שר החוץ הנורבגי אספן בארת איידה, שנחשב לאחד משרי החוץ העוינים ביותר לישראל באירופה, הגיע היום (שלישי) לביקור בארץ - לראשונה מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה. הוא הגיע כדי להשתתף בכנס IHRA למאבק באנטישמיות, אך לא נקבעה לו פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם לא עם שר החוץ גדעון סער שמוביל את הכנס.
הכותרת
בידוד מדיני? המדינות שמובילות קו תקיף נגד ישראל - והמשמעויות
24:05
במשרד החוץ של נורבגיה טענו שהתקיימה פגישה בין סער לאיידה, אבל בלשכת שר החוץ הכחישו. גורמים שנכחו במקום אמרו שהשניים חלפו זה על פני זה - אבל פגישה לא הייתה.
איידה מרבה להתבטא באופן קשה ביותר נגד ישראל מאז פרוץ המלחמה, טוען שהיא מבצעת פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות בעזה - ואף נמנע מלקרוא לשחרור החטופים. לפני כשנה, הוא אף הצטלם במצעד 1 במאי באוסלו ליד מונה אוסמן, בתו של מחבל פלסטיני שרצח יהודים בפיגוע בפריז - כשהיא מחזיקה ביד שלט עם דגל פלסטין, שבו היא מקללת את מדינת ישראל, את נאט"ו ואת הקפיטליזם ("Fuck Israel, Fuck capitalism, Fuck NATO"). הוא גם מתגאה בכך שארצו לא מוכרת נשק לישראל.
הכנס יתקיים היום ומחר, במסגרת שנת הנשיאות של ישראל בברית הבינלאומית לשימור זיכרון השואה IHRA. מדובר בגוף בינלאומי בו חברות עשרות מדינות, שמטרתו להיאבק באנטישמיות ולהנציח את זיכרון השואה. הגדרת האנטישמיות של IHRA אומצה על ידי מספר גדול של מדינות, פרלמנטים ואוניברסיטאות מרכזיות בעולם, והיא נתפסת כאמת המידה החשובה בעולם בנושא אנטישמיות. בכנס צפויים להשתתף נציגים מ-40 מדינות, בהם שרי חוץ ושרים בכירים נוספים, שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות ומנהיגי קהילות וארגונים יהודיים בינלאומיים.
נורבגיה חברה ב-IHRA, ולכן איידה הוזמן לישראל - אך ככל הידוע בקשותיו להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו סורבו, וגם שר החוץ שער לא התכוון מתלכתחילה לפגוש אותו. זו הפעם הראשונה ששר החוץ הנורבגי קיבל הזמנה לבקר בישראל מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בעבר, איידה נדחה בכמה הזדמנויות כשביקש פגישות עם נציגי הממשלה, אבל הפעם הוא הוזמן באופן אישי על ידי ישראל להשתתף בכנס.
גורמים מדיניים טוענים שהזמנתו של איידה היתה טעות, ושאפילו הקהילה היהודית בנורבגיה סירבה לכלול אותו בטקס יום השנה ל-7 באוקטובר באוסלו, למרות בקשתו להשתתף. לטקס הגיעו מלך נורבגיה ,יורש העצר, ראש ממשלת נורבגיה ונשיא הפרלמנט, אך הגעתו של שר החוץ סורבה למרות שביקש באופן אקטיבי להגיע. "זה טמטום לתת לאיש הזה ששונא אותנו להגיע לפה. נותנים לו לעשות 'Jew washing'", אמרו הגורמים המדיניים.
איידה הודיע שבביקורו בישראל הוא יעביר שלושה מסרים: לעצור באופן מיידי את המלחמה בעזה ולהכניס סיוע חירום, לקדם את פתרון שתי המדינות ולהדגיש שנורבגיה עומדת לצד היהודים במאבק נגד האנטישמיות. "אני מקווה שהרושם שיותיר הביקור הוא שניצלנו את ההזדמנות לדבר על הנושאים שחשובים לנו, כי אם אנחנו באמת רוצים את סיום המלחמה בעזה עלינו לדבר עם אלו שיש להם את האחריות וההזדמנות לעשות משהו", אמר איידה לפני ביקורו.
נורבגיה חברה בברית IHRA מאז 2003. באמצעות החברות שלה בברית, היא מתחייבת לתרום באופן פעיל לחינוך, עבודות הנצחה ומחקר שישמרו את הידע על השואה ויפעלו נגד אנטישמיות. אולם למרות זאת, דווקא נורבגיה הואשמה לא אחת באנטישמיות. דוברו של ראש הממשלה נתניהו לתקשורת הזרה, דוד מנצר, אף השווה את שר החוץ איידה ל"שונאי היהודים בחמאס".
נתניהו מתייחס לראשונה לכאוס במתחם החלוקה: "היה אובדן שליטה רגעי"
(צילום: לע"מ)
עם בואו לישראל, אמר איידה כי הוא "נגד אנטישמיות", ולדבריו הוא "לא מקבל את הטענה שביקורת על הלוחמה הלא פרופורציונלית בעזה היא אנטישמית". הוא אמר כי אחת המטרות החשובות ביותר שלו בביקור היא להבהיר את ההבדל בין אנטישמיות לביקורת לגיטימית על ישראל, הבחנה שהוא מאמין שחשובה עבורו ועבור נורבגיה, אשר "מחויבת לחלוטין למאבק באנטישמיות".
