שתי הערים הגלובליות החשובות בעולם חולקות לא מעט: שתיהן יקרות, צפופות, שוקקות חיים ובעלות חיבה ביזארית למחזות זמר ובראנץ׳. החל מנובמבר הקרוב, ייתכן שניו יורק ולונדון יחלקו עוד מרכיב: ראש עיר מוסלמי המזוהה עם השמאל הפרוגרסיבי וטון ביקורתי כלפי ישראל.
התרחיש הזה, שמדאיג לא מעט גורמים ישראלים, כבר לא תיאורטי. במטה של זוהראן ממדאני אישרו את הדיווחים על כך שראש העיר לונדון סאדיק חאן מחלק עצות למועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק - וביתר שאת לאחר ניצחונו המפתיע על המושל לשעבר אנדרו קואומו בפריימריז הדמוקרטיים. השניים החליפו מסרים ושוחחו בטלפון, וגם יועצי חאן היו בקשר עם אנשי המטה בניו יורק.
לפי מקורות בעיריית לונדון, המסר לחבר מעבר לאוקיינוס היה חד וחלק - כדי לנצח בנובמבר עלייך להרחיב את בסיס התמיכה שלו ו"להתמרכז", גם אם במחיר של התרחקות מהעמדות השמאליות שהובילו אותו בפריימריז. זו בדיוק האסטרטגיה שסייעה לחאן לנצח בלונדון ב-2016. תחילה הוא הביס את יריביו בלייבור מהאגף השמאלי, ולאחר מכן שבר ימינה כדי להבטיח רוב מול השמרנים.
ממדאני, כך נראה, כבר מיישם: הוא התנער לאחרונה מהביטוי "אינתיפאדה גלובלית", ואף יצר קשר עם מחוקקים פרו-ישראלים כמו ריצ'י טורס מהמפלגה הדמוקרטית כדי לנסות ולמצוא את עמק השווה. במטה שלו, לעומת זאת, מיהרו להבהיר כי אין כאן ייעוץ אסטרטגי. "סאדיק חאן וזוהראן שוחחו בקצרה ובאווירה חמה, כפי שעשה זוהראן עם נבחרי ציבור נוספים אחרי ניצחונו", מסרו בקמפיין. "אנו מעריכים מנהיגים שעוקבים אחרי המתרחש בניו יורק, אבל חשוב להבהיר: ראש עיריית לונדון לא מייעץ למטה בשום צורה".
אולם, גורמים בסביבתו של ממדאני בן ה-33 לא מכחישים שהוא רואה בחאן בן ה-54 מנטור ומודל לחיקוי. שניהם גאים במסלול הלא שגרתי שפרצו לעצמם. ממדאני נולד באוגנדה להורים הודים, גדל בניו יורק והפך לאזרח אמריקני רק ב-2018. מאז ביסס את מעמדו כמחוקק מהאגף הפרוגרסיבי. עמדותיו כלפי ישראל אינן מותירות מקום לספק: תמיכה ב-BDS, קריאה להפסקת הסיוע הביטחוני, ולמעצרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בצד הכלכלי הוא מציע סדר שאפתני, ויש שיאמרו חולמני ופופוליסטי: תחבורה ציבורית חינמית, הקפאת שכר דירה, פתיחת רשת מרכולים בבעלות עירונית, האצלת סמכויות מהמשטרה, מיסוי מוגבר על עסקים והשקעה של 100 מיליארד דולר בבניית מאות אלפי יחידות דיור ברות השגה בעשור הקרוב. בנוסף, הוא התחייב להכפיל את שכר המינימום ל-30 דולר עד 2030.
3 צפייה בגלריה
טראמפ. "לא ניתן למטורף הזה להרוס את ניו יורק"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Evelyn Hockstein)
הקמפיין האגרסיבי, שהתבסס על נוכחות חזקה ברשתות החברתיות, העניק לו תמיכה נרחבת מצד הדמויות הבולטות של השמאל הפרוגרסיבי - בהן הסנאטור ברני סנדרס וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. כמו האחרונה, גם הוא שבר שיאי גיוס מקומיים וכעת בקופת הקמפיין שלו כ-2.5 מיליון דולר. רוב התרומות של השניים הגיעו מתורמים קטנים, כשוול סטריט מפעילה לחצים מאחורי הקלעים בניסיון לבלום את נסיקתם.
