פסיקת בג"ץ בפרשת מינוי החוקר המיוחד לטיפול בתיק הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי טלטלה את המערכת המשפטית. כפי שאמר נושא תפקיד רם דרג בעבר ל-ynet: "בג"ץ נתן אור ירוק לביטול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ולפוליטיזציה של ההליך הפלילי. לא ירחק היום שבו ימונה חוקר מיוחד גם נגד נשיא בית המשפט העליון".
2 צפייה בגלריה
לוין קיבל "מתנה לדורות הבאים", עבור בהרב-מיארה מדובר בפסיקה שמשנה סדרי עולם
(צילום: שלו שלום, רפי קוץ, עמית שאבי, גיל נחושתן)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין שומרים על שתיקה מאז פרסום ההחלטה הבוקר, ושני הצדדים נדהמו, כל אחד מטעמיו - מי לטוב ומי לרע. לוין, שמבחינתו ספג רק "מכה קלה בכנף" עם פסילת הנציב בדימוס אשר קולה, יוצא מההליך בתחושת ניצחון. הוא יוכל למנות חוקר מטעמו לתיק הפצ"רית, ועל הדרך קיבל מבית המשפט הרשאה רחבה יותר להתקדם לעבר היעד המקורי שהציב לעצמו: הדחת היועצת בהרב-מיארה. הוא גם קיבל "מתנה לדורות הבאים": האפשרות ששרי המשפטים, מהימין ומהשמאל, יוכלו למנות חוקרים מיוחדים בתיקים פליליים "חריגים ונדירים".
עבור בהרב-מיארה, לעומת זאת, מדובר בפסיקה שעלולה לשנות סדרי עולם. לשיטתה, בג"ץ לא רק סדק את בלעדיות התביעה הכללית בניהול החקירות הפליליות, אלא פתח פתח לתהליך טקטוני. יש מי שמגדירים זאת "זוועה" ו"שינוי מז'ורי של פני המשפט הפלילי בישראל".
אומנם נקבע כי שר המשפטים לא יוכל למנות חוקר מיוחד בתיקים הנוגעים לשרים או לגורמים פוליטיים, אבל ההגבלות נותרו עמומות ונתונות לפרשנות. מי יקבע מהו מקרה "נדיר", מי יכריע בעתיד כשכף המאזניים תהיה בידי שופטים "שמרניים יותר", ומה יקרה אם בקשת מינוי תעסוק בדמות שאינה פוליטית אך היא מהבכירות במערכת - ראש השב"כ, המפכ"ל או נשיא בית המשפט העליון? גם אז, ההרשאה למנות חוקר מיוחד תישאר בידי השר - בין אם הוא מהציונות הדתית ובין אם ממרצ.
היחיד שהתבטא בגילוי לב מלא היה ח"כ משה סעדה מהליכוד. הוא הציב מתחילת הדרך את המטרה: הדחת בהרב-מיארה. סעדה סייע ללוין לגבש את המסגרת החוקית למינוי חוקר מיוחד, זו שכעת קיבלה גיבוי של בג"ץ. בתגובה לפסק הדין אמר: "בג"ץ אימץ היום את עמדתי וקבע שהן בהרב מיארה והן איסמן בניגוד עניינים מובהק ולכן מנועים מלטפל בתיק. בג"ץ אף אישר את עמדתי לפיה בסמכות השר למנות את הגורם החיצוני שיחקור את התיק. הגורם שימונה אמור לפעול לחקור את גלי בהרב-מיארה כחשודה ביחס לחיפוי על התנהלות הפצ"רית וגם ביחס לכך שקיבלה החלטות בתיק למרות שהיא בניגוד עניינים. רק כך נגיע לחקר האמת ורק כך נשיב את אמון הציבור".
2 צפייה בגלריה
גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר, ואלכס שטיין. השופטים העדיפו לאמץ את טענות ניגוד העניינים של היועמ"שית ופרקליט המדינה
(מתוך אתר הרשות השופטת)
חקירת יועצת משפטית לממשלה כחשודה באזהרה היא כמעט תמיד מתכון לעזיבתה. מרבית החקירות הפליליות בישראל מתנהלות כיום באזהרה, כדי להגן על הנחקרים מפני הפללה עצמית.
עד שתתקבל החלטה אם היא אכן תיחקר, צפויים שלבי ביניים דרמטיים. לוין, יחד עם פרקליטו עו"ד ציון אמיר ומקורביו, יידרש להחליט מי יעמוד בראש החקירה. יהיה קשה למצוא משפטן בעל יוקרה, לגיטימציה רחבה וניקיון כפיים ציבורי שיסכים לתפקיד כשהוא יודע שמרגע זה ייחשף לביקורת חריפה מהמערכת המשפטית והפוליטית. כל אמירה שלו תיבחן במסרקות ברזל, בעיקר על ידי התקשורת, וכל "ממצא" יופנה לבג"ץ בתוך זמן קצר - מה שיבטיח סערה נוספת. משפטן כזה יואשם מיד כי הוא "חוקר פוליטי" או "חוקר מטעם", וכי כל אמירה שלו מאז גן הילדים תיבדק מחדש.
בתוך המערכת המשפטית התחושה היא של יתמות. בג"ץ העדיף לאמץ את טענות ניגוד העניינים של בהרב-מיארה ושל פרקליט המדינה עמית איסמן, על פני העיקרון ההיסטורי שקבע שגורם פוליטי לא יהיה מעורב בחקירות פליליות. לפי פרשנים חוקתיים, בית המשפט בחר להחמיר בניגוד העניינים של בהרב-מיארה ואיסמן, תוך התעלמות מניגוד העניינים של השר לוין, שהצהיר ופעל בגלוי לקידום הדחתה. עוד הם טוענים כי הפסיקה עומדת בסתירה ברורה להחלטה בעניינו של השר איתמר בן גביר, שנמנעה ממנו כל מעורבות בחקירות פליליות. בנוסף, הם מסבירים שבג"ץ העניק לגיטימציה לפסול לא רק את בהרב-מיארה אלא גם את כל הצוות בפרקליטות שליווה את החקירה.
מחר ימשיך יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בקידום החוק לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אין ספק שהפסיקה האחרונה העניקה רוח גבית לקידום הפיצול, להחלשת המוסד במתכונתו הנוכחית ולחיזוק מודל "התובע המיוחד" - כעוגן בחוקי היסוד של הכנסת, ולא רק בפסיקה.
