מדי שנה, כשהרמדאן מגיע, העולם הערבי מרותק לטלוויזיה. זה הפך למסורת של ממש מאז הופעת ערוצי הלוויין הערביים, ומאז - עשרות מיליוני ערבים במדינות ערב השונות מתכנסים מול מסכי הטלוויזיה לאחר ארוחת האיפטאר (שבירת הצום), לאחר שקיעת השמש.
צפו בקטע מתורגם מתוך הסדרה "אדמה מדממת"
תעשיית סדרות הרמדאן נחשבת לענף שמגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה בעולם הערבי. הן הופכות לנושא שיחה בחברה הערבית, מאחדות את הצופים תחת ערכים משותפים – וגם מניבות רווחים עצומים לערוצים וחברות ההפקה, שמשקיעות לא מעט בכל פרק ופרק, עם כוכבים שמופיעים מדי ערב על המסך בערוצים הערביים. עלויות פרסומות – של כחצי דקה בערך - יכולות להגיע למאות אלפי דולרים בזמני השיא – ולהניב הכנסות של 100 מיליון דולר ויותר ברמדאן.
חלק מהסדרות זוכות להימכר במיליוני דולרים רבים גם לפלטפורמות סטרימינג כמו נטפליקס, Shahid של רשת MBC הסעודית, או Watch It המצרית. סדרות נוספות נמכרות לערוצים אחרים במדינות המפרץ.
השנה, בין שלל הסדרות המשודרות, בולטת במיוחד בקרב הפלסטינים במיוחד הסדרה הפלסטינית "אדמה מדממת" - שמשודרת בערוץ אל-ערבי הקטארי. הסדרה הייתה הצלחה מסחררת בשנה שעברה, בעונתה הראשונה – וחודשה לעונה נוספת השנה.
"אדמה מדממת" מגוללת את סיפורם של קבוצת המחבלים "אל-עאסף". מאחורי הסדרה עומדים כוכבי הדרמה הפלסטינית: היא מבוימת על ידי בשאר נג'אר, שעמד מאחורי שלל סדרות פלסטיניות, ונכתבה על ידי אוסמה מלחס. היא משודרת מדי ערב לאחר האיפטאר, וכוללת 30 פרקים. לאורך הסדרה, מנסים היוצרים לדמות את המציאות הפלסטינית תחת הכיבוש, ומציגים את המחבלים כגיבורי הסדרה.
הסדרה מדמה למעשה את הפעילות של קבוצת הטרור "גוב האריות" – שעמדה מאחורי שורת פיגועי ירי נגד ישראלים ונגד חיילי צה"ל. החוליה החלה לפעול באוגוסט 2022, והפסיקה את פעילותה באופן סופי ב-2024, אחרי חיסול רבים מחבריה.
"פאודה" במעמד צד אחד
העונה הראשונה של "אדמה מדממת" הסתיימה בפרק שהציג מקרה חטיפה של הקצין הישראלי מרדכי, בעיר שכם, בידי אנשי "אל-עאסף". כוכב הסדרה הוא עאסף, שחי חיים של מחבל מבוקש. העונה השנייה עוסקת בעסקת חילופי אסירים תמורת שחרור אותו קצין, אבל הדברים מסתבכים – כשפעילי הטרור מתחילים לעבור בין הערים הפלסטיניות כדי למנוע מכוחות צה"ל להגיע לקצין החטוף.
"אל-עאסף" מזכירה במידה מסוימת את הסדרה הישראלית פאודה. קטעים רבים בה מזכירים את פעילויות המסתערבים בקסבה בשכם – אבל במקרה הזה – מי שיוצא עם היד על העליונה כמובן הוא קבוצת החמושים הפלסטינים – שמבריחים אותם. ברקע נשמעים קולות של שיחה בעברית עילגת, מצד מי שאמורים להיות אותם ישראלים. המשחק גם נראה הרבה פחות מקצועי ביחס לפאודה.
עם עברית עילגת: צפו בקטע מהסדרה
הגבורה וההתעלות של פעילי הטרור על צה"ל ניכרת לאורך כל הסדרה. הקצין מרדכי מוצג כחלש, רע ולא אנושי – בזמן שהמחבלים ואנשי ה"מוקאוומה" מוצגים כחזקים, צעירים, כריזמטיים ונראים טוב – ביחס לחיילים הישראליים. "את הפלסטינים אתם מכירים רק בתמונות. מתי תבינו שאין לכם זכות קיום כאן?", נראה כוכב הסדרה עאסף אומר לקצין החטוף באחת הסצנות בסדרה. והוא גם מבטיח הבטחה שזכורה לישראלים מימי 7 באוקטובר, כשאומר לפקודיו: "דרך הקצין מרדכי – נרוקן את בתי הכלא (הישראליים – ע"ח) מהאסירים שלנו". אותו מרדכי, אגב, נראה באחת הסצנות כשהוא מצלם סרטון שמזכיר מעט את הסרטון מגלעד שליט, עם העיתון "אל-קודס" בידיו, כדי להוכיח את מהימנות הסרטון ואת יום הצילום.
