בכירים במערכת המשפט מעריכים הערב (חמישי) שגם נוסח החוק החדש שפרסם יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט לא יעבור את מבחן בג"ץ, והסיבה פשוטה: הוא לא עונה על צרכי כוח האדם של צה"ל, ולא מקדם את עיקרון השוויון בפני החוק.
- לנוסח החוק המלא - לחצו כאן
6 צפייה בגלריה
חוק הפטור מגיוס יעבור את בג"ץ?
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
אותם גורמים מסתמכים בין השאר גם על הערות שופטי בג"ץ, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, בדיון האחרון על חוק הפטור מגיוס. גורמים מקצועיים שהשתתפו בישיבות, לצד הצמרת המשפטית, הביטחונית והאוצר, אומרים כי "עקרונות חוק הגיוס החדש הם מיסוד של ההשתמטות מצה"ל, והנצחת המצב הקיים של אי-גיוס חרדים". לדעתם, מדובר במתווה שימשיך את ההשתמטות ואף יחזיר לישיבות את הקצבאות באופן מיידי בלי שהתגייס חייל אחד. ולכן, הם מעריכים, העקרונות שהציג ביסמוט לא יוכלו לעמוד בבג"ץ.
לדעת הבכירים, המתווה החדש לא עונה על צרכי הביטחון של המדינה ועל צרכי המשק, והוא גם מותיר את הצבא בלי כלי אכיפה - סנקציות אמיתיות נגד משתמטים. אם יהיו סנקציות בכלל הן יהיו קהילתיות - מניעת תקציבים מישיבות ומוסדות חרדיים. "חוק גיוס כזה, שאין בצידו סנקציות על הפרט, הוא חוק בלי שיניים, חוק על הנייר. בכך נראה שתכליתו המעשית של המתווה היא 'קניית זמן' לקואליציה בלי גיוס. מהנתונים שהוצגו עולה שהממשלה מבקשת להעמיס על מערכת הביטחון ועל הציבור נטל כבד בכוח אדם ובתקציב, במקום להתגייס למאמץ הלאומי".
הצעת ביסמוט: שירות אזרחי ייכלל ביעדים, הסנקציות בתיאום הרבנים
בטיוטה שפרסם היום ביסמוט נכתב כי שירות אזרחי ביחידות סמך של משרד רה"מ נחשב כשירות, וחרדי מוגדר בה כמי שלמד במוסדות החרדים לפחות שנתיים בין גילאי 14 ו-18. כלומר, החוק קובע את יעדי הגיוס לא מקרב תלמידי ישיבות - אלא מרחיב גם לכדי "בוגרי חינוך חרדי".
היעדים לפי הנוסח גדלו מבטיוטה שדלפה - 8,160 צעירים יגויסו לשירות צבאי ואזרחי, בשנה הראשונה - שמוגדרת למעשה כשנה וחצי, עד יוני 2027. לאחר מכן ירידה - 6,840 בשנה השנייה, 7,920 בשלישית, וברביעית לא פחות מ-8,500. בשנה החמישית ואילך, לפי הנוסח, יגויסו 50% מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי. אולם, זאת כאשר מחשיבים גם את אלו שיגויסו לשירות אזרחי ולא צבאי בלבד, עד למגבלה של 10% מהיעד השנתי.
גם בנוסח של יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין, נזכיר, שירות צבאי נחשב במסגרת המכסות רק למי שמתגייס לקרבי או לתומכי לחימה - בעוד שכל שירות אזרחי אחר לא נחשב במכסת הגיוס. בשבוע הבא יתקיימו בנושא שני דיונים בוועדת החוץ והביטחון, בימים שני ושלישי.
הסנקציות המובאות בנוסח שפורסם כוללות הפחתת תקציב לישיבות לפי תלמיד שקיבל צו ולא התגייס, אם לא עמדו ביעדים, לפי התחשיב הבא - בשנה הראשונה אם לא עמדו ב-75% מהיעד, בשנה השנייה 80%, ובשנה שלישית ואילך 90%. שלילת התקציב, אם כך, אינה מלאה, אלא רק בגין התלמידים שחייבים בגיוס. הסנקציות בחוק והיעדים המוגדלים הם בתיאום עם בתי הרבנים ואישורם. המטרה היא שהחוק לא יפול בבג"ץ.