עוד הוא אמר: "הביקורת שלי מבוססת על כך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי שאליו היא מחויבת. הרשויות בישראל בהחלט יכולות לסתור אותי, אבל הן לא יכולות להאשים אותי באנטישמיות כשאני מבקר אותן על הפצצת בתי חולים". איידה הוסיף: "הפלסטינים משלמים את המחיר על רגשות האשם של האירופים על השואה".
עלייה חדה באנטישמיות בנורבגיה מאז 7 באוקטובר
ממשרד החוץ הנורבגי נמסר ל-ynet כי "איידה נמצא בישראל בעיקר כדי להשתתף בפגישת שרים בנושא אנטישמיות לרגל ראשות הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) של ישראל". איידה עצמו אמר בנושא עם הגעתו לארץ כי "אנטישמיות אינה מקובלת לחלוטין. לעולם לא נקבל את העובדה שיהודים חשים אי נוחות וחוסר ביטחון. ממשלת נורבגיה חושבת שחשוב מאוד לשמור על זיכרון השואה בחיים. אנו חברים בברית IHRA מאז 2003. אני לוקח את העבודה נגד אנטישמיות ברצינות רבה, ולכן אני משתתף בפגישה זו בכנס הזה".
בנורבגיה, נציין, נרשמה עלייה חדה ומדאיגה במספר התקריות האנטישמיות מאז מתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. הקהילה היהודית במדינה, שמונה כ-1,500 חברים בלבד, מדווחת על הרמות הגבוהות ביותר של עוינות מאז מלחמת העולם השנייה.
נורבגי יורק על דגל ישראל ואז מצית אותו, מרץ 2024
לפי דוח של משרד התפוצות שפורסם בדצמבר, 69% מחברי הקהילה היהודית בנורבגיה דיווחו על תקריות הקשורות לזהותם מאז אוקטובר 2023. בנוסף, שיעור העמדות האנטישמיות של הנורבגים עלה מ-9.3% בשנת 2022 ל-11.5% בשנת 2024. כמו כן, בלטה ההחלטה של נורבגיה למשוך השקעות מקרן העושר הנורבגית מחברות ישראליות.
בין האירועים האנטישמיים בנורבגיה ב-14 החודשים שלפני פרסום הדוח אפשר למנות את השלכת הלפיד לעבר בית כנסת באפריל, גרפיטי אנטישמי המציג את אנה פרנק עם כאפייה פלסטינית בברגן והשחתת בית העלמין היהודי בטרונדהיים. בנוסף עלה מהדוח כי 51% מהנשאלים בנורבגיה משווים את יחס ישראל לפלסטינים לזוועות הנאצים, מה שמדגיש טשטוש בין ביקורת פוליטית לאנטישמיות.
ישמעו עדות משורד שבי, יבקרו ביד ושם
לכנס שמתקיים בירושלים הגיעו ארבעה שרי חוץ - מנורבגיה, אלבניה, הונגריה ומולדובה. כמו כן הגיעו לכנס סגן ראש הממשלה הצ'כי, השר הסרבי לענייני אירופה, שר הפנים האסטוני ושלושה סגני שרי חוץ מבוסניה, בולגריה ולטביה.
אוסטריה שלחה סגן שר בלשכת הקנצלר, וארבע מדינות שלחו מזכירי מדינה: גרמניה, רומניה, הולנד וצפון מקדוניה. 12 מדינות שלחו שליח למאבק באנטישמיות, ושאר המדינות שלחו את השגרירים שלהם בישראל: ספרד, קפריסין, פולין, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, אירלנד, איטליה, פורטוגל, שווייץ, אורוגוואי, ברזיל ומלטה.
הוועידה תובל על ידי שר החוץ גדעון סער, ובמהלכה נאם ראש הממשלה נתניהו ומשתתפיה שמעו עדות מפי שורד השבי טל שהם וחתמו על מנשר ניצולי השואה. היום השני של הכנס ייפתח ביד ושם על ידי יו״ר יד ושם דני דיין, המכהן כנשיא IHRA בשנת הנשיאות הישראלית. השרים האורחים וראשי המשלחות יבקרו במשכן האוספים של יד ושם, במיצב ספר השמות ויערכו טקס זיכרון באוהל יזכור.
בהמשך יתקיימו מושבים מקצועיים שבהם ידונו, בין היתר, בהתפשטות האנטישמיות בעקבות טבח 7 באוקטובר, הסכנות של הרשתות החברתיות בהפצת תכנים אנטישמיים והמצב המחמיר בזירת הקמפוסים. השרים האורחים עצמם יובילו וישתתפו בפאנלים בהם הם ישתפו את מקביליהם באתגרים במדינותיהם ובעשייה שלהם כדי להילחם באנטישמיות. לאורך כל הכנס, יושם דגש מיוחד על בניית קואליציות גלובליות ומקומיות במאבק באנטישמיות.
גורמים מדיניים מסרו: "יש משלחות מ-40 מדינות, מהן 15 משלחות מיניסטריאליות. זו הצלחה דיפלומטית באקלים הנוכחי של מלחמה בעזה. לא היינו בטוחים שיגיעו כל כך הרבה".
