היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה אמש (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו יכול לפטר באורח שרירותי את ראש השב"כ רונן בר. "זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו", כתבה היועמ"שית במכתבה. זאת, אחרי שנתניהו זימן את ראש השב"כ בר לפגישה דחופה בלשכתו - שם הודיע לו על הכוונה לפטר אותו.
לקריאת המכתב המלא של היועמ"שית לנתניהו - לחצו כאן
עוד כתבה בהרב-מיארה כי דבריה צוינו בשל "רגישותו יוצאת הדופן של העניין, תקדימיותו, החשש כי ההליך נגוע באי-חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה". כפי שהיועמ"שית כבר הודיעה לנתניהו לפני שבועיים, כדי לפטר את בר יש להבהיר מהם הטעמים הענייניים לכך ויש לאפשר לו להבהיר את עמדתו, וכל עוד הדברים לא ייעשו - הוא מנוע מהמשך הליך הדחתו.
שר המשפטים יריב לוין הביע אמש תמיכה בהחלטת נתניהו לפטר את בר, ואמר כי "חוק השב"כ קובע באופן מפורש כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו". הוא תקף את בהרב-מיארה, והוסיף: "את החוק הזה אמורה להכיר גם היועצת המשפטית לממשלה. במקרה שמישהו התבלבל, ישראל היא דמוקרטיה, וכולם בה, כולל היועצת, כפופים לחוק".
עוד אמר לוין כי "אסור להיכנע לאיומים או לניסיונות לשלול מהממשלה את סמכותה. הכניעה לאלימות ולסרבנות במרץ 2023 היא שהביאה אותנו למצב היעדר המשילות הנוכחי. עכשיו זו שעת מבחן עבור כולנו. הגיע הזמן לישראל דמוקרטית שההחלטות בה מתקבלות על-ידי נבחרי הציבור ולא על-ידי משפטנים מורמים מעם".
ההליך שאמור היה נתניהו לעבור לפני ההודעה על פיטורי בר
בחוות דעת שהעביר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הוא הבהיר כי נתניהו לא יכול לסיים את כהונת ראש השב"כ בטרם סיום כהונתו בדרך שרירותית. אם יחל בהליך הדחה, יהיה על הממשלה להביא את הדברים לבחינה מוקדמת של הייעוץ המשפטי לממשלה טרם קידומו, מה שלא קרה נכון לשלב זה.
הודעת נתניהו אחרי הפגישה עם בר
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
עוד הובהר בחוות הדעת כי הסמכות לפטר את ראש השב"כ נתונה על-פי חוק למליאת הממשלה. עם זאת, הנעת הליך הפיטורים היא החלטה מנהלית הכפופה לכללי "הליך סדור" כמו כל העומדים בראש מערכות אכיפת החוק. המשנה הדגיש כי כדי להניע פיטורים של ראש השב"כ יש לפרוס "סיבות ענייניות" לפיטורים, אשר נשענות על "תשתית עובדתית מוצקה, חפה משיקולים זרים ואשר עומדת בהוראות הדין לרבות כללי המשפט המנהלי".
הודעת נתניהו על "חוסר האמון", ופניית יאיר גולן ליועמ"שית
זמן קצר לפני פרסום הודעתה של היועמ"שית, מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן שלחה לבהרב-מיארה מכתב, ודרשה למנוע את החלטת נתניהו לפטר את בר. במכתב מסרו חברי המפלגה כי "ראש הממשלה בחר להדיח את ראש השירות בזמן שחלק לא מבוטל בלשכתו נחקר ביחס לעבירות ריגול וחשיפת סודות מדינה שעליהן, כאמור, מופקד השירות".
"נבקשך אפוא להורות לראש הממשלה ולמזכיר הממשלה להימנע מלהביא לממשלה את הצעתו להדחת ראש השירות", נכתב עוד. "זאת, עד שיתבררו מעל לכל ספק הטעמים שבהחלטת ההדחה ואם חלילה יש קשר בין החלטה זו לבין החקירות הפליליות-ביטחוניות אשר נוהלו בלשכתו. ככל שיימצא שהיה קשר בין הדברים - מובן כי יהיה עלייך לפעול בהתאם".
נתניהו הודיע אמש כאמור לבר על הכוונה לפטר אותו. אחרי הפגישה מסר נתניהו כי "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ.
"אבל לצערי, המצב הפוך - אין לי אמון כזה", הוסיף. "יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ, שהלך וגבר עם הזמן. אני מבקש להבהיר, אני מלא הערכה לנשות ולאנשי השב"כ. הם עושים עבודה מסורה וחשובה למען הביטחון של כולנו. כראש הממשלה שממונה על השב"כ, אני בטוח שהצעד הזה הוא הכרחי לשיקום הארגון, להשגת כל מטרות המלחמה שלנו ולמניעת האסון הבא".
2 צפייה בגלריה
אוריך, פלדשטיין ואיינהורן החשודים בפרשת "קטאר-גייט"
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
בתגובה לדברי ראש הממשלה, מסר ראש השב"כ כי "הצורך לתחקר את כלל הגורמים, לרבות מדיניות הממשלה וראש הממשלה, ולא רק את צה"ל והשב"כ, שחקרו את עצמם ביסודיות, מתבקש לטובת ביטחון הציבור. אם לא אתעקש על כך, עם כל המחירים האישיים שאשלם, אמעל בתפקידי לביטחון המדינה. חקר האמת הוא ערך עליון בשב"כ, זכות הציבור לדעת מה הוביל לטבח ולקריסת תפיסת הביטחון של מדינת ישראל".
הפיטורים, בצל חקירת פרשת "קטאר-גייט"
החלטת נתניהו לפטר את בר מגיעה בצל חקירת פרשת "קטאר-גייט", הנוגעת לקשר בין אנשי לשכת ראש הממשלה למממנת העיקרית של חמאס, המשמשת גם כמתווכת במשא ומתן לעסקת חטופים. בפרשה, נזכיר, הוצא צו איסור פרסום גורף על פרטי החקירה.
הפרשה עוסקת בשלושה חשודים מסביבתו של ראש הממשלה: אלי פלדשטיין, דוברו שכבר נחקר ונאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים; היועץ והדובר יונתן אוריך, שחשוד גם הוא בפרשת המסמכים המסווגים שבה עלה כי התכתב ישירות עם פלדשטיין על המסמך שהודלף; וישראל איינהורן, ששימש כיועץ לקמפיין במערכות הבחירות של הליכוד.
עד החלטת היועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית נבדקו למעשה בעיות הפרצות באבטחה וביטחון השדה, וכנראה שבבדיקה עלו גם היבטים פליליים - ובשל כך הוחלט להסמיך את שב"כ לחקור את החשודים תחת אזהרה, ולא רק כעדים. נתניהו עצמו טען אז כי מדובר ב"רדיפה" אישית נגדו ונגד אנשיו, בניסיון לפגוע בו ולהפילו. מתנגדיו באופוזיציה הזהירו אז כי ינסה לפטר את ראש השב"כ רונן בר בעקבות החקירה.
פורסם לראשונה: 21:10, 16.03.25