"אדמה מדממת" נוגעת בעוד שלל נקודות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכולן דרך נקודת המבט הפלסטינית – והנרטיב. באחד הפרקים מוצג חליל, משת"פ שעוזר לכאורה לצה"ל. אבל אותו חליל מושפל – ומוכה על ידי החיילים – במה שנראה כניסיון להעביר מסר לפלסטינים בנוגע למה שקורה למי שישתף פעולה עם ישראל ו"בוגד". "אתה לא צריך לדבר, רק לשמוע", אומר לו הקצין הישראלי שהגיע לבקר אותו בביתו. וכשחליל שואל בדאגה מה יגיד לאנשים שיראו את כוחות צה"ל בביתו – הקצין משיב לו, תוך כדי שהוא מכה אותו: "באנו לחקור אותך".
גם הסכסוכים החוזרים בין המתנחלים לפלסטינים בגדה מופיעים בסדרה, וביתר שאת. באחד הפרקים מוצג מקרה שבו מתנחלים תוקפים את בתי אחד הכפרים, ומנסים לשרוף בתים. כשאותם מתנחלים מגיעים למסגד, מתפתח עימות עם האימאם – שמוצג כמי שנשרף חי. "השתלטתי עליהם – והם שפכו עליי בנזין והדליקו אותי", הוא מספר בסצנה שנראית כריאיון לתקשורת.
ומנגד, בסצנה אחרת, שלושה ילדים בני 10 – קובעים בבית הספר לקנות בנזין, כדי להצית רכוש ששייך להתנחלות סמוכה. "אני מבקש – אל תפחדו, צריך להיות גיבורים", נשמע אחד הילדים אומר בסדרה. אחר כך תועדו הילדים מגיעים אל ההתנחלות, ואחד מהם ריסס כתובת "מוות לישראל".
המבול מקטאר
"אדמה מדממת" עוסקת ביהודה ושומרון, קורצת גם למה שמתרחש בעזה בימים אלה, עם רמיזה ברורה. באחד הפרקים, אחד השחקנים מזהיר כי "הדברים עומדים להסלים. הדיכוי והעוול שאנחנו חווים בגדה המערבית לא יעברו בשלום כל עוד יש אנשים חופשיים", בעודו מדבר על תושבי רצועת עזה. "אני מסתכל על עזה. מה שקורה שם – ההכנה, ההצטיידות, השקט – זה לא נורמלי. אחרי כל שקט יש סערה גדולה או מבול מפחיד באזור כולו – לא רק בעזה".
השימוש במילה מבול אינו מקרי. "מבול אל-אקצא" הוא השם שהעניק חמאס למלחמה. באחד מנאומיו, כשנה לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, בפני המוני עזתים, חזר מנהיג חמאס יחיא סינוואר על מוטיב המבול. "אנחנו נבוא אליכם, בעזרת אללה, במבול שואג. אנחנו נבוא אליכם עם כמויות רקטות בלתי נגמרות, אנחנו נבוא אליכם עם מבול חסר גבולות של חיילים, אנחנו נבוא אליכם עם מיליונים מבני עמנו, בצורה שתחזור על עצמה", הוא הבטיח באותו נאום.
ד"ר הראל חורב, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, שחקר לאחרונה את תופעת "גוב האריות" והגדודים הפלסטיניים ככלל, מספר ש"אדמה מדממת" הפכה פופולרית לאור יכולתה לענות לרצון הפוליטי של הפלסטינים כיום: "זו תופעה שמשקפת סנטימנט רחב מאוד בציבור הפלסטיני – בעיקר הצעיר. אלה אנשים שהגיבורים שלהם הם לא ארגונים, אלא אנשי הכתיבות (גדודים – ע"ח). הם תופעה על-מפלגתית, ואם בודקים את הסקרים של חליל שקאקי בעשור האחרון, מאז החלה תופעת המפגעים הבודדים, נראה עלייה גדולה במספר הבלתי-מזוהים פוליטית. כלומר, רוב הפלסטינים היום לא רוצים את פתח או את חמאס. לכן סדרה כמו 'אדמה מדממת' מצליחה. היא מבטאת את הנרטיב הלאומי".
