"לאחר שישראל חזרה ללחימה ומנהלת מו"מ תחת אש קרה דבר מעניין - יש סדקים בחמאס", כך אמר היום (שישי) גורם מדיני בכיר בתדרוך לכתבים. לדבריו, "יש סדק בין חמאס חוץ לחמאס פנים, בין הצפון לדרום. אנחנו מנהלים משא ומתן תחת אש". בהמשך התייחס הגורם המדיני הבכיר גם על תוכנית טראמפ לעזה, והוסיף: "לא מדובר על טפטופים, אלא יציאה מרצון בהיקפים משמעותיים מאוד. יש כמה מדינות שמדברים איתן".
בנוגע לעסקת החטופים, שהמו"מ בעניינה נמצא במבוי סתום כבר שבועות ארוכים, אמר הגורם כי "כיוון שחסמנו את האספקה הלוגיסטית לעזה. ישראל מוכנה לדבר על שלב ב'. יש לנו עמדות לגבי השלב הזה. חמאס לא רוצה דיון, אלא הכתבה של תנאים. לקח זמן וראינו שלא קורה כלום - וחזרנו לנהל מו"מ תחת אש, ואנו מנהלים מו"מ".
הוא דחה את הטענה שישראל הייתה צריכה להסכים לשלב השני, להחזיר את כל החטופים ואז לחדש את הלחימה, ואמר: "כולם מבינים שזה תרגיל הונאה – ואנחנו אומרים להם שתפו פעולה. אבל הם לא עד כדי כך טיפשים, ומבינים שצריכים הגנות ומייצרים את הערבויות שהם רוצים – כולל במועצת הביטחון. אתה יכול להטיל וטו על החלטה במועצת הביטחון אבל משהתקבלה אתה לא יכול להסיר אותה. ברגע שמתקבלת החלטה היא מחייבת, אחרת אתה נתון לסנקציות".
הוא הציג את עמדת ישראל בנוגע ליום שאחרי בעזה, והדגיש כי "בסוף לא יהיה חמאס בעזה. לא יישארו בסיסים של איראן בטווח יריקה ממרכזי הערים שלנו - שנועדו להשמיד אותנו ולהתחמש". לדבריו, "מה שהיינו רוצים זה לחלץ את החטופים בדרכים שלא כולם חושבים עליהם - ולחסל את חמאס".
עוד הוסיף הגורם כי "יש קיבעון מחשבתי". הוא הסביר: "מי אמר שהאויב לא נשבר? יש רגע שהוא נשבר וכל אחד מהשובים יכול ללכת למקומו. אני דן בזה". הוא הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם משפחות החטופים, גם בעת ביקורו בבודפשט, וסיפר כי "זה מאוד קשה. המשפחות מתחננות על הילדים שלהן, חלק הגיעו למקום מאוד קשה. ראש הממשלה מחפש את הדרכים איך לעשות את זה. צריך לחפש נתיבים שישיגו את המטרה. אנו עובדים על זה. השיח הציבורי מגוחך ומאוד פוליטי".
לדבריו, ביום הראשון של המלחמה אמר בכיר מאוד במערכת הביטחונית שצריך להתרגל שלא נוכל להחזיר אפילו חטוף אחד, וראש הממשלה אמר שנוכל להחזיר - בגלל שילוב של לחץ צבאי ומדיני. "בסך הכול הוצאנו 147 חטופים בחיים. יש לפחות 21 חטופים חיים ועוד 36 שלא בחיים. כל אלה שבאים בטענות הציעו להיכנע לתכתיב שלא היה מוציא חטופים", המשיך הגורם.
4 צפייה בגלריה
בית הדין בהאג "מתכוונים להוציא עוד צווים נגדנו"
(צילום: דובר צה"ל, AP Photo/Peter Dejong)
הוא אמר כי עם חידוש הלחימה הנחה נתניהו את צה"ל להיזהר באזורים שבהם עלולים להיות חטופים, ובאשר לטענות שרה"מ יזם את העברות הכספים הקטאריים לחמאס אמר: "אולמרט התחיל להעביר כסף קטארי לחמאס – אח"כ כל ארגוני הביטחון רצו להמשיך את כניסת הכסף כדי למנוע את קריסת המערכות האזרחיות. זה החליף כסף זהה בגודלו שהרשות הפלסטינית נתנה - והפסיקה לתת בגלל שאבו מאזן החליט.
"הקו היה שזה ימנע אסון הומניטרי - והיה קו שנתניהו לא היה שותף לו שאמר שהדבר קונה שקט", טען הגורם. "גם ב-1 באוקטובר ראש השב"כ רונן בר דחף לזה, ויש לזה תיעוד במסמכים ופרוטוקולים - ואף אחד לא חשב לעצור את זה. יש כאן ניאגרה של שקרים. 7 באוקטובר נעשה עם טנדרים וקלאצ'ים ולא דרך המנהרות שמימן הכסף הקטארי כביכול, בגלל הקמת המכשול התת-קרקעי שעל הקמתו הורה נתניהו".