בתחום הסנקציות האישיות, מי שישתמט ולא קיבל דחייה או פטור בתחולה מיידית - לא יהיה זכאי לרישיון נהיגה עד גיל 23, למלגת סטודנט, לצאת לחו"ל עד גיל 23 בכפוף לוועדת חריגים, לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמשרה בשירות המדינה בייצוג הולם לחרדים. לפי ההצעה, תוקף הסנקציות הן עד להגעה לגיל הפטור - 26.
סנקציות נוספות במידה והיעד לשנת הגיוס הראשונה לא יושג - כל חייב בגיוס יחויב בדמי ביטוח לאומי כאילו יש לו הכנסה מזערית גם אם אין לו הכנסה כזו, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של המדינה או הרשויות לקבלת דיור מוזל, לא יקבל סבסוד מעונות ולא יקבל הטבות בתחבורה ציבורית.
בנוסף, אם לא יושגו היעדים בשנה השנייה, תתווסף סנקציה אישית של אי קבלת סיוע כספי מהמדינה ברכישת דירה. בשנה השלישית, תתווסף גם סנקציה של אי זכאות לפטור על מס רכישה בדירה.
ועדת חריגים שיקים הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר תוכל להחריג מקרים בסנקציות של שלילת הוצאת הרישיון ואיסור היציאה לחו"ל. הוועדה תורכב משני קצינים בדימוס ונציג ועד הישיבות.
הצפי של מערכת הביטחון הוא שלמרות הפסקת הקרבות בעזה, משך ימי המילואים בשנת 2026 יגדל ויעמוד על כ-110. זאת לעומת יעד המילואים ל-2025 שעמד על כ-70 ימי מילואים לכל גדוד. עלות אותם ימים ב-2025 - עומדת על כ-200 מיליארד שקלים.
בדיונים שנערכו נאמר שבשנתיים האחרונות צה"ל עשה מאמצים רבים כדי להקים סד"כ סדיר נוסף, ובכך להקל על נטל שירות המילואים. לדעת הצבא, יש לקדם חקיקה להארכת השירות הסדיר, העומד היום על 30 חודשים. בדיונים הובהר כי "יש להאריך את מחזורי הפעילות של הצבא וכן את היקף הסד"כ הסדיר הנדרש לצורך משימות הצבא. לכן הממשלה מתכוונת להאריך את משך השירות הסדיר ואת משך ימי המילואים במקום לטפל בהשתמטות".
עוד נמסר על-ידי משרד האוצר שמאז תחילת המלחמה ועד סוף 2025, אובדן הפעילות הכלכלית במשק מוערכת בכ-130 מיליארד שקל. העלות התקציבית של שירות המילואים באותה תקופה מוערכת בכ-70 מיליארד שקל, כלומר מדובר בעלות מצטברת של 200 מיליארד שקל רק למימון המילואים.
לפי הערכת גורמי הצבא שהושמעה בדיונים, גם עם נסיגת צה"ל מעזה יצטרך צה"ל לעבות את הגנת החיילים, סדיר ומילואים, על תושבי הדרום בדגש על ישובי עוטף עזה. כמו כן, צה"ל פרוס ביתר שאת בישובים הגובלים בלבנון ובסוריה. מאז שהחלה המלחמה בעזה צה"ל גם הגביר את אחיזתו ביהודה ושומרון במטרה להגן על הישובים היהודים, והוא נכנס באופן תדיר לישובים שבשליטת הרשות הפלסטנית כדי למנוע את התבססות חמאס בגדה.
האם יש רוב בקואליציה?
בתגובה להצעת ביסמוט, יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף מסר הערב הודעה עמומה ולפיה "עמדת מועצת גדולי התורה כפי שנמסרה לנו היא שיש לפעול למתווה שישמור על עולם התורה, ללא כל סנקציות כלפי לומדי התורה. טיוטת ההצעה שהונחה הערב תוצג בפני מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א להכרעתם, ועל פיהם בלבד נפעל".
