזימה נוספת כזו בקפריסין, עם מעצרו של אזרח בריטי ממוצא אזרי שלפי החשד היה חבר במשמרות המהפכה. איראן גם אחראית לפיגועי טרור נגד יעדים אמריקניים בעבר: שלוחהּ בלבנון, חיזבאללה, ביצע בהכוונתה את הפיגועים ב-1983 נגד שגרירות ארה"ב ובבסיס צבאי בביירות שבהם נרצחו מאות אמריקנים.
הצהרת טראמפ על התקיפה באיראן
(צילום: The White House )
בשנים האחרונות דווח גם על שלל מזימות שבהן ניסתה איראן להוציא לפועל חיסולים של דמויות בכירות בארה"ב – מזימות שנכשלו, ובראשן גם כוונה להתנקש בחייו של טראמפ עצמו, כנקמה על ההוראה שלו ב-2020 לחסל את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. מיד אחרי חיסול סולימאני בבגדד, הגיבה איראן במטח טילים על בסיסים אמריקניים בעיראק – תקיפה שעליה הבליג אז טראמפ כיוון שלא הסתיימה בהרג חיילים אמריקנים, אלא רק בפציעתם של כמה עשרות.
בצל הדיווח של NBC על אותו איום להפעיל תאי טרור איראניים, הלילה הגביר הממשל האמריקני את רמת הדריכות שלו: המשרד לביטחון המולדת פרסם התרעת טרור כללית בשל החשש מהתלקחות פנימית בעקבות מעורבותה הישירה של ארה"ב בלחימה מול איראן. במקביל, מחלקת המדינה פרסמה אזהרת מסע כלל-עולמית, שבה הומלץ לאזרחים אמריקנים לנהוג בזהירות מוגברת בעת שהותם מחוץ למדינה, בשל חשש מהפגנות עוינות ושיבושי תעופה במזרח התיכון.
בהודעת המשרד לביטחון המולדת נכתב כי "העימות המתמשך עם איראן יוצר סביבה ביטחונית מתוחה בארה"ב", וכי סביר להניח שמיליציות פרו-איראניות או תומכי טרור מקומיים יפעלו בעקבות הסתה, לרבות אפשרות שהמשטר האיראני יוציא פסק הלכה דתי (פתווה) הקורא לפגוע ביעדים אמריקניים. בהודעה הודגש כי אין איום קונקרטי בשלב זה, אך ישנה סבירות מוגברת למתקפות סייבר, פשעי שנאה אנטישמיים ואלימות פוליטית.
שתי ההתרעות מזהירות מפני קריאות גוברות לפגיעה בנכסים אמריקניים מצד חמאס, חיזבאללה והחות'ים. הן קוראות לציבור לנהוג בערנות, לעקוב אחר התראות מקומיות ולדווח על כל פעילות חשודה לרשויות.
אחרי שהחות'ים כבר איימו אתמול להצטרף למערכה ולתקוף את ארה"ב, כעת נראה שגם המיליציות הפרו-איראניות בעיראק – שכמו חיזבאללה בלבנון ישבו עד כה בצד – עלולות לתקוף יעדים אמריקניים. הלילה דווח ב"ניו יורק טיימס" כי גורמי צבא ומודיעין אמריקנים זיהו סימנים לכך שהמיליציות בעיראק נערכות לתקוף שם – ואולי גם בסוריה – בסיסים אמריקניים. גורם אמריקני אמר לעיתון כי גורמי ממשל בעיראק מנסים להניא את המיליציות מלהוציא לפועל את מתקפת הנקמה הזו.
לדיווח ב"ניו יורק טיימס" הצטרף דיווח נוסף הבוקר בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה: מקורות בבגדד שצוטטו בדיווח טענו כי חלק מהמיליציות העיראקיות הפרו-איראניות נכנסו למצב של כוננות, מיקמו מחדש מערכי לחימה והעבירו ציוד למקומות בטוחים. מפקד באחת המיליציות אמר ל"אל-אחבאר" כי הן "השלימו את כל ההכנות הלוגיסטיות והצבאיות לביצוע תקיפות מדויקות נגד בסיסים אמריקניים, במקרה של הוראה כלשהי מצד הנהגת הציר". לדבריו, התגובה לארה"ב תהיה כואבת וייתכן כי תתחיל מעיראק. הוא טען כי המיליציות העיראקיות שותפות לקבלת ההחלטות ואינן "סוכנות" של איראן.
מלחמת התשה? "גם לאיראן זה לא טוב"
איראן עצמה מבטיחה כאמור להגיב במסגרת מה שהיא מכנה זכותה ל"הגנה עצמית", ובדיון אמש במועצת הביטחון של האו"ם אמר השגריר האיראני כי את "התזמון, האופי וההיקף של התגובה הפרופורציונלית של איראן יקבעו הכוחות המזוינים שלה". השגריר, אמיר סעיד אירוואני, טען עוד: "פעם נוספת פושע המלחמה המבוקש (כוונתו לראש הממשלה בנימין נתניהו - ynet) הצליח לחטוף את מדיניות החוץ של ארה"ב ולגרור את ארה"ב לעוד מלחמה יקרה וחסרת בסיס".
באותו דיון טענה מנגד הנציגה האמריקנית באו"ם, דורותי שיאה, כי איראן "משכה זמן" בשיחות הגרעין בין הצדדים, והזהירה: "כל מתקפה איראנית, ישירה או לא ישירה, נגד אמריקנים או בסיסים אמריקניים – תיענה בתגובה הרסנית".
