כאלף בני אדם צעדו היום (יום רביעי), ביוזמת משפחות שכולות ותנועות מילואים מובילות, 11 קילומטרים מגבעת הקסטל ועד לירושלים בקריאה לגיוס לכלל הציבור במדינת ישראל. לאחר הצעדה החלה עצרת באזור הכנסת בירושלים, שבמהלכה נואמים נציגי המשפחות השכולות וראשי הארגונים המובילים, בקריאה לגיוס רחב ומאוחד לכולם - מכלל החברה הישראלית, ולחיזוק צה"ל.
הצעדה והמחאה - בקריאה לשוויון בנטל
(צילום: גיל יוחנן)
4 צפייה בגלריה
מחאות בקריאה "גיוס לכולם" של משפחות שכולות, משפחות משרתי מילואים וארגוני מחאה בירושלים
(צילום: שלו שלום)
צעדת הגיוס היא יוזמה משותפת של המשפחות השכולות, בתוכם הרב בני קלמנזון, ללי דרעי, חגי לובר, יזהר שי ורחל גולדברג ושל תנועות מילואים מובילות הפעילות בנושא בהן התנועה הציונית "אל הדגל", פורום נשות המילואימניקים, "שותפות לשירות", כתף אל כתף, ופורום המילואימניקים הדתי לאומי. עשרות ארגונים הודיעו כי יצטרפו לצעדה ובהם התנועה הקיבוצית, הנוער העובד והלומד, צהר, בית הלל ופורום המכינות הקדם צבאיות.
מארגני הצעדה הבהירו כי היא "אינה מחאה או אירוע פוליטי, אלא זעקה לאומית להעמיד את ביטחון ישראל בראש סדר העדיפויות ולדרוש מנבחרי הציבור לדאוג לכך שכולם ישרתו, כדי שצה"ל יהיה צבא גדול וחזק המוכן להתמודד בהצלחה עם האתגרים של מדינת ישראל בכל החזיתות".
השר אופיר סופר (הציונות הדתית), שהשתתף בצעדה, אמר: "באתי בעיקר להגיד ללוחמים שלנו, למילואימניקים והסדירים, שאנחנו איתכם ואנחנו נדאג שיהיו לנו עוד שותפים במשימה. זה משהו שצריך לתקן, ואנחנו נתקן אותו. זה חשוב לביטחון ישראל, זה חשוב לסולידאריות הישראלית, נראה לי מאוד פשוט. פחות צריך להסביר, יותר לעשות".
אחת מיוזמות הצעדה היא ללי דרעי, אימו של סעדיה דרעי ז"ל שנפל בציר נצרים בעזה. "מתוך התורה, מתוך הנצח, יצא סעדיה לקרב. זה מה שעשה במשך חמישה חודשים בצפון", סיפרה. "למרות שהיה אמור לעשות סבב שני רק באוגוסט, קוראים לו בצו 8 לעזה והוא אומר: 'הנני'. הוא אומר: 'שומר אחי אנוכי'. וסעדיה יורד לעזה, ואז הוא מקבל שבוע חופש. ואז נהרגים חיילים, והוא אומר לרחלי: 'אני לא מסוגל לשבת מתחת למזגן'".
דרעי הוסיפה: "אחי החרדים, תהיו חרדים לדבר השם, לא לדבר העיתון 'המודיע' או עיתון 'דגל התורה'. הוויכוח לא ויכוח תורני, הוא פוליטי. אל תתנו לעסקנים להחליט. ולכן, שם בכנסת, אני אומרת לכם: אתם חושבים שהדבר הזה יהיה עוד נושא שיעבור? אני אומרת לכם - לא יקרה. אנחנו לא נשקוט עד שכולם, כולל כולם, ישרתו את המדינה האהובה שלנו. הנס הזה של מדינת ישראל חייב אנשי שירות לאומי וחיילים. אם לא תעשו את זה לא נרפה מכם".