"קיצוני מדי בשביל להוביל את ניו יורק"
באותה מידה, ממדאני מעורר התנגדות בממסד הדמוקרטי. מושל פנסילבניה ג׳וש שפירו תקף אותו על כך שלא גינה רטוריקה "אנטישמית בוטה" של "קיצונים", וחברת הקונגרס הדמוקרטית לורה גילן הצהירה כי הוא ״קיצוני מדי בשביל להוביל את ניו יורק. הוא מפזר הבטחות בלתי ניתנות למימוש ומיסים מוגזמים - הדבר האחרון שהעיר צריכה כעת".
גם הנשיא דונלד טראמפ לא מפספס הזדמנות והפך את ממדאני למטרה מועדפת. הוא מכנה אותו ה"קומוניסט המשוגע" והבטיח לחסום את יוזמותיו: "לא ניתן למטורף הזה להרוס את ניו יורק. יש לי את כל הקלפים והוא יצטרך לעבור דרך הבית הלבן כדי להשיג תקציבים. אני אציל את העיר, בדיוק כמו שהצלתי את ארה"ב״.
בינתיים, החיבור לחאן מוסיף ממד גלובלי לסיפור: שניהם יודעים איך מרגישים כשכולם מהמרים נגדך. חאן, בנו של נהג אוטובוס ממוצא פקיסטני, עשה היסטוריה ב-2016 כשהפך לראש העיר המוסלמי הראשון בלונדון שמגיע ממיעוט דתי. הוא עשה זאת בזכות קמפיין חכם: קודם שבר את תקרת הזכוכית במפלגת הלייבור משמאל, אחר כך זז בעדינות למרכז, הרגיע את המעמדות הבורגניים והבטיח לא להפוך את העיר לצלחת פטרי סוציאליסטית.
זה עבד לחאן במשך שמונה שנים, שלושה ניצחונות, ועשרות קרבות מול יריבים מרים – כולל נשיא אמריקני עם חיבה לקרבות ציוצים. הוא ספג מתקפות אישיות מטראמפ שהאשים אותו ב״חורבן לונדון״, וחאן מצדו איפשר למחאה בבירת אנגליה להציב את בלון "בייבי טראמפ" המפורסם, והציע בציניות "לקחת את טראמפ לקרי כדי להראות לו את הגיוון שלנו".
ממדאני מחמם מושב דומה, אבל בסגנון אמריקני יותר, עם עמודי טיקטוק וקמפיין דור Z שמזכיר יותר מהפכה מאשר ניהול עיר. הם גם חולקים את הסלידה מישראל, למרות שחאן תמיד הציג פרופיל פרגמטי יותר: התנגד ל-BDS, תמך בפתרון שתי מדינות וגינה את עליית מקרי האנטישמיות בלייבור - ואף יזם תוכניות חינוך בלונדון בנושא. במקביל, הוא לא היסס למתוח ביקורת על מדיניות ישראל בהתנחלויות ובלחימה בעזה, אך עשה זאת מבלי לאמץ את שיח החרמות. ממדאני, לעומתו, בנה את הקריירה הפוליטית שלו על קו תקיף בהרבה והובלת שיח שמדאיג את הציבור היהודי בניו יורק. עבור רבים בקהילה, מועמדותו נתפסת כאיום חסר תקדים - לא רק על יחסי ישראל-ארה"ב, אלא גם על תחושת הביטחון בעיר.
הבחירות לראשות עיריית ניו יורק יתקיימו ב-4 בנובמבר, ויהיו מהמורכבות שידעה העיר: ממדאני יתמודד מול ראש העיר המכהן אריק אדמס והמושל לשעבר אנדרו קואומו, שניהם כמועמדים עצמאיים, וכן מול המועמד הרפובליקני קרטיס סליווה. הוא מוביל בסקרים בפער ניכר, אך כשליש מהבוחרים עדיין מתלבטים. יהיו התוצאות אשר יהיו, המירוץ הזה מסמן עימות רחב הרבה מעבר לנהר ההדסון והתמזה. אם ניו יורק תבחר בממדאני, היא לא רק תצעד בעקבות לונדון - היא תציב בפני וושינגטון וירושלים אתגר חדש לחלוטין.
