הצנחנית הראשונה בצה"ל מנוחה קוטיק (לבית פידל) הלכה לעולמה בתחילת השבוע והובאה אתמול (רביעי) למנוחות בבית העלמין ביישוב מיתר כשהיא בת 93. את יום הולדתה חגגה ביום שישי האחרון, יומיים לפני שנפטרה.
את סיפורה כצנחנית הראשונה חשפה רק לפני שלוש שנים, בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", אז שיתפה כיצד גויסה בתור מקפלת מצנחנים מכיוון שלא היו אז נשים בטיס. היא ביקשה לעשות קורס צניחה ויצאה אליו יחד עם יוכבד קאשי ז"ל, שהייתה גם היא אחת משתי הצנחניות הראשונות. מנוחה נישאה לבר-כוכבא קוטיק ז"ל, שהיה לוחם פלמ"ח ונפטר במרץ 2014 בגיל 88. השניים הקימו את ביתם בבאר שבע, עברו למיתר ונמנו עם ראשוני המתיישבים ביישוב. היא הותירה אחריה שלושה ילדים - איריס, יואב ובועז - ותשעה נכדים - יונתן, נעמה, יעל, עומר, יניב, נועה, יערה, דקל ולילך.
כלתה חגית אסף, שנישאה לבועז, סיפרה כי מנוחה "הייתה מאוד פעלתנית ותמיד שאפה לעשות עוד דברים. בניגוד לשמה היא הייתה מלאת אנרגיה, תמיד בעשייה". מלבד היותה צנחנית, היא גם הוציאה רישיון נהיגה על משאית ואמבולנס בצבא. אחרי שהשתחררה למדה ריפוי ועיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר הלימודים השלימה התמחות בשיבא, שם הכירה את בעלה בזמן שטופל שם כפצוע. בהמשך עבדה גם בבית החולים סורוקה בבאר שבע.
"היא מאוד אהבה את בעלה ברכו, מאוד התגעגעה אליו. אחרי שהוא נפטר היה לה מאוד קשה. הם היו זוג מדהים, אנשי ארץ ישראל של פעם. באנו אליהם הרבה עם הילדים, הם היו אנשים משפחתיים, מחוברים מאוד. גם מנוחה וגם ברכו היו אנשים מאוד מיוחדים, שמהווים מקור להשראה. כל מי שפגש אותם נשבה בקסם שלהם.
"היא שיתפה שהתעקשה על זה (לצאת לקורס צניחה - ג"ג), רצתה את זה מאוד. עד שפורסמה הכתבה היא הייתה מאוד מתוסכלת שהסיפור שלה לא סופר. כשהיא בת 90 היא שיתפה במורשת הצה"לית שהשאירה אחריה בגאווה", אמרה אסף.
בריאיון לפני שלוש שנים סיפרה מנוחה ל-ynet כי "כשהתגייסתי ביקשתי להיות טייסת ואמרו לי שזה בלתי אפשרי כי אני אישה - אז ביקשתי להיות צנחנית. גם זה לא היה אפשרי. קיבלתי את זה כמובן מאליו, לא היו אז נשים בטיס. הוצבתי בתור מקפלת מצנחים ומשם ביקשתי לעשות קורס צניחה. כתבתי מכתב לסגן אלוף יהודה הררי שהיה מפקד בה"ד 8, סיפרתי לו את ההיסטוריה שלי כבת מושב, את היכולות שלי, והוא חזר עם תשובה חיובית.
"לא הרגשתי שאני צריכה להילחם על המקום הזה, הוא השיב לי די מהר וגם אמר שיש עוד בחורה שמנדנדת לו. יוכבד קאשי. היא הייתה חיילת ותיקה ואני עוד טירונית, והוא רצה שנצא יחד לקורס. לא שמרנו על קשר אחרי השירות, גם בקורס לא בנינו קשר מיוחד, על אף שהיינו הנשים היחידות. בסוף כשהכול התפרסם היא לקחה את כל התהילה. צילמו אותה לשער 'במחנה' ותמיד כשכתבו על נשים בצה"ל הזכירו אותה, כאילו אני לא הייתי שם. אולי זה בגלל שהייתי יותר ביישנית. עקשנית, אבל ביישנית. הייתי נחבאת אל הכלים", אמרה.
פורסם לראשונה: 23:30, 21.05.25