ד"ר הראל חורבצילום: מתוך האתר של מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביבלדברי חורב, העין הישראלית צריכה להסתכל גם על המקום שבו משודרת הסדרה – הערוץ "אל-ערבי" שמשודר בקטאר. "הם מעודדים את המצב הזה", הוא אמר – והוסיף כי בסדרות הרמדאן, יש נטייה לשים דגש על ההיסטוריה האיסלאמית המהודרת – וניסיון להטמיע מוטיבים כמו תקופות השיא של האיסלאם. כחלק מכך, הם גם משתמשים ב"היפוך מציאות" – ומציגים את הפלסטינים כחזקים ושולטים, ואת היהודים כחלשים.
"כיפה אדומה" – הגרסה הפלסטינית
סדרה נוספת שנעשה בה "היפוך מציאות", כפי שמתאר ד"ר חורב, נעשתה דווקא עבור ילדים. חברת הפקות שפועלת מביירות ומעזה, מנסה להנגיש חומרים על הסוגייה הפלסטינית לילדים – באמצעות פרקים מצוירים, או כלשון החברה – מתוך מטרה להנגיש "ערכים לאומיים". כך לדוגמה, הוכנו לילדים פרקים שונים שמטרתם להציג אירועים היסטוריים, תכנים דתיים, תכנים אנטי-ישראליים – וכאלה שעוסקים בחשיבות העיר ירושלים.
הזאב שהפחיד את החייל: "כיפה אדומה", גרסת הפלסטינים
אחד הפרקים בסדרה מנסה להנגיש את סיפורם של הפלסטינים על גבי המעשייה כיפה אדומה של האחים גרים – באותו היפוך מציאות. בפרק, כיפה אדומה היא ילדה פלסטינית קטנה, שאוחזת סלסלת בייגלה פלסטיני – ומגיעה למחסום צבאי. החייל הישראלי לא מאפשר לה לעבור – אבל הילדה מפחידה את החייל עם קולות זאב, ועוברת את המחסום כשהחייל בוכה מפחד. הילדה הפלסטינית קוראת לעבר החייל: "תתעורר, טיפש. הסיפור נגמר".
פרק אחר עוסק ב"אינתיפאדת הסכינים", גל הטרור שהתרחש בין 2015 ל-2016, ובמסגרתו התרחשו פיגועי דקירה רבים שביצעו מחבלים פלסטינים. לילדים הוסבר כי הסיבה לאותו גל היא שישראל "החליטה לחלל את מסגד אל-אקצא, הוציאה להורג פלסטינים במחסומים – ותקפה מתפללים באל-אקצא".
בסדרה הזכירו גם את הפיגוע בדומא, שבו נרצחו בני משפחת דוואבשה ביולי 2015 בידי עמירם בן אוליאל. פרק נוסף עסק בהחלטת ישראל לסגור את המתחם שנסגר בבאב א-רחמה בעיר העתיקה בירושלים, ולילדים סופר כי "אלפי ירושלמים הגיעו, לא נכנעו לישראל – ופתחו את השער". אותם אנשים תוארו לילדים כ"שומרי אל-אקצא".
ואיפה עזה?
מלבד עיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כוכבים פלסטינים זכו גם לככב בסדרה אחרת – שנמכרה לערוץ ירדני. הסדרה "פרג'", קומדיה יומית, מספרת על גבר בשנות ה-40 לחייו, שמקבל החלטות פתאומיות המשנות את מהלך חייו הכלכליים והחברתיים.
אבל את חלק מהפלסטינים מטרידה שאלה אחת: למה לא מתעסקים במלחמה בעזה בסדרות הרמדאן?
הסופר הפלסטיני בהאא רחאל, לדוגמה, תהה אם שני צומות רמדאן לא הספיקו להפיק סדרה שתזכיר גם את המלחמה ברצועה. "עזה נעדרת מכל דרמה של הרמדאן, במיוחד בערוצי הלוויין הערביים והבינלאומיים. האם זה רק ביטוי להיעדרה ולחולשתה של הדרמה הפלסטינית? האם זה רק צירוף מקרים? אני לא חושב כך! או שיש עוד סיבות?", כתב רחאל במאמר בעיתון הפלסטיני הפופולרי "אל-קודס".
הוא הוסיף: "מה שהניע אותי להעלות את השאלה הזו הוא המספר העצום של סדרות הרמדאן בכל ערוצי הלוויין. בתוך הצגת כל בעיות המציאות הערבית, מהאוקיינוס האטלנטי ועד המפרץ: העוני, האבטלה, המחלוקות הפנימיות, הבעיות הכלכליות והחברתיות, אנו מוצאים את המציאות של עזה נעדרת לחלוטין מהסצנה הזו, נוכחת רק בחדשות כל הזמן".