רס"ן במיל' יצחקי גליק, ממייסדי תנועת "אל הדגל" שהיא מיוזמות הצעדה, אמר כי "הצעדה הזו נועדה להבהיר לנבחרי הציבור בכנסת שהגוש הציוני שמשרת את מדינת ישראל ללא תנאים יודע לשלב ידיים כדי שלמדינת ישראל יהיה צבא חזק שכולם לוקחים בו חלק. אנחנו קוראים לאזרחי ישראל לבוא ולצעוד איתנו כדי להבטיח שישראל תהיה לנצח בית בטוח ומשגשג לעם היהודי".
נעה מבורך, ממובילות פורום "שותפות לשירות", ציינה: "אנחנו צועדות ביום האחרון של מושב הכנסת, כי הוא מסתיים ללא התקדמות משמעותית בהגנה על מדינת ישראל. המון דיונים ומעט מאוד צווי גיוס שנשלחו אם בכלל, שלא נדבר על חיילים חרדים שגויסו. אנחנו מצפות מהכנסת, גם אחרי היציאה לפגרה, להמשיך לעשות הכול כדי לדאוג לצבא חזק ועוצמתי.
"זו לא סוגיה פוליטית, זו סוגיה ביטחונית, ערכית וציונית שחובה עלינו לעסוק בה. רגע לפני חג הפסח, החירות האמיתית שאנחנו מבקשות כנשות מילואים שהבעלים שלהן לא יהיו בחג, היא לדעת שהמדינה שלנו עומדת מאחורינו ועושה הכול כדי לגייס עוד אנשים שיכנסו תחת האלונקה. לא נוכל להסב בליל הסדר כמשפחה בחזית, ללא אמירה ברורה של הממשלה הנוכחית: כולם צריכים להתגייס".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הגיב להגעתו של השר סופר לעצרת, וכינה אותו "כפוי טובה". לדבריו, "אנחנו העלנו אותו לשלטון ועשינו אותו שר, והוא הולך ומפגין נגדינו - נגד לומדי התורה". על הקואליציה אמר גפני כי "מעכשיו על כל דבר אנחנו נעלה לשאול את מורי דרכינו. לא יהיה מובן מאליו שנצביע עם הליכוד או עם הציונות הדתית".
"מי תיתן לבעלה להמשיך להתייצב?"
בתוך כך, בוועדת החוץ והביטחון התחדשו היום הדיונים על חוק הפטור הגיוס אחרי שבועיים שאלו הוקפאו בשל הדיונים על תקציב הביטחון שהוועדה עסקה בו. הוועדה המשיכה לדון בהטבות שניתנות לחרדים והאפשרות לשלול אותן במקרה של השתמטות מצה"ל.
סגן-אלוף אביגדור דיקשטיין הציג את נתוני הגיוס העדכניים ואמר כי מתוך 10,000 הצווים שנשלחו מאז יולי 24', גויסו 205 איש בלבד. עוד הוסיף דיקשטיין, ראש תחום חרדים באגף כוח אדם בצה"ל, כי 5,000 צווים נשלחו מתוך 14 אלף וביום ראשון הקרוב תצא פעימה נוספת של 5,000 צווים למלש"בים מהמגזר החרדי.
לפי הנתונים עד כה התגייסו מתחילת שנתון הגיוס 1,721 חרדים. לגבי הוצאת הצווים, בשלישון הראשון יצאו 3,000 צווים, מתוכם 602 נמצאים במערכת, מהם גויסו בפועל 113, כמו כן יש 1,522 צווי 12, שהם פקודת גיוס שלאחר כחודש ימים הופכת לצו מעצר ועיכוב יציאה מהארץ. 856 מהמלש"בים שאליהם נשלחו צווי 12 הוכרזו כמשתמטים. בשלישון השני יצאו 7,000 צווים, מהם התייצבו 354, כשמתוכם גויסו בפועל 92. כמו כן, יש 1,096 פקודות מעצר ו-370 צווי מעצר.