הגורם הבכיר הדגיש כי ישראל לא מוותרת על חזונו של טראמפ לעזה, ואמר כי ישראל בקשר עם מדינות בנוגע לכך. "יש כאן אפשרות להגירה מרצון גדולה. יש שם עיי חורבות. חמאס לא נותן לעזתים לזוז", אמר. "לא מדובר על טפטופים, אלא יציאה מרצון בהיקפים משמעותיים מאוד. יש כמה מדינות שמדברים איתן ולא כל אחת תלויה בשנייה. יש תמורה להסכמתן ולא בהכרח בכסף, יש דברים אסטרטגיים".
הוא ציין כי ישראל עובדת על התוכנית, ובנוגע לניהול הרצועה לאחר מכן הוסיף: "בשלב הראשון אם אנחנו צריכים להחזיק את השטח - נחזיק. אבל אנחנו מחפשים מדינות ערביות, בעיקר מדינות מפרץ, שינהלו את עזה עד להודעה חדשה. האחריות הביטחונית בכל מצב תישאר בידי ישראל. לא נפקיד את הביטחון בידיו של מישהו אחר".
בנוגע לדיווחים על כוונה להגיע להסכם גרעין עם איראן, אמר הגורם המדיני הבכיר כי הוא בספק מכך שהדבר אפשרי. "אנו רוצים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני", הדגיש. "אם יש דרך דיפלומטית, אני לא יודע. בספק. היה מקרה כזה בלוב ובאוקראינה. אבל בוא נראה. אני בטוח שהנשיא טראמפ מודע לכל האפשרויות ולא צריך להיכנס לשיקולים שלו. אני חושב שיש לו עמדה ריאליסטית על המו"מ".
בנוגע לחילופי הדברים בין ישראל לטורקיה בחודשים האחרונים, אמר הגורם כי ישראל לא מחפשת עימות עם טורקיה ומקווה שכך גם ההיפך. לדבריו, "יצאה היום אמירה ממתנת של שר החוץ הטורקי. מנגד, אנו לא רוצים גם התבססות טורקית בגבולנו - ולא מסכימים לכך. יש כל מיני דרכים לטפל בזה. ההנחיה של ראש הממשלה הייתה לשמור על דרום מערב סוריה אזור מפורז – שלא יקימו בו צבא".
החשש הישראלי מהתבססות טורקיה בסוריה עלה גם בשיחות של נתניהו עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. באשר להחלטה של הונגריה לפרוש מה-ICC (האג), אמר הגורם המדיני הבכיר: "זה עבר הרבה תיאומים בין הונגריה לישראל. זו מדינה ראשונה שיוצאת. זה חשוב במאבק נגד הדבר המושחת הזה.
"יש עוד מתלוננות על ההטרדות המיניות של התובע הראשי של בית הדין קארים חאן", טען הגורם, שהוסיף: "אין לנו ספק - אנחנו יודעים ששבועיים לפני שהגיש את צו המעצר נגד נתניהו וגלנט – הוא עומת עם זה שיש הטרדה מינית. הדרך הכי טובה לצאת מזה – זה לתקוף את ישראל וראש ממשלת ישראל. זאת פרקטיקה בינלאומית. היציאה של הונגריה חשובה ומסמלת משהו יחד עם הסנקציות שהטיל הנשיא טראמפ. זה מאבק גדול – מול גוף שמסכן את החיילים והאזרחים שלנו".
הגורם המדיני הבכיר חשף כי חאן שוקל להוציא עוד צווי מעצר נגד גורמים ישראלים, מעבר לצווים שביקש נגד נתניהו וגלנט. "ראש הממשלה ור"מ הונגריה שוחחו עם טראמפ בעיקר סביב ICC ואיך להמשיך לטפל כי הם (בית הדין בהאג - א"א) מתכוונים להוציא עוד צווים נגדנו", אמר. "כעומק ההטרדה (הכוונה לחשדות להטרדה מינית נגד חאן) כך עומק החקירה. הוא בוחן הוצאת עוד צווים – יש פה עיוות וסכנה גדולה ליכולת שלנו להגנה עצמית, שבסופו של דבר באירופה יוביל את זה אורבן. גם קנצלר גרמניה שולץ מצוטט מדבר נגד. אנחנו בתוך מאבק ולאורבן יש כאן מקום של כבוד".
הוא התייחס גם לסוגיית החימושים, והוסיף: "ישראל במאמץ להגדיל את ייצור התחמושות הסטנדרטיות, פגזי טנק 120 מ"מ וארטילריה 155 מ"מ. אנו דנים עם מדינות שונות איך להגדיל, אך יש מכשול גדול בגלל מלחמת רוסיה–אוקראינה. אנו מחפשים מדינות שיכולות להגדיל את הייצור, בשיתוף חברות ישראליות, כדי להגדיל בצורה משמעותית את המאגר שלנו. זה נכון שעברנו את המלחמות העיקריות - אבל לא יודעים מה ילד יום ורוצים להיות ערוכים. כשיש לך תחמושת כזאת אתה חוסך בחיי חיילים, כי אתה נותן התרעה לאוכלוסייה שתצא - ואז מפגיז".
פורסם לראשונה: 17:58, 04.04.25
