לראשונה זה 50 שנים, מאז מלחמת יום כיפור, הציב צה"ל טנקים במרומי החרמון. כוחות השריון של גדוד 74 הגיעו לגזרה הקרה ולנגד עיניהם לא עומדים עוד כוחות אויב, אלא חבריהם לנשק שכבשו את החרמון הסורי לאחר שננטש בעקבות התפרקות משטר אסד וצבא המדינה. "המשימה שלי היא להוות הגנה קדמית באזור החיץ בין סוריה ולבנון, במשולש הגבולות עם ישראל", מתאר רון, מפקד פלוגה בגדוד 74.
צפו בסיור עם דובר צה"ל במצפה השלגים
(צילום: אביהו שפירא )
לדבריו, אחרי טבח 7 באוקטובר, ובמיוחד כעת עם השינויים ההיסטוריים בסוריה, "המציאות הביטחונית השתנתה. אני מרגיש הרבה יותר בטוח ונכון. אני יודע שבמדינת ישראל וגם בצה"ל יש את כל הכוח שצריך להיות כדי לעשות את מה שנדרש".
פסגת החרמון הישראלית יבשה ונראית שונה כל כך מכל שנה רגילה בה השלג בתקופה זאת כבר מכסה את פני המרחב. "לפני כמה שבועות היה פה שלג וכרגע הוא מעט נמס", מספר יהלי נבון, קצין האג"ם של הגדוד. הוא מעריך כי "כנראה שכבר יחזור".
בסיור במוצב מצפה שלגים בחרמון הישראלי נשמרה אתמול השגרה, שלראשונה אולי זה שנים אפשר לכנות אותה "רגועה", מאחר שבמעלה הדרך, מעבר לגבול של המדינה, נמצאים כוחותינו המוודאים כי גורמי טרור אחרים לא ייקחו את השליטה במרחבים המאיימים על יישובי הצפון. "אנחנו נהיה איפה שצריך להיות, בלבנון, בסוריה - ואם צריך גם בתימן ובעיראק", הדגיש רון. "זו היסטוריה, זכות גדולה לשרת בתקופה הזאת. אין שמחים מאיתנו - וגם אין תחליף", ציין.
כיבוש המוצבים והעמדות בסוף השבוע בוצע ללא קרב, אחרי שהחיילים הסורים נטשו ברגע אחד את מוצבי הביטחון מול ישראל, ולא שבו. במקביל, מורדים חמושים שצה"ל לא זיהה והגיעו כנראה מאזור דרעא, הזהירו חלק מהחיילים הסורים על הגעתם. חלק מאותם מורדים, שלא שייכים לארגון "היאת תחריר א-שאם" של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שכבש מאוחר יותר את דמשק, אף בזזו מוצב של האו"ם.
בהתאם, בצה"ל נערכים לשהייה של חודשים ארוכים בשטח הסורי, חמישה עד שבעה קילומטרים לערך מעבר לגבול הבינלאומי, עד אשר כוח מדינתי סדור אחר יקבל על עצמו את השליטה באזור.
