התקרית הקטלנית שאירעה אמש (שני) בבית חאנון ובה נהרגו חמישה לוחמים ונפצעו 14, הייתה מארב גרילה קלאסי של חמאס, שגם במצבו הנוכחי לומד באופן יסודי את דפוסי הפעולה של צה"ל ופוגע בו באופן קשה. מהתחקיר עולה כי בסמוך לשעה 22:00 חצה כוח רגלי מגדוד נצח יהודה ציר שבו פעלו קודם לכן טנקים וכלים הנדסיים. בשלב מסוים הופעלה עליהם זירת מטענים ובמהלך ניסיונות החילוץ והפינוי הותקלו הכוחות בירי מדויק. כדי לפעול באופן כזה נדרש חמאס לבצע תצפית כדי לזהות את תנועת החיילים, ובהמשך לנצל את שליטתו בתווך התת-קרקעי וכן את יכולות הלחימה מטווח קצר. במקרה זה, התוצאה הייתה קטלנית.
האירוע ממחיש עד כמה ממשיכה בית חאנון, הסמוכה לגדר בצפון הרצועה, להוות מרחב טרור פעיל חרף 21 חודשי מלחמה שבמהלכם נכבש המקום לפחות שלוש פעמים. מה שמאפשרת זאת היא מעין "עיר תחתית" שהוקמה מתחת לאדמה. המערך הזה מוכר עוד מימי מבצע צוק איתן ב-2014: באמצעות מנהרה שיצאה ממנו חדרו לשטח ישראל המחבלים שהרגו ת סא"ל דולב קידר, סג"מ יובל הימן, רס"ל בכיר קסהון (דני) ביינסאין וסמ"ר נדב גולדמכר.
2 צפייה בגלריה
חללי התקרית (מימין לשמאל): רס"ל במיל' בנימין אסולין, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן, סמ"ר מאיר שמעון עמר, סמל משה נסים פרש וסמ"ר משה שמואל נול
ב-11 השנים שחלפו מאז שדרג חמאס את המערך התת-קרקעי לא רק בצפון הרצועה. גם באזור חאן יונס, שהושמדה בפועל, נחשפות עוד ועוד מנהרות פעילות. הרס המבנים לא מבטל את המתחמים התת-קרקעיים שמתחתם, ולעתים אפילו להיפך: יש בכך כדי להקשות על הטיפול ההנדסי בהן.
המסקנה היא שלא ניתן לפרק לחלוטין את תשתית הטרור בכיתור או בהפצצות מהאוויר. כדי להסיר לגמרי את האיום על היישובים והלוחמים, נדרשת עבודה ממוקדת ועמוקה עוד יותר, המחייבת זמן (שאין לחטופים) ובעלת פוטנציאל אבדות בצה"ל, המתווספות למחסור בלוחמים ולשחיקה.
בהחלט לגיטימי, וזאת גם רוח הרמטכ"ל אייל זמיר, להעדיף בשלב זה הסכם הפסקת אש והשבת חטופים בהתאם למתווה שאליו חותר ראש הממשלה בנימין נתניהו. המחיר, ואין להתעלם ממנו, הוא השארת איומים דוגמת בית חאנון, על כל המשתמע עבור יישובי הגדר.
אתמול הוכנסו לצפון רצועה 22 משאיות סיוע הומניטרי. הדרג המדיני הוא שהורה לצה"ל לאפשר הכנסתן והן הגיעו גם לבית חאנון. גם בזה יש כדי לסכן את הכוחות, שכן הסיוע יוצר תנאים להישארות האוכלוסייה האזרחית באזור לחימה במקום להתפנות משם. חמאס, שההסתתרות באוכלוסייה היא מאבני היסוד של הישרדותו, מנצל זאת כדי לשחוק את יכולות התמרון של צה"ל.
השיקולים ההומניטריים אינם מבוטלים: מאוד קל לצעוק שאסור להכניס לרצועה כפית מים, אבל אפילו ממשל טראמפ מזדעזע מהמצב בעזה, לפעמים לא פחות מקודמו. אולם יש לזה מחיר מבצעי, ועל הדרג המדיני לומר זאת ביושר לציבור: ככה מאוד קשה להכריע אויב.
קצין בכיר שמכיר היטב את זירת התקרית אומר שבית חאנון חייבת להימחק כמרחב טרור פעיל. "צה"ל צריך לשלוט בשטח ויש להקים מכשול מהצד המערבי", הוא הוסיף. "אם רוצים להגן על היישובים, השטח חייב להיות באחריות ביטחונית קבועה". דברים ברוח זו שומעים מן הסתם גם בוושינגטון ובדוחא.
