ימית אשכנזי, שאחותה דורון שטיינברכר שוחררה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים אחרי 471 ימים בשבי חמאס, סיפרה היום (שישי) בריאיון ל-ynet כי "חיכיתי לזה מאוד, חיכיתי כבר להיות אחות של דורון שחזרה מהשבי. אני מתרגלת לסטטוס החדש לאט לאט. אנחנו מנסים גם לספר לה מה היה בכפר עזה, וגם לשקם אותה ואותנו. זה תהליך, אבל היא חזקה".
ריאיון עם ימית אשכנזי, אחותה דורון שטיינברכר
(צילום: תומר שונם הלוי)
"היו דברים שהיא כן ידעה", התייחסה ימית למידע שהיה לאחותה בשבי על מה שהתרחש בקיבוץ ממנו נחטפה. "אבל את גודל האסון ואת כל מה שקרה, גם בקיבוצים מסביב, היא לאט לאט לומדת. היא כל הזמן מדברת על זה שעד שלא יחזרו כל החטופים, היא לא באמת תוכל לשחרר ולהרגיש שהיא בבית. היא יודעת מה זה להיות שם, והיא ממש מבקשת ודורשת שכולם יהיו בבית".
על מה שעברה אחותה בשבי חמאס, אמרה ימית כי "זה הסיפור של דורון וכשדורון תחליט שהיא מספרת אותו לעולם - היא תספר אותו לעולם".
ימית הגיעה הבוקר ל"מסדר הדר", שנערך מדי יום שישי בקריאה להשבת הדר גולדין ז"ל ויתר החטופים והחללים. "הגענו בעצם להכות על חטא", הסבירה. "אני פה לא כאחות של דורון שטיינברכר - אלא כימית אשכנזי, אזרחית מדינת ישראל, תושבת העוטף, ניצולת הטבח שהיה פה. במשך שמונה שנים משפחות גולדין ושאול מגיעות לפה לעשות את 'מסדר הדר', ובמשך שנים הן גם צעקו שמי שמפקיר שני חללי צה"ל יפקיר גם את החיים.
"אנחנו נרמלנו את זה כמדינה ולא הצטרפנו למאבק שלהן, והן צדקו, לצערי הרב. אנחנו פה בעצם לבקש שלא ישתקו יותר ושלא ינרמלו את זה שיש לנו אזרחים שלנו, חיים וחללים כאחד, בעזה. קודם כל כי אני יודעת שזה מה שדורון רוצה, ומעבר לזה כי באמת אי אפשר להמשיך הלאה כל עוד החטופים לא פה".
המסר הראשון של דורון, לפני כשבועיים: "ברגע שאוכל - אצא עם שלט"
(צילום: מטה משפחות החטופים )
היא הדגישה כי "יש איזה נטייה להגיד 'זה לא שלם עד שהם לא פה', אבל גם כשכל החטופים יהיו פה - שלם זה אף פעם לא יהיה. עברנו גיהינום ואיבדנו כל כך הרבה חברים וחברות, רק בקהילת כפר עזה זה 64 נרצחים ונרצחות. הלב שלנו אף פעם לא יהיה שלם, אבל אנחנו יכולים טיפה לאחות את הכאב על ידי זה שיחזירו את כולם הביתה".
ימית סיפרה כי זה גם הדבר שמעסיק את דורון מאז ששבה הביתה: "מהיום שהיא יצאה היא מדברת על זה שצריך להוציא את כולם. מדברת על מה צריך לעשות, ומה צריך לדבר ומה עוד אפשר לעשות כדי שהמאבק הזה לא יירגע ולא יישכח. אנחנו כמשפחה נמשיך לעמוד לצד כל המשפחות עד שעולם יחזרו, ולאט לאט נראה איך מתחילים מאפס, מהדבר הזה שעברנו פה ב-7 באוקטובר.
"אני באמת לא מצליחה להבין מה עוד צריך לקרות פה, איזה עוד עדויות צריך? לא מספיק שיצאו נשים שדיברו על הטרדות מיניות? ולא מספיק הדוח הכואב והמזעזע של מטה משפחות החטופים על מצבם הרפואי של החטופים? ולא מספיק מה שהבנות יצאו וסיפרו? כנראה שגם מה שראינו בפעימה האחרונה, באיזה מצב אוהד, אלי ואור יצאו, זה עדיין לא מספיק. כי עדיין יש נציגי ציבור שמרשים לעצמם למסמס את הדבר הזה ומתגאים בזה", אמרה.
