הצעת ביסמוט לחוק הפטור מגיוס לא מתייחסת באופן גלוי לתקציבים לישיבות ולהטבות כלכליות, אך עם חקיקתה יוכלו לחזור התקציבים וההטבות שנשללו בעקבות פסיקת בג"ץ ביוני 2024. למעשה, בג"ץ קבע כי בהיעדר חוק המסדיר את מעמד הפטור לבחורי ישיבות הם אינם יכולים להשתמש בסטטוס זה לקבלת הטבות והנחות בביטוח הלאומי ובסבסוד מעונות היום, והמדינה לא יכולה לתקצב את הישיבות שבהן לומדים אותם חייבי גיוס.
2 צפייה בגלריה
רוב הח"כים החרדים נוטים לתמוך בחוק. גולדקנופף, גפני, דרעי, נתניהו וביסמוט
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
חברי הכנסת החרדים צפויים לחזור להצביע עם הקואליציה כבר השבוע. כמו כן, ככל שיתקדם תהליך החקיקה הם ישובו לתפקידיהם כראשי יושבי ראש ועדות ובהמשך גם למשרדי הממשלה.
ההצעה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט תעגן מחדש את מעמד הפטור ללומדי התורה, כך שלמעשה מעמדם יחזור להיות חוקי והתקציבים לישיבות יחזרו. מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה שיחזרו להיות מועברים, שכן הרישום בישיבה יחזור להיות חוקי. כך גם סבסוד המעונות - אלפי שקלים למשפחה עם יותר מילד אחד במעון מפוקח יחזרו לכל הפחות עד סוף תקופת המבחן הראשונה של יעדי הגיוס. אם החרדים לא יעמדו בדרישות החוק ייערך דיון על החזרת הסנקציות.
גם הנחות בדמי ביטוח בריאות וביטוח לאומי שנשללו יחזרו, שכן הסנקציות הקובעות את שלילת התקצובים יחלו, אם בכלל, רק שנה וחצי אחרי אישור החוק - מה שמקנה לחרדים שנה וחצי של שקט תעשייתי ממושך, גם אם בעתיד לא יעמדו באף יעד. במקרה שאכן החרדים לא יעמדו ביעדים יחל קיצוץ הדרגתי בתקציבי הישיבות במסגרת הסנקציות, ולא ייחתך כל הסכום ביחד.
מלבד החזרת התקציבים תסייע הצעת ביסמוט גם לבטל את כל התהליכים שהחלו כלפי תלמידי ישיבות מאז יולי 2023, לרבות צווים ראשונים, צווי מעצר וסנקציות שהוטלו.
כדי לקבל את תמיכת הרבנים בחוק נימקו בפניהם חברי הכנסת החרדים כי הוא לא מחייב גיוס ליחידות קרביות דווקא, ושאפשר יהיה לעמוד ביעדים באמצעות גיוס למסלולי התוכנית לצעירים חרדים "קודקוד", שאינה כוללת לבוש מדים ובלי מסגרת צבאית אמיתית.
כמו כן, הסנקציות יחולו באיחור של שנים ואפשר יהיה להתגמש ביישומן. בוועדה שתקבע את יישום הסנקציות יהיה נציג לוועד הישיבות, כך שהחרדים תמיד נמצאים בניהול האירוע. לבסוף, התקציבים נשמרים וחוזרים למעמד "תורתו אומנותו" לכל מי שרשום בישיבה.
התקציבים הינם הצורך הראשוני שינסו חברי הכנסת החרדים להשיג, ולכן מרביתם נוטים לתמוך בהצעה. אם כי באגף החסידי של יהדות התורה, באגודת ישראל, נוטים להתנגד לחוק, שכן הם אינם מוכנים להסכים לסנקציות ויעדי גיוס - גם על הנייר בלבד.
הבוקר הובא בשער "המודיע", ביטאון חסידות גור שאליה משתייך יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף, ציטוט של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שכתב בחשבון ה-X שלו כי מדובר ב"חוק היסטורי שמיועד לגייס 23 אלף חיילים חרדים תוך שלוש וחצי שנים". התבטאות זו גררה את השער הביקורתי כלפי החוק.
