לאחר שוועדת הכנסת אישרה את הבקשה להדיח את ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל), ההליך עובר כעת לשלב הקריטי בעוד כשלושה שבועות במליאת הכנסת. לפי התקנון, נדרש רוב של 90 חברי כנסת, כלומר שלושה רבעים מכלל חברי הבית, כדי לאשר את ההליך. המשמעות היא שכדי שהמהלך יצלח, לא די בתמיכת הקואליציה בלבד, ויש צורך בגיוס קולות גם משורות האופוזיציה. גם אם המהלך יצליח בכנסת - הוא צפוי להתבטל בבג"ץ.
מהומות בדיון בעניין הדחתו מהכנסת של ח"כ איימן עודה
הבקשה להדחת ח"כ עודה הוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) וכללה רק התבטאות אחת שלו, שבה כתב בחשבון ה-x שלו בחודש ינואר: "אני שמח על שחרור החטופים והאסירים. מפה חייבים לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש. כולנו בני חורין".
לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, תיפסל מועמדותם או השתתפות בבחירות של גופים או אנשים שמטרותיהם או מעשיהם, לרבות התבטאויותיהם, שוללים את קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות, או תומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת ושל הממשלה, התבטאות זו אינה עונה על הקריטריונים הקבועים בחוק.
לח"כ עודה היו עוד שלל התבטאויות בעייתיות מאז תחילת המלחמה בעזה, ובכללן "עזה ניצחה ועזה תנצח" וכן "חיילי צה"ל ביצעו טבח בעזה". בנוסף הוא אמר שצה"ל מרעיב את אזרחי עזה. כאמור, הבקשה של ח"כ בוארון כוללת רק את ההשוואה בין החטופים למחבלים ששוחררו. מדובר באמירה חמורה, אך לפי הייעוץ המשפטי לא עומדת בתנאי ההדחה הקבועים בחוק.
כך או כך, המבחן האמיתי יהיה ההצבעה במליאה. לפי מפתח חלוקת המנדטים הנוכחי, הקואליציה מונה 68 ח"כים, ובצירוף ששת חברי ישראל ביתנו, שתמיכתם במהלך נחשבת מובטחת, ניתן להגיע ליותר מ-70 קולות. כלומר, יש צורך בגיוס של לפחות 20 ח"כים נוספים כדי להשלים את הרוב הדרוש.
גם אם יובטח גיוס מלא של כלל חברי הקואליציה ושל סיעת ישראל ביתנו, הדרך לרוב של 90 נותרת מורכבת. הסיעות הערביות כמובן יצביעו נגד, אך עדיין לא ידוע איך יפעלו ביש עתיד והמחנה הממלכתי. בדיון שנערך היום בוועדת הכנסת, ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) ופנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי) הצביעו בעד ההדחה. יחד עם זאת, בשתי המפלגות הובהר כי כרגע אין עמדה סיעתית רשמית, וההחלטה נתונה לכל ח"כ לפי שיקול דעתו. עמדות אלו מצביעות על אפשרות לתמיכה מסוימת גם משורות האופוזיציה, אך לא מבטיחות רוב.
איימן עודה מגיב לאישור הדחתו מהכנסת שהתקבל בוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
גם בסיעות החרדיות שנמנות עם הקואליציה קיימת אי ודאות. על-רקע המתיחות מול הקואליציה סביב חוק הגיוס, ש"ס ויהדות התורה עלולות שלא לתמוך בהדחת עודה - לא מתוך הזדהות עם עמדותיו, אלא כחלק ממאבק פוליטי רחב יותר. במצב כזה, הקואליציה עלולה לאבד קולות יקרים דווקא מתוך שורותיה. בנוסף, כלל לא בטוח שכל חברי הקואליציה יתייצבו במליאה עבור מטרה זו. יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, למשל, נעדר מהצבעות קריטיות הרבה יותר עבור הקואליציה. האם יגיע במיוחד לכנסת כדי להדיח את עודה שבכל מקרה הצהיר על פרישתו מהחיים הפוליטיים בתום הקדנציה הנוכחית? סביר להניח שלא.
אך גם אם יושג רוב של 90 ח"כים והבקשה להדחתו של עודה תאושר לבסוף במליאה, ההליך רחוק מלהסתיים. ח”כ עודה צפוי לעתור לבג”ץ, שם תישמע שוב העמדה שכבר הוצגה בפני ועדת הכנסת על-ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שלפיה אין די ראיות ואין עילה משפטית מספקת להדיחו מהכנסת.
"מכיוון שענייננו בהתבטאות בודדת, כבר מטעם זה ניתן לטעון שהבקשה לא מבוססת על מאסה משמעותית של ראיות ברורות לתמיכה במאבק מזוין, לדומיננטיות של תמיכה זו או לכך שח"כ עודה פועל למען הגשמת התמיכה באופן ממשי ועקבי, ואף מעניין זה כשלעצמו עולה ספק אם די בה כדי לבסס את קיומה של העילה", אמרה היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק.
נציגת הייעוץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, חיזקה את הדברים ואמרה: "לעמדתנו, בירור ההליך הזה הוא הליך פנימי בכנסת. יש פער גדול בין ההיבטים הציבוריים והביקורת על דבריו של עודה לבין ההיבט המשפטי של הליך ההדחה, יש להבחין בין העמדה המשפטית לעובדה שההתבטאות הזו היא מקוממת בנקודת הזמן שנאמרה".
היא הוסיפה: "הרף המשפטי בהליך פלילי הוא לא אותו רף של הליך הדחה, בשניהם יש רף גבוה של העמדה לדין פלילי/הליך הדחה, יש פער בין התבטאות כמעוררת שאת נפש אך לא עומדת ברף הנדרש להדחה. הבקשה לא תוקנה ועומדת על התבטאות בודדת, לעמדתנו היא לא מגלה עילה להלכה אך אינן הכשר לאמירות מסוג זה, זו אמירה מקוממת חסרת מקום וראוי שתיבחן בהקשר האתי". עמדות אלו, יחד עם אופי ההליך החריג, צפויות לשמש את בית המשפט הגבוה לצדק בבחינת חוקיותו של הצעד. לפיכך, מרבית הסיכויים שההדחה תיבלם בבג"ץ.
