ארבעה מחמשת הלוחמים שנפלו אמש (שני) באסון בבית חאנון הובאו היום למנוחות בבתי העלמין בהר הרצל ובחיפה. מאות בני אדם נפרדו בכל הלוויה מהלוחמים משה ניסים פרש, מאיר שמעון עמר, נועם אהרון מסגדיאן ובנימין אסולין, שנהרגו בפיצוץ זירת מטענים ובמארב ירי של מחבלי חמאס.
10 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: רס"ל בנימין אסולין, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן, סמ"ר מאיר שמעון עמר, סמ"ר משה נסים פרש, סמ"ר משה שמואל נול
"היית האור בלילות חשוכים"
סמל משה ניסים פרש, תושב ירושלים, נטמן בבית העלמין בהר הרצל. אביו של משה, יעקב, ספד לו: "אני רוצה להגיד תודה לקב"ה, לפני 20 שנה נתת לי מתנה ללא מחיר, זהב טהור, משה ניסים. משה היה יותר מהבן שלי, הוא היה חבר שלי וחלק ממני". בן 20 בנופלו, משה הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.
הסמ"פ ספד למשה כשהוא חבוש, האם: "מחכים לך אנשים חשובים למעלה"
(צילום: גיל יוחנן)
משפחת פרש עלתה לארץ מצרפת התגוררה בדרום ועברה לפני כשנה לירושלים. "עזבנו את צרפת ועכשיו אנחנו גרים בארץ הקודש", סיפר האב. "אנחנו צריכים את החיילים האלה לקדושה והבן שלי היה בדרך לקדושה. משה ניסים אני אוהב אותך ממש". אימו של משה, לבנה יהודית, ספדה בדמעות: "משה ניסים, שבזכותך הפכנו להיות הורים, בלילה ניסינו לכתוב מילים עליך ולא הצלחנו. אני לא יודעת איך לעמוד בניסיון הזה, אבל אני יודעת שכנראה יש לנו את הכוחות לעמוד מול זה.
"אני לא כועסת על הקב"ה, אני יודעת שהכל לטובה ואנחנו נעמוד זקופים". לבנה יהודית, שמציינת היום את יום הולדתה, אמרה עוד כי "היום אנחנו לא נוכל לחגוג, אנחנו רק נחשוב עליך. אנחנו צריכים להיפרד, אבל אני יודעת שמחכים לך אנשים חשובים למעלה, ועכשיו כל התפילות והמחשבות שלנו הם על החיילים שהיו עם משה שבזכותם הוא יצא שמח מהבית כשחזר לצבא".
הדוד זכריה פרש ספד: "משה היה ילד עניו שלא מדבר לשון הרע ותמיד מחפש את הטוב. היום אני כועס עליך, הקב"ה - אתה לוקח לנו את ההכי טובים. תשלח לנו גאולה שלמה, מספיק. מצד שני, אני בטוח שהקב"ה שמר לך מקום, ואני מאמין שבקרוב תהיה תחיית המתים וגאולה שלמה". בן הדוד של משה, ראובן יהודה, סיפר שנפצע קשה ב-7 באוקטובר, וכיצד הוא דאג לו וביקר אותו, גם במהלך שירותו הצבאי. "בן דוד אהוב, היית לנו כאח, צנוע וטהור. כשהתגייסת הייתי גאה בך, כי גם אני הייתי עם מנומרת על הכתף. היית אדם שקט שלא הפסיק לעשות, ועכשיו נותר רק חלל. תמיד נזכור איזה אדם היית. יהי זכרך ברוך".
סגן מפקד הפלוגה של משה, ב', הגיע מבית החולים כשהוא חבוש בשתי ידיו, וספד: "לפני שנה וחצי כשהתגייסת נפצעת ברגל ויצאת לשבועיים. כשחזרת אמרת שמכאן זה עד הסוף. לפני שנה בדיוק עמדנו בכותל להשבעה, שם הענקתי לך את התג ואמרתי שאיך שהתחלנו לא משנה, רק הדרך. היית תמיד ראשון, לא חששת ולא פחדת. היית האור שלנו בלילות חשוכים".
