בני משפחות של קורבנות טבח 7 באוקטובר הגישו היום (שני) תביעה בבית המשפט בוושינגטון הבירה נגד המיליארדר הפלסטיני-אמריקני בשאר מסרי, בטענה שסייע ביודעין לתשתית הטרור של חמאס ברצועת עזה ובין השאר סיפק חשמל למערך המנהרות שמאפשר החזקת חטופים בהן. סכום התביעה ייקבע בהמשך ההליכים.
מדובר בכ-200 תובעים שהינם אזרחי ארה"ב או קרובים מדרגה ראשונה של מי מ-46 האזרחים האמריקנים שנרצחו במתקפת הטרור. בין התובעים שר המדע והטכנולוגיה לשעבר יזהר שי, שבנו סמ"ר ירון אורי שי, שנפל בקרב בכרם שלום, היה אזרח אמריקני; יזם ההייטק אייל ולדמן, שבתו דניאל נרצחה בפסטיבל הנובה ומי שהיה שותף עסקי בעבר של מסרי; משפחתו של הרש גולדברג-פולין שנחטף ונרצח בשבי חמאס, ויחיאל לייטר, שגריר ישראל בארצות הברית, ששכל את בנו משה בקרב בעזה.
מסרי, לשעבר מנכ"ל אזור התעשייה קרני, נחשב למעין יועץ סודי של ממשל טראמפ, ומסתמן כאיש סתרים של השליח האמריקני לענייני חטופים אדם בוהלר, שעורר לאחרונה סערה לאחר שנודע שהיה מעורב בשיחות ישירות עם בכירי חמאס.
שמו של מסרי עלה במהלך המלחמה כאחת מהאפשרויות שנבחנו במסגרת תוכניות ישראליות ואמריקניות לקבלת אחריות על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה, בניסיון לאתר בכירים פלסטינים שאינם מזוהים עם חמאס ושעשויים בעתיד למלא תפקיד ממשלי כלשהו ברצועה.
התביעה עלולה לפגוע באמינותו בעיני גורמים מדיניים שראו בו דמות מתונה. היא מתארת את מעורבותו ברשת של קשרים, פרויקטים ופיתוחים כלכליים – שחלקם מומנו על ידי גופים בין-לאומיים כמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי ו-USAID, וכן על ידי כספי משלם המסים האמריקני – ואשר שימשו לכאורה גם למטרות טרור.
בלב הטענות עומדת התעשייה המתפתחת של פרויקטים ירוקים בעזה – ובמרכזה אזור התעשייה Gaza Industrial Estate (GIE), שהוקם ברצועה ב-1997 במימון USAID, והינו חלק מאזור התעשייה קרני שיזמו וניהלו גופים המזוהים עם מסרי. התובעים טוענים שהמקום שימש חזית עסקית לגיטימית, אך מתחת לפני השטח פעלו מנהרות התקפיות של חמאס שחדרו לעומק ישראל, כולל אל הקיבוצים הסמוכים שבהם נרצחו תושבים או נחטפו ביום הטבח.
כתב התביעה מתאר כיצד מערך המנהרות, שהוכשר לפני שנים ושוקם לאחר מבצע צוק איתן ב-2014, קיבל תנופה מחודשת בין היתר הודות לפרויקטים לפיתוח אנרגיה מתחדשת, כולל אנרגיה סולארית, שסיפקו את זרם החשמל הדרוש לתחזוקת התשתית התת-קרקעית. אותם פרויקטים, נטען, קיבלו מימון בין-לאומי רחב, שחלקו עבר דרך גופים אמריקניים ממשלתיים ובין-לאומיים – בידיעת מסרי ולכאורה בתיאום עם חמאס.
כמו כן, נטען בתביעה כי שני נכסים של מסרי ששימשו את חמאס הם אתר הנופש בלו ביץ' ומלון אייאן. בתביעה נכתב כי רשת מנהרות של חמאס עברה מתחת לבתי המלון, נגישה מחדרי אורחים ומתקנים אחרים, וכי חיילי צה"ל מצאו בהם פירי מנהרות ואמצעי לחימה. מלון בלו ביץ' שימש גם כמתחם מנהרות שהתחבר לבסיס אימונים של חמאס, שם התאמן הקומנדו הימי של ארגון הטרור. כמו כן, פאנלים סולרים שהותקנו על הגג שלו סיפקו לאזור חשמל. בינואר 2024 צה"ל מסר כי חמאס "ניצל את המלון כמקלט שממנו תכננו וביצעו פיגועים מעל ומתחת לקרקע".
בתביעה נטען עוד כי הנכסים של מסרי לא היו רק חלק מהתשתית שבה השתמש חמאס ב-7 באוקטובר עצמו, אלא שהפיתוח שלהם קידם בכוונה את הנרטיב השקרי של חמאס שלפיו הוא מעוניין בעיקר בפיתוח הכלכלי של עזה ובדו-קיום עם ישראל.
