אזרבייג'ן וארמניה חתמו ביום שישי בבית הלבן על הסכם היסטורי שעשוי להביא לידי סיום את הסכסוך העקוב מדם שמתחולל ביניהן מזה כ-40 שנים. בחסותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לחצו ידיים הנשיא האזרי אילהם אלייב וראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן, במה שנראה כהישג דיפלומטי גדול לוושינגטון - שתשיג לפי ההסכם גישה למסדרון יבשתי בין המדינות. "המפסידה" הגדולה, כך נראה: איראן, שחוששת מנוכחות אמריקנית - ממש על גבולה.
החתימה על ההסכם ההיסטורי בבית הלבן, שלשום
10 צפייה בגלריה
לאיראנים יש את היכולת לבלום את היוזמה? טראמפ וחמינאי
(צילום: Iranian Leader's Press Office - Handout/Getty Images , AP Photo/Mark Schiefelbein)
בתקשורת האיראנית דווח כי טהרן מאיימת לבלום את התוכנית האמריקנית שלפיה המובלעת האזרית נחצ'יבן, שמופרדת מהחלק המרכזי של אזרבייג'ן ברצועה ארמנית צרה, תחובר אליו במסדרון יבשתי שייקרא "דרך טראמפ לשלום בינלאומי" - ושארה"ב תקבל זכויות בלעדיות לפיתוחו עם צינורות נפט וגז. המסדרון, כך עולה מההסכם, יוקם בחלק הדרומי של אזרבייג'ן וארמניה - ממש על הגבול עם איראן.
עלי אכבר ולאיתי, יועץ בכיר למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, הבטיח כי "המסדרון לא יהיה בבעלות טראמפ, אלא יהפוך לבית קברות לשכירי החרב שלו". ולאיתי ציין כי הצבא האיראני ערך תרגילים נרחבים בצפון-מערב המדינה, סמוך לגבול עם אזרבייג'ן, במה שממחיש לדבריו את המוכנות והנחישות של הרפובליקה האיסלאמית למנוע כל שינוי גיאו-פוליטי באזור.
משרד החוץ האיראני אומנם בירך את ארמניה ואזרבייג'ן על ההסכם, וכינה אותו "צעד חשוב לקראת שלום מתמשך באזור", אך הזהיר מפני התערבות זרה שעלולה "לפגוע בביטחון האזורי וביציבות ארוכת הטווח שלו". ואולם, בסוכנות הידיעות רויטרס נכתב כי אנליסטים וגורמים איראניים אומרים שלטהרן אין את היכולת הצבאית לבלום את הקמת המסדרון היבשתי לנחצי'בן - שכן היא עדיין מתאוששת מהמלחמה עם ישראל ומהתקיפות האמריקניות בשטחה.
שורשי הסכסוך - והסוגיה שטרם נפתרה
ארמניה ואזרבייג'ן, נזכיר, הן שתי רפובליקות סובייטיות לשעבר שיצאו לעצמאות אחרי התפרקות ברית המועצות, ומאז שלהי שנות ה-80 הן ניהלו סבבים חוזרים ונשנים של לחימה על השליטה בחבל המריבה נגורנו-קרבאך, ששוכן באזרבייג'ן אבל עד לאחרונה רוב תושביו היו ארמנים. חבל זה הכריז בשעתו על התנתקות מאזרבייג'ן ועל הקמת מדינה עצמאית, רפובליקת ארצאך, תוך שהוא מקבל סיוע מממשלת ארמניה.
10 צפייה בגלריה
ארה"ב תקבל גישה למסדרון היבשתי. פשיניאן, טראמפ ואלייב בבית הלבן
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
בשנים האחרונות התלקחה שוב הלחימה בחבל, ובמלחמה שם שנמשכה חודש בסוף 2020 נהרגו יותר מ-5,000 חיילים משני הצדדים, ובסופה הצליחה אזרבייג'ן לצמצם את שטחי השליטה של ממשלת החבל. בספטמבר 2023 יצאה אזרבייג'ן למתקפת בזק מפתיעה שבה השתלטה על נגורנו-קרבאך כולו, וכמעט כל 100,000 תושביו הארמנים ברחו לארמניה, אחרי שהרשויות הבדלניות הוכנעו. מאז אותה מלחמה התנהל בין באקו וירבאן מו"מ על תנאי ההסכם לסיום הסכסוך.
על ההתקדמות במגעים שהתנהלו מאז הודיעו שתי המדינות כבר במרץ השנה, אבל אז דווח כי נותרו עוד סוגיות מחלוקת שמונעות חתימה על הסכם שלום, ובהן הדרישה מצד אזרבייג'ן שארמניה תשנה את חוקתה ותסיר ממנה את הדרישה לאיחוד עם חבל נגורנו-קרבאך. בסוכנות הידיעות AP דיווחו כי גם כעת השינוי הזה בחוקה הארמנית טרם נעשה. במגעים, כך לפי AP, הסכימה ארמניה לוותר על כמה כפרים באזור הגבול ולהעבירם לשליטת אזרבייג'ן.
גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי ההסכם הנוכחי, שהושג בתיווך של השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף, עדיין איננו הסכם שלום מובהק. לדבריהם, מדובר כרגע ב"הסכם מסגרת" - שמטרתו השגת "דרך ברורה לשלום".
מנגד, טראמפ עצמו הציג זאת כהסכם שלום, וצייץ ביום חמישי ברשת החברתית שבבעלותו Truth Social: "שתי המדינות הללו נלחמו במשך שנים רבות, והתוצאה הייתה מותם של אלפי אנשים. מנהיגים רבים ניסו לסיים את המלחמה, ללא הצלחה, עד עכשיו, תודות ל'ט-ר-א-מ-פ'", כתב תוך התייחסות לעצמו בגוף שלישי. טראמפ הודה לפשיניאן ואלייב, אותם תיאר כ"מנהיגים אמיצים שעושים את הדבר הנכון" עבור ארצם, והוסיף: "זה יהיה יום היסטורי עבור ארמניה, אזרבייג'ן, ארה"ב וה-ע-ו-ל-ם".
ה-TRIPP של טראמפ - וה"מפסידות" הגדולות
נקודת המחלוקת המרכזית בשיחות הייתה כאמור הדרישה של באקו ליצור מסדרון יבשתי שיאפשר מעבר סחורות ואנשים בין החלק המרכזי של אזרבייג'ן לבין נחצ'יבן - המובלעת שמופרדת מהחלק המרכזי של המדינה ברצועת שטח ארמנית שרוחבה 32 ק"מ. נחצי'בן גובלת בטורקיה, בעלת בריתה המרכזית של אזרבייג'ן - שסייעה לה במלחמה מול ארמניה.
המסדרון היבשתי ייקרא לפי ההסכם על שמו של טראמפ: "דרך טראמפ לשלום ולשגשוג בינלאומי" - או TRIPP בראשי התיבות באנגלית. גורמים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי במסדרון יחול עדיין החוק הארמני, וארה"ב תחכיר את השטח לקונסורציום שינהל אותו ואת פיתוח התשתיות בו.
אותו אזור של דרום הקווקז רווי במאגרי אנרגיה, שעד כה ניצולם הוגבל משמעותית בגלל הסכסוך, וההסכם שגובש יאפשר לבנות שם לפי הדיווחים לא רק מסילת רכבת אלא גם צינורות נפט וגז. ארה"ב לא תשלם על הפיתוח, שייעשה בידי חברות פרטיות. "באמצעות שיטות מסחריות, הצעד הזה יאפשר לפתוח את האזור ולמנוע עימותים עתידיים", אמר גורם ששוחח עם רויטרס.
ההסכם נתפס גם כהישג עבור נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שמקווה להרחיב את השפעתו גם באזור. ההסכם צפוי לסלול את הדרך לפתיחת גבולות בין טורקיה לארמניה, מדינה ללא מוצא לים שבמשך עשרות שנים נשענה על נתיבי תעבורה יבשתיים מוגבלים עם גאורגיה ואיראן. ראש הממשלה הארמני פשיניאן כבר הצהיר שבכוונתו לנרמל את היחסים עם טורקיה והציב את חידוש הסחר עמה כיעד ראשון במעלה - וביוני האחרון ערך ביקור ראשון אי-פעם של מנהיג ארמני באנקרה.
מי שנתפסת כ"מפסידה" בהתפתחויות האחרונות היא רוסיה, שבמשך שנים נחשבה לבעלת ברית חשובה של ארמניה - אך לא התערבה להגנתה במלחמה לפני שנתיים, כאשר הייתה טרודה כל כולה במלחמה באוקראינה. ירבאן הביעה מאז אכזבה קשה ממוסקבה, ופעלה לצמצם את הקשרים עימה ומנגד לחזק את יחסיה עם המערב.
"רוסיה נותרה בשוליים, בגלל שלקרמלין אין דבר להציע לארמניה או לאזרבייג'ן", אמרה ל-AP המומחית לדרום הקווקז אולסיה ורטאנייאן. היא ציינה כי השפעתה של מוסקבה באזור הצטמצמה בגלל התמקדותה במלחמה באוקראינה: "אין לה את המשאבים להתעסק עם ארמניה ואזרבייג'ן". לצד רוסיה כ"מפסידה", כאמור, ניצבת גם איראן - שמתחת לאפה נחתם הסכם שיעניק ל"שטן הגדול" מאמריקה גישה והשפעה, קרוב מאוד לגבולותיה.
פורסם לראשונה: 21:27, 09.08.25