בצל הלחץ הציבורי הרחב נגד החוק, ובעוד שגם בתוך מפלגת השלטון נרשמה הסתייגות, עולה השאלה האם החוק יכול לעבור את הרבנים מצד אחד, ואת חברי הכנסת בליכוד מצד שני. גורמים בכירים בקואליציה אומרים בשעות האחרונות כי במידה רבה החוק קם ונופל - על גולדקנופף.
מי שהחל את דרכו בממשלה כאחד השרים הכי קרובים לראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לבסוף היה הראשון לפרוש מהקואליציה והחל את החרם החרדי על ההצבעות - בעיקר מתלבט. בכירים בליכוד אומרים שבלי גולדקנופף סביר להניח שאין רוב, משום שחברי כנסת נוספים עשויים להצטרף אליו ולהצביע נגד - אבל ממניעים אחרים. בינתיים, החרדים החליטו לחזור ולהצביע יחד עם הקואליציה על מרבית החוקים שיעלו במליאת הכנסת, אחרי חרם מתמשך שתקע חקיקה.
נתניהו עצמו עדיין שותק בקשר לחוק, אך בסביבתו כבר מתדרכים בעדו. "הוא רואה בחוק הזדמנות לחולל מהפכה בצבא", אמרו, והסבירו: "יוצא שתוך חמש שנים אנחנו עתידים להגיע ל-50% גיוס. זה כמעט מיצוי מלא של החברה החרדית אם מוציאים את החסידים, הפלג הירושלמי ונטורי קרתא".
על סנקציות אמרו המקורבים כי "הן קשות. אם מגיעים ל-70% מהיעד זה אומר שיש אפס תקציב בישיבות. לסנקציות האישיות שמופיעות בחוק הזה אין אח ורע בחוק הישראלי. נגביר את האכיפה ואת כוח האדם שהוקצה לטובת זה". בהודעה נוספת הבהירו: "זה חוק מצוין, והוא יעבור".
גולדקנופף שתמך בהצעה לפיזור הכנסת שעלתה על-ידי האופוזיציה בכנס הקודם, רמז בשבועות האחרונים שיתנגד לחוק הכולל סנקציות, למרות שהוא עצמו היה בעבר ממובילי המגעים לחוק ואף השתתף בישיבות ועדת החוץ והביטחון. הזעם של גולדקנופף הגיע על רקע אי הגשת הנוסח במשך יותר שנתיים.
כעת, כשהטיוטה מונחת על שולחן יו"ר הוועדה, גורמים חרדים מעריכים כי המתח יירגע מעט. בלחץ הרבנים הליטאיים שנתנו אור ירוק לחוק, נראה שגם ההתנגדות של גולדקנופף צפויה להתרכך, וייתכן שיאפשר לחוק לעבור בהימנעות. בצל הודעתו של גולדקנופף, לא ברור עד כמה הלחץ של הפלגים הקיצוניים ברחוב החרדי יתנו את אותותיהם הלאה.
בליכוד, כאמור, ישנה קבוצה של שבעה-שמונה חברי כנסת שכבר עכשיו מסתייגים מהחוק. סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה שתצביע נגד, ולפני כמה שבועות אף הבהירה בכנס של מילואמינקים שיש לה קבוצה של חברי כנסת נוספים שיצביעו לצידה.
גם ח״כ משה סעדה אמר כי אין בנוסח הנוכי בשורה ללוחמים, וכי היעד לגיוס תפקידי לוחמה לפי החוק הזה "הוא אפס". הוא קרא לתעדף משרתים על-פני לא משרתים, ולהכניס לחוק את הנוסחא: "שירתת - קיבלת, לא שירתת - לא קיבלת".
בליכוד אומרים כי אם הקואליציה תתחיל את ההצבעות על החוק בפיגור של שתי אצבעות של אגודת ישראל שיצביעו נגד, סביר להניח שהחוק כלל לא יגיע לכנסת בגלל ההבנה שאין לו רוב. אם גולדקנופף יתמוך - חברי הכנסת בליכוד יעמדו בפני מצב מאתגר, כי יתכן שהתנגדותם לא תספיק להפלת החוק.
