גלנט נשאל מה מקור ההתנגדות של נתניהו לניצול ההזדמנות והמהלך נגד חיזבאללה ב-11 באוקטובר. "ראש הממשלה מהיום הראשון, לאורך השבועות הראשונים, בוודאי עד סוף עסקת החטופים הראשונה, שידר תחושה של פסימיות שאני לא הייתי שותף לה. בתמרון זה היה, 'יהיו אלפי הרוגים. ישתמשו בחטופים כמגינים אנושיים וישימו אותם על הגגות ובפתחי הבתים'. ובנושא הזה, הוא הצביע מהחלון יותר מפעם אחת, וזה בלשכה בקריה, ואמר, 'אתם רואים את כל הבניינים האלה בתל אביב? הם ייהרסו, שום דבר לא יישאר, כתוצאה מהיכולת השיורית של חיזבאללה'. כלומר 'אחרי שנתקוף, עם מה שיש, הם ימוטטו את זה'. אני התנגדתי לזה, אמרתי לו שזה לא המצב. וביקשתי ממנו שיכנס את הקבינט כמה שיותר מהר".
1 צפייה בגלריה
יואב גלנט. "שלחתי פעם אחר פעם נציגים לראש הממשלה, כי ניסיתי להשיג את ראש הממשלה בטלפון ולא היה מענה"
(צילום: זיו קורן)
גלנט חוזר לבור. בכל זאת, צריך להכין את המתקפה הנרחבת והמורכבת ביותר של צה"ל מאז מלחמת ששת הימים. הוא מנסה להשיג את ראש הממשלה בטלפון לקראת הקבינט. נתניהו, לפי תיאוריו, נעלם. אנחנו שלושה ימים וחצי אחרי 7 באוקטובר. "שלחתי פעם אחר פעם נציגים, כי ניסיתי להשיג את ראש הממשלה בטלפון ולא היה מענה. בכל זאת, זו מלחמה, ואני שר הביטחון. אני מדבר מהבור, שלחתי נציג, ולא נתנו לו להיכנס. בסוף חזרתי, בשעות הצהריים, ב-15:00, למשרד ראש הממשלה (בקריה). ראיתי שלמעשה הגעתי בסופו של משא ומתן קואליציוני להכנסתם של גנץ ואיזנקוט לממשלה, וגדעון סער, והדיון מאותו רגע והלאה היה שהם חלק מהעניין, התייחסו אליהם כחלק מהקבינט".
מהליכוד נמסר בתגובה לדברי גלנט: "גלנט כבר לא רלוונטי מאז שראש הממשלה נתניהו דחה את דרישתו לעצור את המלחמה לפני הכניסה לרפיח, לפני כיבוש פילדלפי, לפני חיסול הנייה, סינוואר ונסראללה ולפני הביפרים - צעדים ששינו את המזרח התיכון והביאו לשחרור נוסף של חטופינו. מאחלים לגלנט הצלחה בגוש השמאל".
הריאיון המלא - מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים"