10 צפייה בגלריה
ב', שהגיע עם ידיים חבושות, סופד בבית העלמין. "אתה מקור הכוח שלי"
(צילום: עמותת נצח יהודה)
הסמ"פ סיפר על הפעם הראשונה שבה נכנסו לעזה ונתקלו באירוע רב-נפגעים, שבו משה תפקד ללא רבב. "לפני חצי שנה כשהתחלנו לתמרן היה אירוע קשה, איבדנו חברים, ואתה משה לא עצרת. המשכת ונתת גב לכולנו עם הקושי והכאבים". סרן ב' סיפר כי משה חשש מהכניסה המחודשת לתמרון, אך הסכים כי הבין את החשיבות, וציין את תפקודו תוך כדי פינוי הפצועים אמש. "לאחר שפינינו ארבעה פצועים משה הסתכל עליי ואמר, 'אני מרגיש שוב משמעותי'. לאחר כמה רגעים היה עוד פיצוץ, שממנו לא שבת. אנחנו נזכור אותך תמיד, אתה מקור הכוח שלי ושלנו".
"לא הספקת להביא את תעודת ההצטיינות הביתה"
בהר הרצל נטמן היום גם סמל ראשון נועם אהרון מסגדיאן. בן 20 בנופלו, נועם הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
משפחתו של נועם נפרדה בבכי: "הלב נשבר"
(צילום: גיל יוחנן )
האב עופר ספד לבנו: "נועמיקו הבן היקר שלי. ככה אתה כתוב לי בטלפון. תמיד חשבתי שאני לא אגיע לפה, אבל הקב"ה רצה שאגיע. השתדלת לא להיות נטל על אף אחד. לא לקחת אותך או להחזיר אותך ממקומות. תמיד רצית לתת לאחר. היה לך כיבוד הורים שכל הורה היה רוצה. כל מי שהיה סביבך אהב אותך. כשהייתי מסתובב איתך היית עוצר להגיד שלום לכולם, היית מכיר את כולם. היינו גאים בך. אתה תחסר לנו, לא אשכח אותך לעולם".
האם אילנית נפרדה אחרי האב: "איך נפרדים ממך? ילד טוב וטהור, בעל מידות טובות, דרך ארץ ומתיקות. היית מחובר למשפחה ותמיד כיבדת אותנו. אוהב את האחים שלך אהבת נפש ושומר על החברים. הקרבת את הדבר היקר ביותר, והלב שלי נשבר. על כל דבר אמרת תודה. כשבאנו לבקר אותך בעזה החיילים שלך אמרו שהחיוך שלך ממלא אותם ונותן להם כוח. אני מחכה לראות אותך ולקבל ממך חיבוק. סליחה על הכל נועם, אוהבים אותך בן יקר ואהוב".
רועי, אחיו של נועם, סיפר שרק לפני שבוע הוא קיבל תעודת הצטיינות - ולא הספיק להביא אותה הביתה. "תמיד היית אחי הקטן, אבל אתה תהיה אחי הגדול. לימדת אותי שיעור בצניעות, ענווה וכיבוד הורים. לא היית מוכן לצער אף אחד והערכת כל דבר. לפני שבוע קיבלת תעודת הצטיינות שלא הספקת להביא הביתה. החיוך שלך שבר חומות, ועשית טוב לכולם. גם אתמול נפלת תוך כדי שאתה עוזר לחברים שלך. איזו זכות הייתה להיות אחיך. סליחה על הכול".
החברה של נועם, שני, סיפרה על החיוך של נועם שהיה ממלא אותה. "נועמיקו שלי, אני רוצה להגיד שאתה גיבור שלי, אלוף שלי. תודה על כל התקופה, על הזמן שלנו ביחד. נועם אהרון. ככה אהבתי לקרוא לך. תמיד עזרת לאחר ורק אז חשבת על עצמך. החיוך והארת הפנים שלך היו ממלאים אותי ולא היו יוצאים ממני".
מג"ד נצח יהודה, סא"ל ל', שלא יכול היה להשתתף, סיפר גם הוא על תעודת ההצטיינות שקיבל נועם בהספד מוקלט ששלח. "אני מקליט את הדברים מתוך הרצועה. חיוך כמו שלך אין, לפני שבוע קיבלת תעודת הצטיינות. בכל מקום שהיה צריך להיות איש, אתה היית. הערכים שהובילו אותך יובילו גם אותנו קדימה. נמשיך את המשימה שהתחלת. יהי זכרך ברוך".
