אחר הצהריים צפויה להתפרסם חוות דעת מייעצת של הבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג נגד חוקי אונר"א, סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם, שעברו בכנסת לפני כשנה. ההחלטה צפויה להתפרסם ב-16:00 שעון ישראל.
ההליך הותנע על ידי העצרת הכללית של האו"ם בסוף 2024, לאחר חקיקת חוקי אונר"א בכנסת וסילוק הנציגים של נורבגיה לרשות הפלסטינית. העצרת הכללית ביקשה מבית הדין בהאג לתת חוות דעת מייעצת, במקביל לתיק שהגישה דרום אפריקה לאותו בית דין בטענה שישראל הפרה את אמנת הג'נוסייד (רצח עם), ובהמשך לחוות דעת נוספת שנוגעת לחוקיות הכיבוש. יש גם הליך רביעי בבית הדין נגד גרמניה, בטענה שהיא משתפת פעולה עם ישראל בג'נוסייד.
בסך הכול, יש כאמור ארבעה הליכים נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בישראל טוענים לפוליטיזציה של ה-ICJ, גוף השיפוט המרכזי של האו"ם, שבו אמורות להתנהל תביעות בין מדינות בהסכמתן, והן מנהלות שם את הסכסוך ביניהן. בישראל אומרים כי מערכת האו"ם היא חלק מקמפיין של ניצול לרעה של המנגנונים, עיוות של המשפט הבינלאומי וניסיון לנצל לרעה את בית הדין בהאג ככלי של העצרת הכללית.
חוות דעת מייעצת היא כלי שבו עצרת האו"ם או מועצת הביטחון שואלים את בית הדין שאלה משפטית. בישראל סבורים כי תייגו אותה לרעה ולכן השאלות הופכות יותר ויותר לכאלה שנוגעות לסכסוך, ומשמשות כנשק נגד ישראל באופן שיטתי, כשהשאלה המשפטית שנשאלת היא בעצם פוליטית וחד צדדית. בישראל אומרים כי ההליך לא תקין ומתנהל במקביל לתיק שבו דנים באותם דברים, כגון תיק דרום אפריקה בנושא הג'נוסייד. התיקים מתערבבים, ואלה אותם שופטים שמחליפים את הכובעים ביניהם.
"האג הופכת יותר ויותר לניו יורק וז'נבה. להליך הזה הצטרפו 60 מדינות וזה הפך לקרקס שלם", אומרים בישראל. הדרג המדיני בישראל הנחה להגיש עמדה משפטית שחושפת את הטענות לפוליטיזציה, ושבה ייכתב כי בית הדין לא צריך להיגרר להליך: "זה בכלל לא במסגרת, זה עניין היסטורי ועובדתי, בוודאי לא כשתיק אחר עומד ומתנהל בפני אותו גוף".
לגבי אונר"א, ישראל טענה שבמקום שהאו"ם יבדוק כיצד חדרו גופי טרור לארגון שעובדיו השתתפו בטבח 7 באוקטובר - הוא חוקר רק את ישראל, למרות שישראל העבירה מידע לאו"ם לפני הטבח, אך הוא התעלם ולא בדק. "באופן שיטתי מאשימים את הקורבן", אומרים בישראל. "באינתיפאדה השנייה היו פיגועי התאבדות בישראל ובנינו גדר - אז לקחו אותנו להאג. ב-7 באוקטובר לוקחים אותנו להאג וחמאס לא בקונטקסט. וכעת שאנו מתמודדים כמדינה דמוקרטית עם חדירה של ארגוני טרור לאונר"א - לוקחים אותנו להאג.
"נותנים כאן צ'רטר לארגוני הטרור ולוקחים את ההגנות הבסיסיות של מדינות דמוקרטיות להתגונן בפני טרור. המשפט הבינלאומי הוא לא מרשם להתאבדות בפני ארגוני טרור. גורמים מנצלים את הארגונים האלה לרעה. ישראל היא מדינה דמוקרטית שמחויבת למשפט הבינלאומי, מדינת חוק. ואנו עושים את זה לא בגלל האג, כי זו הדרך שלנו ובזה אנחנו מאמינים. האו"ם והמדינות צריכות להתעשת".
2 צפייה בגלריה
משרדי אונר"א בעזה. "לוקחים את ההגנות הבסיסיות של מדינות דמוקרטיות להתגונן בפני טרור"
(צילום: AFP)
ארה"ב היא בין המדינות שהתייצבו לצד ישראל בהליך הזה בכתב ובעל פה. האמריקנים טענו שזה לא הליך ראוי, וגם ניתקו את המימון לאונר"א. בישראל מדגישים כאמור שמדובר שוב ניצול לרעה של מוסדות המשפט הבינלאומי, גם ביחס לכללים של בית הדין עצמו. "ההקראה הזאת מתקיימת על רקע הפסקת האש בעזה ושינויים חיוביים בשטח. חוות הדעת מנותקת כי היא עוסקת בפוליטיקה והופכת ללא רלוונטית", אומרים ביבשראל.
לדברי גורמים בישראל, "חוות הדעת הזאת הייתה צריכה להיות כתב אישום נגד האו"ם ואונר"א, כי שם ראינו דברים שהדעת לא סובלת. שם ראינו חומרים מודיעיניים לפעילות חמאס בתוך אונר"א, ושום דבר לא קרה עם זה. המערכת האו"מית ואונר"א המשיכו. כשישראל מקבלת החלטה שעם הארגון הזה היא לא יכולה לעבוד בגלל פעילות חמאס העמוקה בו - אז תגובת הנגד היא לייצר המלצה או חוות דעת שמאשימה את ישראל.
"זו תגובת נגד לפעילות חמאס שהתגלתה בתוך האו"ם. זה עוד אבסורד שחוזר על עצמו במוסדות בינלאומיים. ישראל פועלת לפי הדין הבינלאומי ומקיימת את החובות שלה לגבי עזה, גם עכשיו וגם בתקופה שחוות הדעת מתייחסת אליה, והאמירות שטוענות אחרת לא נכונות עובדתית".
ישראל טענה בפני בית הדין שאין בפניה חובה לפי אמנות האו"ם ואמנות ז'נבה לשתף פעולה עם אונר"א - גורם לא נייטרלי ולא הומניטרי. ישראל גם יצאה נגד הטיעון בבסיס השאלה לבית הדין שישראל היא מדינה שהיא כוח כובש. חשוב לדעת שחוות הדעת הזאת לא מחייבת ואין לה שיניים. חוות הדעת חוברה במהירות יוצאת דופן, כאשר העצרת הודיעה לבית הדין שהתיק הזה בראש סדר העדיפויות – יותר חשוב אפילו מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