"קיבלנו סכין מהחרדים ב-7/10, ועכשיו מהממשלה"
צבי זוסמן, אביו של סמ"ר בן זוסמן, בן הציונות הדתית שנפל בקרב רצועת עזה, אמר ל-ynet בתגובה להצעת ביסמוט כי "ב-7 באוקטובר ציפינו שהחברה החרדית תעלה לגודל השעה ותתגייס, כדי לעזור לכולנו במאמץ המלחמתי להגן על החיים של כולנו. זה לא קרה, שנתיים. היום ח"כ מהליכוד, בתמיכה של חברים הממשלה של הציונית הדתית, נותנים יד לדבר הזה".
לדבריו, "אם קיבלנו סכין בלב ב-7 באוקטובר מהחברה האזרחית החרדית, היום קיבלנו סכין בלב מהממשלה שלנו. כהורה שכול שממילא כבר כואב ופגוע, זה קשה מאוד, פשוט בלתי נסבל לסחוב את זה. אם עושים עלינו ספין פוליטי, כי אני לא יודע מה הטריקים שהם רוצים, ואני לא רואה איך חוק כזה עובר מוסרית, אז הספין עלינו? על החברה הפצועה? אז או שזה סכין בלב, או ספין פוליטי. זה פשוט ביזיון אחד גדול".
חגי לובר, שבנו סמ"ר אלישע יהונתן לובר גדל גם הוא בציונות הדתית ונפל בעזה, הוסיף: "זה חוק רע שמנציח את המצב הקיים. זה חוק של שקר שמנציח שקר. לא בכדי יש סעיף שלם שקובע את הקנס של ראש הישיבה שעומד על 20 אלף שקל. לא יתפסו ולא יתנו קנסות. וגם אם יתנו - זה בוטנים".
הוא תיאר כי "כל השיטה הזאת שבה מתייחסים לחרדים כמקשה אחת ולא כבודדים, ונותנים את האחריות לראשי הישיבות שצריכים למסור למולך הציוני-הצבאי אחוז מסוים של תלמידים - יוצר מנגנון של שקר, הסתרה וזיופים. זה נכון לגבי כל החוקים האלה שניסו לעשות במהלך השנים. בסוף ילד חרדי בן 18 יכול לדחות את הגיוס, שלא כמו חבריו האחרים במדינה. הוא יגיע לגיל 26 ויהיה פטור לגמרי. זה אם כל חטאת. גם אם מישהו למד שנתיים באיזה מוסד חרדי - אז הוא נחשב חרדי. בשורה התחתונה - מעט מידי אנשים מתגייסים".
"החידוש פה", לדבריו, "הוא שמי שהולך למד"א פטור מצה"ל. יש פה מנגנונים חסרי ביקורת, הגדרה נרחבת מידי לגבי חרדים, ואפשרות להימלט מצה"ל. החוק לא ממלא את צרכי הצבא. תישכח המלחמה, אנשים יירגעו ושוב ימסרו למולך כמה חוזרים בשאלה. התחושה החריפה החברתית של אפליה בין דם לדם לא תיפטר, הקיטוב ימשיך. צריכות להיות סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס".
יעקב הרשקוביץ, אב שכול נוסף מהציונות הדתית שאיבד את בנו רס"ם (במיל') יוסי הרשקוביץ, זעם: "זו פשוט בושה. לנו, לחברה ולכל מי שעסוק בזה. עובדים עלינו בעיניים. ייצרו חוק יפה של משתמטים. אני שואל, למה הנכדים שלי צריכים להתגייס? יש חוק גיוס. שיעבדו לפיו. אף אחד לא משוחרר משום דבר, לאף אחד אין דם יותר כחול".
הוא הסביר כי "אין לי נגד אף לומד תורה שום דבר. שעולם לומדי התורה ימשיך. עושים צחוק מעבודה, בשביל מה? אני רוצה שמישהו יעמוד מולי ויגיד לי 'שמע, הבן שלך היה צריך למות ולנו יש דם כחול ואנחנו לא צריכים למות'. זה הכל. זה לא שהבן שלי לא למד. יש רגעים שצריך לעצור הכל ולהגן על המדינה הזאת ועל האזרחים שלה. ואין אחד כן ואחד לא, זה לא עובד ככה".