לפני ההוצאה לפועל של אותה נקמה מובטחת, בפני איראן עומדת כנראה דילמה משמעותית. מומחים ששוחחו עם NBC הדגישו בהקשר זה את חולשתה הגדולה כעת של הרפובליקה האיסלאמית, אחרי ש"ציר ההתנגדות" שבנתה ברחבי המזרח התיכון התפורר במהירות מאז טבח 7 באוקטובר, והמיליציות שלה נחלשו – העדות הברורה ביותר לכך כמובן היא החלטת חיזבאללה להישאר בצד במלחמה הנוכחית, אחרי שנכתש על-ידי ישראל. גם המיליציות בעיראק נמנעו מלהצטרף עד כה למערכה.
ה' איי היילר, ממכון המחקר הבריטי United Services Institute, מעריך כי איראן "תקועה" כעת, וכי כל מתקפה מצידה נגד יעדים אמריקניים תביא לתקיפות תגובה עוצמתיות שבהן תספוג נזק רב יותר. מנגד, הוסיף, החלטה שלא להגיב תאתגר משמעותית את ה"לכידות" של המשטר עצמו – כשברקע ממילא תסכול הולך וגובר של הציבור האיראני מהכפייה הדתית של האייתוללות ומהמשבר הכלכלי במדינה, שכורעת כבר שנים תחת נטל הסנקציות האמריקניות.
משטר האייתוללות, כך נכתב בניתוח של NBC, יגיב עם "עין פקוחה כלפי האוכלוסייה המרדנית שלו". בישראל אומנם חוששים ממלחמת התשה ארוכה מול איראן – גורמים בירושלים כבר אותתו אמש שפניהם לסיום המערכה – אבל לפי ג'ונתן פניקוף, חבר לשעבר בקהילת המודיעין האמריקנית וכיום חוקר במכון Atlantic Council, גם עבור איראן יש סיכונים במלחמה ממושכת ו"פתוחה". לדבריו, ייתכן שאם איראן תבין כי היא אינה משתווה לכוחן הצבאי המשותף של ישראל וארה"ב – היא עשויה לבחור בתגובה מוגבלת יותר שתעניק לה "דרך יציאה" מהעימות, כפי שעשתה כאמור אחרי חיסול סולימאני – עם מטח טילים על בסיסים אמריקניים שהסתיים ללא הרוגים.
5 צפייה בגלריה
חברי המיליציות בעיראק, ארכיון. הממשלה בבגדד מנסה למנוע משלוחיה של איראן לתקוף
(צילום: Alaa Al-Marjani, Reuters)
פניקוף הוסיף כי ייתכן שבשל העליונות האווירית שהשיגה ישראל בשמי איראן, בטהרן יעדיפו להמתין עם התגובה עד שיוכלו לשקם את כוחם ולארגן היטב את פעולת הנקם. "בסופו של דבר, הם הולכים להיות מחושבים ומצומצמים באופן שבו יגיבו", חזה. אפשרות נוספת היא שאיראן תנסה להגדיל את השיגורים לעבר ישראל, אם כי היא מתקשה לעשות זאת בשל הפגיעה השיטתית של חיל האוויר במשגרים ובטילים שלה, כשלפי גורמים בישראל עד כה הושמדו כ-200 משגרים – כמחצית מכלל המשגרים שלה – וכי נותרו עוד כ-1,500 טילים.
איראן עלולה לנסות לשגר טילים לעבר בסיסים אמריקניים לא רק בעיראק או בסוריה אלא גם בבסיסים נוספים של וושינגטון באזור – במדינות כמו בחריין, כוויית, קטאר ואיחוד האמירויות – אבל כמו בבסיסים בעיראק ובסוריה הכוחות שם כבר נערכו ונמצאים בכוננות מוגברת, כשמבסיס אל-עודייד בקטאר (הגדול ביותר של ארה"ב במזרח התיכון) פונו המטוסים האמריקניים שהיו יכולים להוות מטרה קלה. בבסיסים הללו מותקנות כמובן מערכות הגנה אווירית, שעשויות ליירט את רוב הטילים האיראניים.
המהלך שיהווה "פיגוע התאבדות"
אפשרות דרמטית עוד יותר היא חסימת מצר הורמוז, המצר האסטרטגי שמחבר בין המפרץ הפרסי לבין האוקיינוס ההודי – ושבו עובר שליש מכלל תעבורת הנפט העולמית, ורק האיום לחסום אותו הביא לעלייה במחירי הנפט. הפרלמנט האיראני הצביע אמש בעד מהלך שכזה, אך מדובר בצעד סמלי בלבד והחלטה כזו תדרוש אור ירוק מהמנהיג העליון עלי חמינאי. חסימת הורמוז נתפסת בעיני חלק מהמומחים כמעין "פיגוע התאבדות אסטרטגי" מצד איראן, שתיפגע ממנו בעצמה. גם סין, בעלת בריתה שרוכשת ממנה את הנפט שהיא מייצאת תוך עקיפת הסנקציות, צפויה להתנגד לשיבוש תעבורת הנפט העולמית.
לאיראן יש ניסיון רע עם צעד שכזה: ב-1988, במסגרת המלחמה העקובה מדם מול עיראק, היא חסמה את מצר הורמוז עם מוקשים – ואחד מהם התפוצץ וכמעט הטביע משחתת אמריקנית. ארה"ב הגיבה אז בהטבעת שלוש ספינות מלחמה איראניות ובהשבתה של שתי מתקני נפט איראניים. כעת טראמפ מאיים כאמור בתגובה חריפה ומהירה, וברקע מרחפת האפשרות שממנה ישראל וארה"ב נמנעו עד כה – הפצצת מתקני הנפט והאנרגיה של איראן (חיל האוויר כן פגע במבצע "עם כלביא" בכמה מתקני נפט ודלק באיראן, אך אלו היו תקיפות סמליות שנועדו להעביר מסר מאיים נגד שיגור טילים בליסטיים ליעדים אזרחיים בישראל).
