כחודש וחצי לאחר ששירותו הוקפא על-ידי צה"ל, בעקבות הביקורת הנוקבת שהשמיע על אופן ניהול המלחמה בעזה, אלוף-משנה (מיל') חזי נחמה שפיקד בעבר על חטיבת אלכסנדרוני ועל סיירת גבעתי, פרס היום (ה') את משנתו על התהליכים שלדבריו עבר צה"ל בעשורים האחרונים – שהובילו בראייתו לטבח 7 באוקטובר. בין היתר טען נחמה כי צה"ל עבר עם השנים לתפיסת "הרתעה במקום הכרעה".
אל"מ (מיל') נחמה: "במלחמה חווינו מה קורה כשאין מדינה"
(צילום: ישיבת ההסדר 'הכותל')
דבריו נאמרו ביום עיון לתלמידי ישיבות דתיות-לאומיות לחנוכה, בנושא "ערכים במבחן מלחמה", שהתקיים הבוקר בישיבת ההסדר "הכותל". נחמה הציג שני תהליכי עומק שלדבריו התרחשו במקביל בצה"ל. הראשון, שהוצג כתהליך חיובי, נוגע להקמת מכינות קדם צבאיות. התהליך השני, שהתרחש לדבריו במקביל והיה שלילי, עוסק בשינוי תפיסתי ומעבר ל"צבא קטן וחכם".
"בשנות ה-80 החלו לקום עוד ועוד מכינות קד"צ שבוגריהן התגייסו לצה"ל, וכך היו יותר ויותר מפקדים מאמינים בעלי אידיאלים - האדם המאמין אינו מאמין רק בה' אלא גם בעצמו, בעם שלו, בצדקת הדרך שלנו. ואם אתה לא מאמין ולא ברורה לך צדקת הדרך, אתה מתחיל להתבלבל ולהתערער בעמדתך. ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות והמכינות קמו ואמרו כי ניתן להיות איש מאמין וירא שמיים בתפקידים צבאיים ובקצונה בכירה, וזה בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית באופן ניכר. זה תהליך ראשון וחיובי שקרה לחברה הישראלית", פירט נחמה.
מאידך, הוא טוען כי "באותן השנים התקיים גם תהליך שני, שלילי. בשנות ה-50 וה-60, התפיסה של בן גוריון לביטחון ישראל הייתה בנויה על שלוש רגליים: הרתעה, התראה והכרעה מהירה. אך החל מסוף שנות ה-80 וה-90 התחילו לחשוב אחרת, בעקבות ספרו של שמעון פרס 'מזרח תיכון חדש', ובו הוא כתב שעם ישראל 'עייף ממלחמות, מותש בכוחו ורוצה שלום וכלכלה משגשגת'. אהוד ברק כרמטכ"ל דאז קיבל את התזה וקידם 'צבא קטן וחכם' וכך צה"ל סגר ב-20 השנים האחרונות למעלה מ-20 חטיבות.
"צה"ל עבר מהכרעת האויב להרתעת האויב", אמר נחמה בתקיפות. "במקום להילחם, ניסינו להפחיד את האויב". לדבריו, "צה"ל והדרג המדיני קיבלו החלטות כושלות, ולדעתי התחקיר של 7 אוקטובר צריך להתחיל מהיום שבו סיימנו את מבצע 'צוק איתן' באמירה ברורה 'ניצחנו' - כשלא ניצחנו באמת. לא פעלנו להכרעת האויב וזה פגע בנו. 7 באוקטובר קרה, בין השאר, כי צה"ל עבר לתפיסת הרתעה במקום הכרעה". נחמה תהה עוד: "מה המסר שהיה לחיזבאללה כשיצאנו מלבנון בשנת 2000, אחרי שהם פגעו בנו ולכן התקפלנו שם כדי לא לסכן עוד חיילים?". הוא טען כי בארגון הטרור השיעי אכן "הבינו את המסר", שאינו לטובת ישראל כלל.
לדבריו, כשאקדמיה דנה במוסריות וערכים בין כותליה, הדבר נסבל, אך "כשערכים מעוותים שכאלו נכנסים לצה"ל אסור שזה יקרה – וזה עושה נזקים עצומים". "מה שמביא ניצחון במלחמה הנוכחית זה יותר ויותר אנשים שמאמינים בכוחנו, ביכולת ובעוצמה שלנו כעם", טען נחמה. "בפרוץ המלחמה ראינו היטב שמדינת ישראל וצה"ל כמערכת שאמורה להגן על האזרחים לא התקיימו. במלחמה חווינו חוויה מתומצתת, נוראה ואיומה במחיר שלה - מה קורה כשאין מדינה לעם היהודי. זה שיעור חשוב להבין עד כמה זכינו שיש לנו מדינה ואסור שהיא תיפול".
"כך לא נכריע את חמאס". הביקורת של נחמה על צה"ל, מוקדם יותר השנה
(צילום: עידו ארז, קובי קואנקס)
לסיכום טען נחמה כי החברה הישראלית צריכה לקבוע לה יעדים לעתיד כדי להתקיים: "ממלחמת יום הכיפורים לא דאגנו לעדכן את היעד של מדינת ישראל מעבר למקלט בטוח לעם היהודי. יש לנו שליחות כעם, לעם היהודי יש ייעוד להביא ברכה לאנושות ויש לו עוד הרבה קדימה. אם נהיה מודעים לייעוד שלנו, ממילא גם נושאי הערכים בלחימה והשאלות המוסריות שאנחנו מסתבכים איתם היום - לא יהיו. אנחנו כבר ארבעה חודשים קוראים לבצע את תוכנית האלופים בעזה, לעשות מצור על המחבלים ואנחנו מתברברים; כבר שנה וחודשיים שאנחנו לא החלטיים בנוגע לסיוע ההומניטרי. כשהדברים ברורים ופשוטים לנו, אנחנו יודעים להוציא אותם לפועל".
כאמור, ביוני האחרון נחמה מתח ביקורת נוקבת על אופן ניהול המלחמה בעזה, וטען כי "הכיוונים שבהם צה"ל הולך לא יביאו אותנו לניצחון". הוא הוסיף אז, כחלק מהדברים שהובילו להקפאת שירותו, כי "צה"ל מבצע התקפות ללא שמירה על רציפות, המשכיות וריכוז מאמץ. צה"ל לא מטהר את המרחב שבו הוא פועל ויוצא מהשטח די מהר, מה שמאפשר לאויב לחזור ליכולות לחימה שמאתגרות את צה"ל בפעם הבאה שהוא חוזר לאותן נקודות".