הרב סטביצקי בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: ערוץ הכנסת )
במהלך הדיון, פנה לחברי הוועדה הרב ירמי סטביצקי, שניהל במשך שנים רבות את בית הספר הימלפרב בירושלים, שעשרה מבוגריו נפלו במלחמת חרבות ברזל.
הרב סטביצקי דיבר על חתנו שנהרג במלחמה, על ההקרבה והנחיצות בסנקציות על המשתמטים. "אני לא אדבר על הבת שלי נועה ועל הבן שלהם זיו, שבמקום שאבא שלו ילמד אותו משניות, נועה מלמדת אותו", אמר. בעלה של בתו נועה, רס"ל ינון פליישמן ז"ל, נהרג בגבול הצפון בשבועות הראשונים למלחמה.
"אני לא אדבר על עשרת המשפחות של בית ספר הימלפרב. לא אדבר על הבן של המורה תמי שאיבד את מאור עיניו, גם בוגר בית הספר". תמר ערמוני, מורה מיתולוגית לספרות בבית הספר, שכלה את בנה, סגן אבשלום ערמוני, בשנת 2017. בנה, רס"ן יהונתן ערמוני, נפצע קשה במהלך המלחמה בקרבות ברצועת עזה.
"לא אדבר על הרב אבי, רב בית הספר שהשאיר אחריו שמונה יתומים", הוסיף הרב סטביצקי על סרן במיל', הרב אבי גולדברג, שנפל בקרב בדרום לבנון. "לא אדבר על חילול השם כי נראה לי שזה ויכוח פנים דתי. גם לא אדבר על זה שלדעתי יש המון בני ישיבות שהיו שמחים להתגייס אם לא היו מפעילים נגדם טרור פסיכולוגי, חברתי, שדכני וכספי.
"זו ועדת החוץ והביטחון של מדינת ישראל", הדגיש, "כמי שמכיר את נטל המילואים מהבן שלי והחתן שלי, אם יעבירו חוק שלא יהיו בו סנקציות אישיות, אנשים לא יסרבו, פשוט הנשים שלהן לא יתנו להם להגיע. אם עולם כמנהגו ינהג, אתם מפקירים את הביטחון של מדינת ישראל. לא כי אלה אנשים שלא רוצים לשרת, מי תיתן לבעלה לצאת אחרי סבב שלישי ורביעי? וזה יקריס את מערך המילואים וכולנו יודעים שבלי מילואים אין צבא".
במסגרת הדיון התבקשו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג מיפוי תבחיני הטבות אישיות לאוכלוסייה החרדית. הטבות אישיות הן הטבות הניתנות באופן ישיר ליחיד או למשק בית, וזאת בניגוד להטבות המועברות למוסדות. הטבות אישיות על פי רוב נקבעות על פי מאפיינים פרטניים, בעוד הטבות מוסדיות נקבעות על פי רוב על פי כללי תקצוב רחבים ומאפייני אוכלוסייה מצרפיים.
לפי המידע שהוצג, 17 מתוך 18 ההטבות הן בעלות שווי כספי ישיר; שבע מההטבות סווגו כהטבות אישיות-פרט, ו-11 הטבות אישיות-משפחתיות; בשמונה מההטבות קיים מבחן הכנסה אישי או משפחתי; ב-10 מההטבות הנסקרות קיים תבחין אחד או יותר הקשור למצב המשפחתי של מקבל ההטבה, כדוגמת מספר ילדים, שכר ותעסוקת בני זוג; בתשע מההטבות קיים תבחין "חרדי", אם כי יודגש כי מרבית ההטבות העונות על התבחין "חרדי", ניתנות גם לקבוצות אוכלוסיות ייחודיות נוספות כדוגמת עולים, ערבים, סטודנטים ועוד; בארבע מההטבות קיים תבחין רשותי, ועל פיו הזכאות נקבעת בהתאם למאפייני יישוב המגורים, אם כי למעט בהטבה אחת, ישנם תבחינים נוספים או מסלולים נוספים לצד התבחין הרשותי.
פורסם לראשונה: 16:53, 02.04.25