"אתמול בלילה עוד דיברנו על העתיד"
בבית העלמין הצבאי בחיפה נטמן רב סמל במילואים בנימין אסולין, לוחם בחטיבה הצפונית, שנפל באסון לצד ארבעה לוחמי נצח יהודה.
הפרידה קורעת הלב של האמא: "למה אתה עוזב אותי?"
הארון, עטוף בדגל ישראל, נישא על כתפיהם של שישה מחבריו של אסולין. אמו איידה רכנה אל הארון, נישקה אותו וסירבה להיפרד: "בני, למה אתה עוזב אותי", בכתה, "אתה היית מביא את השמחה הביתה. למה אתה עוזב אותי בני?". האב שלום והאח כפיר קראו קדיש.
האמא איידה ספדה לבנה בבכי קורע לב: "בני, בני אהוב שלי, אהבת חיי. אני לא מאמינה שלא אראה אותך יותר. איך אמשיך בלעדיך. אתה משאיר חלל גדול בחיינו. החיים שלנו נסדקו. אתמול דיברתי איתך בפעם האחרונה אמרת לי 'אמא יקרה אני בסדר. הגעתי'. אמרתי לך לפני שבועיים 'נלחמת מספיק, אני מפחדת' ואתה אמרת לי 'אמא, אני נלחם נגד אויב אכזר, אני מגן על המדינה ואם אמות אמות מות גיבורים'. זאת הייתה הצוואה שלך. נוח על משכבך בשלום בני".
10 צפייה בגלריה
האם נפרדת מהבן בני. "אמרת לי 'אמא, אני נלחם נגד אויב אכזר. אם אמות - זה יהיה מות גיבורים'"
(צילום: שרון צור )
האח כפיר נפרד: "בני, הבן הקטן של אבא ואמא. תמיד שמרת על ההורים ודאגת לאחיינים שלך, אבל אלוהים החליט שהוא רוצה אותך לידו עכשיו. כעת האור בעולם הזה חלש יותר. אני אוהב אותך אחי".
מתן, עידן וסתיו, חבריו של בני, נפרדו גם הם בהספד: "אנחנו בשוק. חלקנו עוד דיבר איתו אתמול בלילה. דיברת על העתיד. אנחנו פשוט לא מאמינים. הלב האדיר שלך מילא את כל החלל. אנחנו כואבים ונזכור אותך. היית לוחם גיבור במלחמה בלי מטרה. יהי זכרך ברוך".
נציג צה"ל, סא"ל ד', סיפר על הכינוי שניתן לבני בחטיבה - בן. הוא השמיע הקלטה של מפקד החטיבה שנמצא עם הלוחמים בבית חאנון. "בכל רגע של קושי, בן הופיע מולי עם חיוך ענק. נפעל תמיד ברוחו של בן. שנהיה ראויים לו", אמר המח"ט. ד' עצמו אמר: "מדינת ישראל איבדה את אחד מטובי בניה. תמיד דאגת לסייע וחברים את האווירה. גם אחרי ימים ארוכים של לחימה היית אכפתי ודואג. נפילתך, בן, פערה פצע עמוק בחטיבה כולה".
מפקד הגדוד: "איבדנו 5 מטובי בנינו"
בבית העלמין בהר הרצל נטמן היום גם מאיר שמעון עמר. משפחתו ביקשה לשמור על הלווייתו סגורה לסיקור תקשורתי. מחר ייטמן סמ"ר משה שמואל נול מבית שמש, הנופל החמישי באסון.
פעילות כוחות נצח יהודה וההקלטה של המג"ד: "איבדנו לוחמים אמיצים"
(צילום: דובר צה"ל)
לאחר ארבע ההלוויות והתקרית הקשה, פרסם צה"ל דברים שאמר מפקד גדוד נצח יהודה ללוחמיו: "אתמול איבדנו חמישה מטובי בנינו, לוחמים אמיצים שמחוברים לשורשים עליהם גדלו, מתוך תחושת שליחות להגן על עם ישראל. אני רואה אצלכם את הכאב על הלוחמים שנפלו וכואב איתכם. נמשיך להילחם ככל שנידרש - המשימה ברורה - השבת החטופים והכרעת ארגוני הטרור ברצועה. גאה בכם וסומך עליכם".
