המלחמה עם ישראל השפיעה עמוקות על חייהם של הכורדים באיראן. אזורים כורדיים עלו לכותרות בימי המלחמה, בעיקר כי מדובר בגבול המערבי של המדינה, "השער" לתקיפות הישראליות. אחרי שהמלחמה נפתחה החל המשטר לעצור כורדים באשמת סיוע לישראל.
רזאן, חוקרת יחסים בינלאומיים כורדית, חיה באיראן עד 2020 וכיום מתגוררת באירופה. בשיחה עם ynet היא מספרת על המצב המורכב של הכורדים ברפובליקה האיסלאמית ועל השלכות המלחמה האחרונה. לדברי רזאן, "האוכלוסייה הכורדית תחת הכיבוש האיראני, מונה בין 9-12 מיליון איש, המהווים 17-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה האיראנית".
תיעוד תקיפות בכרמאנשאה במבצע "עם כלביא"
הכורדים באיראן חיים בעיקר בצפון מערב המדינה, בחבל כורדיסטן שעובר גם בצפון עיראק, דרום מזרח טורקיה וצפון מזרח סוריה. לפי רזאן, "רוב הכורדים באיראן מתגוררים במחוזות במערב המדינה: כורדיסטן, כרמאנשאה, מערב אזרבייג'ן, אילאם ולורסטאן. קיימות קהילות קטנות יותר בצפון מזרח חורסאן. הם דוברים ניבים שונים של כורדית. מהבחינה הדתית, האיסלאם הסוני הוא הנפוץ באזוריהם, אם כי קיימים כורדים שיעים ומיעוטים בעלי זהויות דתיות אחרות".
רזאן מוסיפה: "הכורדים במזרח כורדיסטן (באיראן), כמו אלה בחלקים האחרים של כורדיסטן, בדרך כלל אינם רדיקליים בגישתם לאיסלאם. רובם חילוניים יותר באורח חייהם ואמונותיהם. גם המפלגות הכורדיות אינן דתיות ונוטות לאמץ רעיונות מהשמאל, או רעיונות סוציאל דמוקרטיים".
רזאן מספרת שבתקופות משבר - כמו בזמן המלחמה מול ישראל, או בימי "מחאת החיג'אב" ב-2022, ישנה תחושת זהות משותפת בקרב הכורדים. אותה תחושה מציתה לעיתים קרובות קריאות לאחדות ולתמיכה הדדית בכל ארבעת חלקי כורדיסטן. היא מציינת שעדיין קיימת גם מתיחות בין האוכלוסיות בין הכורדים באיראן לאלו בעיראק, טורקיה וסוריה. יש להן גם מטרות אידיאולוגיות שונות, כמו פדרליזם (חלוקת סמכויות) לעומת עצמאות.
לחלק מהכורדים באיראן יש קשרים עם אירופה וארה"ב, שם יש קהילות כורדיות רבות. הקהילות מסייעות להעלות את המודעות למצב הכורדים, לארגן מחאות וליצור קשר עם ממשלות זרות.
"אנחנו ידידים של כולם"
במהלך המלחמה באיראן הותקפו אתרים באזור שבו חיים הכורדים, בהם אתרי שיגור ואחסון טילי קרקע-קרקע של המשטר. מי שעקב אחר הדיווחים בפרסית על מיקומי התקיפות הישראליות, והפעלות מערכת ההגנה האווירית האיראנית, יכול היה לראות זאת בבירור.
בנוסף, לפי רזאן, המשטר האיראני ביצע פעולות צבאיות רבות באזור הכורדי במהלך המלחמה, במיוחד ליד הגבולות המדינה. לדבריה "זה הקל על הממשלה להגביר את השליטה הביטחונית במזרח כורדיסטן". עוד סיפרה: "חלק מהאתרים שישראל כיוונה אליהם היו בסיסים צבאיים בערים כורדיות כמו מהבאד, כרמאנשאה ואורמאי. הפיקוח גבר, וגברו המעצרים מצד ממשלת איראן. אחרי תחילת המלחמה המשטר נעשה קפדן יותר באזור הכורדי. נעצרו מאות כורדים והאשימו אותם בסיוע לישראל או בריגול. הוצאו להורג לפחות שלושה גברים כורדים באורמאי". היא הוסיפה כי "הוצבו מחסומים נוספים וערכו חיפושים בבתים ובטלפונים של אנשים".
4 צפייה בגלריה
מהסא אמיני, הצעירה הכורדית שמותה הוביל ל"מחאת החיג'אב" שסחפה את איראן
( צילום: Getty Images Europe /Leon Neal)
"המפלגות הכורדיות החיות בגלות בצפון עיראק (דרום כורדיסטן) עקבו מקרוב אחר המלחמה. חלקן, ה-PAK למשל, טענו כי זו הזדמנות להילחם בחזרה במשטר האיראני", אמרה רזאן. "אחרים, כמו קומאלה, היו זהירים ואמרו שעל הכורדים להמתין ולא למהר לעימות. כורדים רבים בתוך איראן מקווים שהמלחמה הזו תביא לשינוי בעתיד".
לכורדים באיראן אין כמעט יכולת לדבר בצורה ישירה עם גורמים או אמצעי תקשורת בישראל, בוודאי לא כעת. למרות זאת כרוואן (שם בדוי), גורם בכורדיסטן האיראנית הנמצא כעת בעיר סננדג', אמר ל-ynet: "מבחינה חברתית, כלכלית וביטחונית הסכסוך האחרון בין איראן לישראל השפיע ישירות על כל תושבי איראן, כולל בכורדיסטן. בשבועות האחרונים חלה עלייה חדה במחירי מוצרים בסיסיים, יש מעצרים נרחבים ועלייה בהוצאה ובאכיפה של עונשי מוות. הערים הפכו לצבאיות מאוד ומספר המעצרים השרירותיים עלה".
לדברי כרוואן, איראן השתמשה בתירוץ של "שיתוף פעולה עם האויב" כדי להצדיק מעצרים של אזרחים ופעילים רבים. "העם האיראני, כולל הכורדים, שואף לשינוי דמוקרטי במדינה. הכורדים רואים עצמם כידידים של כל העמים במזרח התיכון ומייחלים לחיים חופשיים, אנושיים ושלווים עבור כל העמים באזור". על מצב הכורדים באיראן אמר כרוואן כי האזורים שבהם הם גרים מוזנחים במשך שנים, בשל מדיניות ריכוזית של ממשלות איראן.
בהתייחסות לפעילות הפוליטית באזורי הכורדים אמר כרוואן: "מבחינה ביטחונית, בשל רמת הארגון והמודעות הפוליטית הגבוהה יחסית באזור, הוא היה היסטורית מרכז של תנועות פרו-דמוקרטיות ושוחרות חופש, וכתוצאה מכך הוא היה נתון לדיכוי ביטחוני כבד. פעילים כורדים מתמודדים לעתים קרובות עם איומי מעצר, מאסר או הוצאות להורג".