מסרי נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בכלכלה הפלסטינית. הוא יו"ר קבוצת PADICO ומייסד חברת מסאר אינטרנשיונל. התובעים טוענים שחברות אלה החזיקו ובנו מלונות יוקרה ואת אזור התעשייה המרכזי ברצועה, אשר בחלקו שימש תשתית מבצעית לחמאס. הם מציינים שמסרי עצמו ניהל את טקס החתימה ב-2022 על שיתוף פעולה עם הארגון לשיקום אזור התעשייה, כשהצד השני להסכם היה סגן שר הכלכלה בממשלת חמאס בעזה, עבד אל-פתאח אל-זרעי, שחוסל באוגוסט האחרון על ידי חיל האוויר בסיכול ממוקד על ביתו.
עוד נטען בתביעה כי במסגרת פעילותה של PADICO, אירחו מלונות בבעלות החברה באופן שגרתי בכירים בחמאס, כולל יחיא סינוואר וחליל אל-חיה, ושימשו כאתר נופש של הארגון לפגישות עם גורמים זרים, בין היתר במלון אל-משעל בעזה.
אזרחי ארה"ב שהגישו את התביעה טוענים שמדובר בשורת הפרות חמורות של חוק המלחמה בטרור האמריקני (Anti-Terrorism Act), שמאפשר להם לתבוע ישויות שסייעו או תרמו לטרור נגדם. בני המשפחות מבקשים פיצויים כספיים בגין מות יקיריהן – שעשויים להיות מוכפלים פי שלושה לפי החוק האמריקני – וכן פיצויים עונשיים שנועדו גם להרתיע. מעבר להיבט הכספי, הם דורשים לקבוע שמסרי וחברות שבשליטתו נושאים באחריות אזרחית לסיוע מודע לארגון טרור, תוך ניצול מימון בינלאומי לצורך הקמת תשתית התקפית שפגעה באזרחים אמריקנים.
"אי אפשר לחזור לתודעה שלפני 7 באוקטובר, שבה אנשים השלו את עצמם שחיזוק הכלכלה בעזה הנשלטת על ידי חמאס אינו חיזוק תשתית הטרור שלו", אמר השר לשעבר שי. "התביעה מציגה ראיות לכך שמשקיעים פלסטינים בכירים גייסו כספים מהבנק העולמי, מהאו"ם ומהאיחוד האירופי לבניית אזור תעשייה ומלונות יוקרה בעזה – ובו בזמן פעלו עם חמאס כדי לבנות מתחתם את מנהרות הטרור".
תובעת נוספת היא איריס ויינשטיין חגי, ששכלה בטבח את הוריה ג'ודי וגדי מניר עוז. "מאז 7 באוקטובר, המטרה הראשונה שלנו היא החזרת החטופים", אמרה. "אבל אנחנו גם דורשים אחריות – לא רק מחמאס אלא גם מאלה שסייעו לו ביודעין, גם אם בעקיפין. החוק האמריקני מאפשר את זה".
התביעה מוגשת באמצעות ארבעה משרדי עורכי הדין אמריקנים - "אוסן", "מוטלי רייס", "ווילקי פאר" ו"סטיין-מיטשל" - שבעבר לקחו חלק בתביעות תקדימיות נגד גופים פיננסיים וארגונים שזוהו כמממנים של טרור, כדוגמת הבנק הערבי ובנק סין. לדברי עו"ד גארי אוסן, שמוביל את צוות התביעה, מדובר בפרק קריטי בחשיפת התשתית שאפשרה את מתקפת חמאס. "כל ניתוח של מה שאפשר את הזוועה של 7 באוקטובר יהיה חסר אם לא נתייחס למנהרות – ולמי שסיפק להן את האמצעים לפעול", אמר.
מסביבתו של המיליארדר בשאר מסרי נמסר: "מסרי, יזם ומנהיג עסקי פלסטיני-אמריקני מוערך, הופתע לגלות דרך כלי התקשורת כי הוגשה נגדו תלונה חסרת בסיס, הכוללת טענות שקריות בנוגע לפעילותו ולחברות הקשורות אליו. לא מר מסרי ולא אף אחד מהגופים עימם הוא קשור עסקו מעולם בפעילות בלתי-חוקית או תמכו באלימות או בטרור בכל צורה שהיא. במשך עשרות שנים הוא פועל למען פיתוח כלכלי, סיוע הומניטרי, קידום יציבות אזורית ושלום. פעילותו זכתה להכרה רחבה מצד ארה"ב וכל הגורמים הרלוונטיים באזור. מר מסרי מתנגד נחרצות לכל סוג של אלימות וימשיך לפעול למען קידום שינוי בדרכי שלום. הוא יפעל למען ביטול הטענות השקריות בבית המשפט".
