הממשל האמריקני הכריז לפנות בוקר (יום ה') כי בצל איומיו של דונלד טראמפ להשתלט על תעלת פנמה הגיעה ארה"ב להסדר עם המדינה המרכז-אמריקנית שלפיו כלי שיט בבעלות הממשל יוכלו לעבור בנתיב הימי העמוס ללא עלות. עם זאת זמן קצר אחר כך הכחישה הנהלת התעלה כי הושג הסדר שכזה. הודעת ההנהלה צפויה להגביר את המתיחות בין וושינגטון לפנמה.
4 צפייה בגלריה
תעלת פנמה, דונלד טראמפ
תעלת פנמה, דונלד טראמפ
מחלקת המדינה חגגה: "נחסוך מיליוני דולרים". טראמפ ותעלת פנמה
(צילום: Shutterstock, AP Photo Alex Brandon)
תעלת פנמה
בהודעה שפרסמה הלילה מחלקת המדינה האמריקנית ברשת X (לשעבר טוויטר) נכתב: "מדינת פנמה הסכימה להפסיק לחייב בתשלום כלי שיט של ממשלת ארה"ב בגין המעבר בתעלת פנמה. הצעד יחסוך לממשל האמריקני מיליוני דולרים". לא עבר זמן רב, ורשות תעלת פנמה, הגוף העצמאי שהוקם מתוקף חוקת פנמה כדי לנהל את התעלה, הכחישה את הדברים: "רשות תעלת פנמה, שלה יש הסמכות לקבוע את עלויות המעבר בתעלה, מודיעה כי לא ערכה שום שינוי בדמי הכניסה האלה". הרשות הוסיפה כי היא זמינה לדו-שיח עם הגורמים הרלוונטיים בארה"ב בנוגע למעבר של ספינות קרב אמריקניות בתעלה.
הנשיא טראמפ, נזכיר, הצהיר בחודשים האחרונים שוב ושוב על רצונו שארה"ב "תיקח בחזרה" את התעלה המחברת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, תעלה שנבנתה על-ידי ארה"ב ונחנכה בשנת 1914. התעלה נותרה בריבונות אמריקנית עד 1999, אז היא הוחזרה לידי פנמה, מתוקף הסכם שנחתם ב-1977 עם הנשיא הדמוקרטי ג'ימי קרטר.
"קיבלנו יחס גרוע מאוד מאז הענקת המתנה חסרת ההיגיון הזו, שמעולם לא הייתה צריכה להינתן", אמר טראמפ בנאום ההשבעה שלו בחודש שעבר. "ההבטחה שפנמה נתנה לנו לא קוימה", אמר, וטען כי על ספינות אמריקניות הוטלו דמי מעבר כבדים בהרבה מהראוי. בנאום טען טראמפ גם כי "יותר מכול, סין מנצלת את תעלת פנמה, ואנחנו לא נתנו אותה לסין – נתנו אותה לפנמה. אנחנו הולכים לקחת אותה בחזרה".
4 צפייה בגלריה
מזכיר המדינה של ארה"ב מרקו רוביו בביקור ב פנמה
מזכיר המדינה של ארה"ב מרקו רוביו בביקור ב פנמה
מרקו רוביו. נפגש עם נשיא פנמה ויצא מעודד
(צילום:Mark Schiefelbein / POOL AP / AFP)
לטענת וושינגטון, ההשפעה הגוברת של סין סביב התעלה מאיימת על אינטרסים אמריקניים, ועלולה לאפשר לבייג'ינג לחסום את נתיב המים האסטרטגי הזה במקרה של עימות בין הצדדים. במוקד המחלוקת עומד הזיכיון שניתן ב-1977 לחברת CK Hutchison מהונג קונג להפעיל את נמל בלבואה ונמל קריסטובל שבשתי הכניסות לתעלה, בעוד ניהול נתיב השיט עצמו נשאר בידי רשות תעלת פנמה. לחברת Hutchison ניתן בשעתו זיכיון ל-25 שנה, וב-2021 הוא הוארך ב-25 שנים נוספות. פנמה וסין מכחישות בתוקף את טענותיו של טראמפ שפנמה העניקה למעשה לבייג'ינג את השליטה בתעלה.
מאז שטראמפ החל להשמיע את תביעתו להחזיר את תעלת פנמה לידי ארה"ב נמצאת החברה הסינית תחת ביקורת מצד שלטונות פנמה כדי לבדוק אם היא עומדת בהתחייבויות הכספיות שלה. שני עורכי דין בפנמה כבר הגישו עתירה בדרישה לבטל את הזיכיון של החברה. מהלכים אלה עשויים לאותת כי פנמה אכן מנסה למצוא דרך לפייס את טראמפ.
4 צפייה בגלריה
ארה"ב וסין הן המשתמשות הראשיות. תעלת פנמה
ארה"ב וסין הן המשתמשות הראשיות. תעלת פנמה
ארה"ב וסין הן המשתמשות הראשיות. תעלת פנמה
(צילום: AP)
4 צפייה בגלריה
נשיא סין שי ג'ינפינג בטקס חתימה עם נשיא רוסיה פוטין ב קרמלין
נשיא סין שי ג'ינפינג בטקס חתימה עם נשיא רוסיה פוטין ב קרמלין
נשיא סין שי ג'ינפינג. החשש בארה"ב: בייג'ינג תחסום את נתיב המים האסטרטגי במקרה של עימות בין הצדדים
(צילום: Sputnik/Vladimir Astapkovich/Kremlin via REUTERS)
ביום ראשון השבוע ביקר מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בפנמה, ומהצהרותיו אחרי פגישתו עם נשיא פנמה חוסה ראול מולינו אפשר היה להבין שמולינו לקח לתשומת לבו את דאגותיה של ארה"ב בנוגע לתשלום הנגבה מכלי שיט צבאיים אמריקניים בתעלה. במהלך ביקורו הכריז מולינו כי ארצו לא תחדש את מזכר ההבנות שלפיו היא תשתתף בפרויקט התשתיות הבינלאומי האדיר הסיני שנודע בכינוי "דרך המשי החדשה". במזכר שנחתם ב-2017 הפכה פנמה למדינה הראשונה במרכז אמריקה המצטרפת לתוכנית של בייג'ינג, ומאז אושרר המזכר אחת לשלוש שנים. האשרור הבא אמור להיעשות ב-2026.
ממשלות פנמה וארה"ב אמורות לערוך בסוף השבוע סבב נוסף של שיחות בנוגע לעתיד התעלה, שבה עוברים 5% מהסחר העולמי, ושארה"ב וסין הן המשתמשות הראשיות בה.
ההצהרה של מזכירות המדינה הלילה בנוגע לתעלת פנמה באה אחרי שבשבועות האחרונים נראה כי טראמפ מצליח להכפיף לדרישותיו כמה מדינות באזור שניסו לקרוא תיגר על שאיפותיו. באמצעות איומים במכסים הצליח בין השאר לאלץ את קולומביה להסכים לקבל בחזרה לידיה מהגרים בלתי-חוקיים שגורשו מארה"ב, ולגרום למקסיקו ולקנדה לשקול מחדש את סירובן להגביר את מאבקן בהסתננות משטחן לארה"ב.